מעשיות צדיקים

מעשה שהיה עם הצדיק רבי יצחק דלויה

"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) נְסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הָרַב יְהוֹשֻׁעַ שְׁקְלָאר, מְפַקֵּחַ בְּרֶשֶׁת חִנּוּךְ תּוֹרָנִית, הִתְפַּעֵל פַּעַם מִנַּעַר כִּשְׁרוֹנִי, מַבְרִיק. בְּכָל בִּקּוּר שֶׁלּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל אוֹתוֹ הַנַּעַר, נֶהֱנָה הָרַב מִתְּשׁוּבוֹתָיו הַמְּחֻכָּמוֹת, וְצִיֵּן לְעַצְמוֹ לַעֲקֹב אַחַר הַנַּעַר בְּהִתְקַדְּמוּתוֹ. כַּמּוּבָן, לֹא הָיָה זֶה הַנַּעַר הַיָּחִיד וְלֹא בֵּית הַסֵּפֶר הַיָּחִיד. עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ מֻטֶּלֶת עַל הַמְּפַקְּחִים וְהַמְּפַקְּחוֹת: לַעֲקֹב אַחַר מְיֻמָּנוּת הַמּוֹרִים וְהַמּוֹרוֹת, לְהַדְרִיךְ וּלְכַוֵּן כְּכָל הַנִּדְרָשׁ, לַעֲקֹב אַחַר הֶסְפֵּק הַחֹמֶר, לִדְרֹשׁ מְצֻיָּנוּת בְּרָמַת הַלִּמּוּדִים. וּבֵין הַשְּׁאָר, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, גַּם לָשִׂים עַיִן עַל תַּלְמִידִים. וְדָבָר כָּזֶה יִתָּכֵן רַק בְּרִשְׁתוֹת הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִיּוֹת. יוֹם אֶחָד, בִּקֵּר הָרַב שְׁקְלָאר בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר, בָּחַן אֶת הַתַּלְמִידִים וְנֶהֱנָה מִתְּשׁוּבוֹתֵיהֶם. צִיְּנָם לְשֶׁבַח וּלְפֶתַע שָׁאַל: "וְאֵיפֹה רַחֲמִים?" (שֵׁם בָּדוּי, כַּמּוּבָן). נַעֲנָה בִּשְׁתִיקַת מְבוּכָה. בַּחֲדַר הַמְּנַהֵל, בִּשְׁעַת הַסִּכּוּם, שָׁב וְשָׁאַל לְפֵשֶׁר הֵעָדְרוּתוֹ שֶׁל רַחֲמִים. סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּר נוֹרָא: רַחֲמִים זֶה הִתְחַבֵּר לְנַעַר קַל דַּעַת מִבֵּית סֵפֶר אַחֵר, הִכִּיר אָרְחוֹת חַיִּים אֲחֵרוֹת, וְהַמִּשְׁטָרָה תָּפְסָה אֶת הַצֶּמֶד "עַל חַם" כַּאֲשֶׁר פָּרְצוּ לְדִירָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּיָדְעָם שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שׁוֹהָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת... "זֶה נוֹרָא", אִשֵּׁר הַמְּפַקֵּחַ, "אֲבָל הֵיכָן הוּא?!" סִפֵּר הַמְּנַהֵל, שֶׁרַחֲמִים הִתְבַּיֵּשׁ לַחֲזֹר לַכִּתָּה וְאַף לְהִסְתּוֹבֵב בַּשְּׁכוּנָה. דָּאֲגוּ וּמָצְאוּ בַּעֲבוּרוֹ מָקוֹם בִּפְנִימִיָּה תּוֹרָנִית בְּעִיר אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיְּנַסֶּה לְהִשְׁתַּקֵּם שָׁם וְלִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ. שָׁאַל הַמְּפַקֵּחַ לְשֵׁם הַמּוֹסָד וְנָחָה דַּעְתּוֹ. אָכֵן, מָקוֹם טוֹב. כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ, נָטַל טֹפֶס רִשְׁמִי שֶׁל רֶשֶׁת הַחִנּוּךְ וְכָתַב מִכְתָּב נִרְגָּשׁ: "רַחֲמִים הַיָּקָר! בִּקַּרְתִּי הַיּוֹם בְּבֵית סִפְרְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ. תְּשׁוּבוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת וְהַקּוֹלְעוֹת הָיוּ חֲסֵרוֹת כָּל כָּךְ! שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיךָ וְסִפְּרוּ שֶׁעָבַרְתָּ לִפְנִימִיָּה. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתָּה מִתְעַלֶּה שָׁם בַּתּוֹרָה כְּגֹדֶל כִּשְׁרוֹנְךָ, וְעוֹד תִּהְיֶה לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל! כְּתֹב לִי, סַפֵּר מַה לּוֹמְדִים וְתִשְׁלַח אֵיזוֹ קֻשְׁיָה אוֹ תֵּרוּץ שֶׁעָלוּ בְּדַעְתְּךָ. אֲנִי מְצָרֵף כָּאן מֵאָה שְׁקָלִים לִדְמֵי כִּיס. אִם תִּצְטָרֵךְ עוֹד כֶּסֶף, כְּתֹב לִי!". רַחֲמִים קִבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב, וּפָרַץ בִּבְכִי נִרְגָּשׁ. בָּטוּחַ הָיָה שֶׁהֻצְמַד לוֹ אוֹת קָלוֹן, שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מַה קָּרָה וְאֵיךְ נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ; בָּטוּחַ הָיָה שֶׁבְּבֵית סִפְרוֹ מְפִיצִים אֶת הַסִּפּוּר, מְיַדְּעִים כָּל אֶחָד. וְהִנֵּה, הַמְּפַקֵּחַ בִּקֵּר וְלֹא שָׁמַע. יֵשׁ מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ, שֶׁנּוֹתֵן בּוֹ אֵמוּן וּמְצַפֶּה מִמֶּנּוּ לִגְדוֹלוֹת. הוּא לֹא יְאַכְזְבוֹ! רַחֲמִים, שֶׁעַד אָז שָׁקוּעַ הָיָה בְּדִכְדוּךְ וּבְדִכָּאוֹן, הִתְעוֹדֵד וְהִתְנַעֵר. שָׁלַח מִכְתָּב עִם קֻשְׁיָה, וְקִבֵּל מִכְתָּב עִם תֵּרוּץ וּמֵאָה שְׁקָלִים נוֹסָפִים, דְּמֵי הַמְרָצָה וְעִידוּד. וְכָךְ, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, עַד שֶׁעָלָה מֵהַפְּנִימִיָּה לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, הֵקִים בַּיִת לְתִפְאֶרֶת וְהַיּוֹם הוּא מְחַנֵּךְ בְּיִשְׂרָאֵל! רְאוּ מַה תְּשׂוּמֶת לֵב מְחוֹלֶלֶת, מַה כֹּחוֹ שֶׁל עִידוּד! וּמַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בְּכָךְ? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה מַזְכִּיר כָּל כָּךְ אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הָיוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הָיוּ שִׁבְטֵי יָ-הּ. וְהִנֵּה, הִדַּרְדְּרוּ בְּנֵיהֶם, שָׁקְעוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ חִלְּצָם וֶהֱבִיאָם לְהַר סִינַי. וּמָה אָמַר לָהֶם? "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים... וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ". אַף מִלָּה עַל הֶעָבָר, אַף לֹא רֶמֶז שֶׁל תּוֹכֵחָה וְאַזְהָרָה. רַק מַבָּט אֶל הֶעָתִיד, וְהַבְטָחוֹת מְרוֹמְמוֹת! זוֹ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְזוֹ דַּרְכֵּנוּ: לָתֵת אֵמוּן, וְהוּא יַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ; לְהַבִּיעַ תִּקְוָה, וְהִיא תִּתְמַמֵּשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

הכפית המדברת                     "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (יג-טז)                                      דָּרַשׁ רַבִּי שַׁבְּתַי יוּדֵלֶבִיץ': אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה: "וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם מְעִידִים עָלָיו בְּיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה' (חֲבַקּוּק ב-יא) (חֲגִיגָה טו)". הַקִּירוֹת, הַתִּקְרָה שֶׁבַּבַּיִת - מְעִידִים. וְכָתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִם אָדָם אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, הַצַּלַּחַת, הַכַּפִּית - כֻּלָּם יָבוֹאוּ בְּיוֹם הַדִּין לְהָעִיד עָלָיו... אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר. הָיִיתִי פַּעַם בִּשְׁכוּנָה רְחוֹקָה בְּאָמֵרִיקָה. יָרְדוּ אָז שְׁלָגִים כְּבֵדִים. יָשַׁבְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלָמַדְתִּי, נִגַּשׁ אֵלַי גַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבִקֵּשׁ: "רַבִּי, אוּלַי תִּלְמַד קְצָת עִם בְּנִי לִפְנֵי בַּר הַמִּצְוָה? לְמַד אִתּוֹ מַשֶּׁהוּ". נָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי. הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד עִם הַנַּעַר, וּבֵין הַדְּבָרִים אָמַרְתִּי: "שְׁמַע נָא, יַלְדִּי, אִם תַּנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין רַק בְּיוֹם בַּר הַמִּצְוָה וְלַמָּחֳרָת תַּטְמִין אוֹתָן בָּאָרוֹן, וְהַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁתִּלְבַּשׁ אֶת הַטַּלִּית תִּהְיֶה בְּעֵת הַלְּוָיָה שֶׁלְּךָ, בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הֶעָלְמִין, אָז אֵינְךָ נִקְרָא 'בַּר מִצְוָה' אֶלָּא 'בַּר עֲבֵרָה'... יֶלֶד יָקָר, אִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת 'בַּר מִצְוָה' אֲמִתִּי, הַנַּח מִדֵּי יוֹם טַלִּית וּתְפִלִּין וּשְׁמֹר אֶת שְׁאַר הַהֲלָכוֹת". חֲגִיגַת בַּר הַמִּצְוָה הָיְתָה אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם כְּשָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן. יוֹם אֶחָד, נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִבְחַנְתִּי שֶׁהַגַּבַּאי, אֲבִי הַנַּעַר, אֵינוֹ אוֹמֵר לִי שָׁלוֹם. פָּנִיתִי אֵלָיו וְשָׁאַלְתִּי: "מִיסְטֶר גֶּ'ק, הַאִם אַתָּה רוֹגֵז עָלַי?" "כֵּן, בְּהֶחְלֵט". "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, מִיסְטֶר גֶּ'ק?" "הַיֶּלֶד שֶׁלִּי שָׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלָה, וּמְאֹד הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה". "הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ לִשְׁאֹל אֶת הַשְּׁאֵלָה?" "לֹא, חָס וְחָלִילָה, לֹא אָמַרְתָּ לוֹ לִשְׁאֹל, אֲבָל דַּי לִי בְּמַה שֶּׁהוּא שָׁאַל. הוּא שָׁאַל: 'אַבָּא'לֶה, אַבָּא'לֶה, מָתַי יִהְיֶה הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלְּךָ?'..." שְׁאֵלָה מַשְׁפִּילָה. עָנִיתִי לוֹ: "הַיֶּלֶד צוֹדֵק בִּתְמִימוּתוֹ, וְהוּא שָׁאַל זֹאת כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתְךָ מַנִּיחַ תְּפִלִּין. הוּא גַּם הִרְהֵר לְעַצְמוֹ בִּכְאֵב: אִם אַבָּא עוֹד לֹא בַּר מִצְוָה, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת בַּר מִצְוָה?!"... הֻזְמַנְתִּי לַבַּר מִצְוָה. בְּלֵיל הַשִּׂמְחָה יָשַׁבְתִּי בְּשֻׁלְחַן הַכָּבוֹד וְדָרַשְׁתִּי. בְּמַעֲמַד כָּל הַמִּשְׁתַּתְּפִים אָמַרְתִּי לֶחָתָן: "דַּע, אִם לֹא תַּנִּיחַ תְּפִלִּין, הַכֹּל מְעִידִים עָלֶיךָ: 'קִירוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים עָלָיו'. אִם לֹא תַּנִּיחֵן, אֲפִלּוּ הַכַּפִּיּוֹת וְהַמַּזְלְגוֹת שֶׁמֻּנָּחִים כָּעֵת עַל הַשֻּׁלְחָן יָעִידוּ עָלֶיךָ שֶׁלֹּא הִנַּחְתָּן... גַּם מִי שֶׁאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, תָּבוֹא הַצַּלַּחַת וְהַכַּפִּית וְתָעִיד עָלָיו". הָאוֹרְחִים הָאָמֵרִיקָנִים לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין לַדְּבָרִים שֶׁלִּי. עָלָה אֶחָד לַבִּימָה, נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר: "לֹא, רַבִּי, זֶה לֹא נָכוֹן. כַּפִּית - אֵין לָהּ פֶּה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָעִיד". הִגְבַּהְתִּי אֶת קוֹלִי בִּגְעָרָה: "כֵּן, כֵּן יָעִידוּ! הַאִם יִתָּכֵן שֶׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים 'כֵּן' וְאַתָּה אוֹמֵר 'לֹא'?!". הוּא הִמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ: "לֹא, לֹא!". הָיְתָה מֻנַּחַת שָׁם, עַל הַשֻּׁלְחָן, מַצֶּקֶת מִזָּהָב. כֵּיוָן שֶׁמְּאֹד הִתְרַגַּזְתִּי, הֵרַמְתִּי אֶת הַמַּצֶּקֶת וְאָמַרְתִּי לוֹ: "חֲבִיבִי, מָחָר אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין לַחֲתַן בַּר הַמִּצְוָה. וּכְפִי שֶׁאָמַרְנוּ, בְּכָל יוֹם חַיָּבִים לְהַנִּיחַ. וְאִם לֹא" - פָּנִיתִי לֶחָתָן - "מַצֶּקֶת זוֹ, כַּף גְּדוֹלָה זוֹ, תָּעִיד עָלֶיךָ אִם הִנַּחְתָּ תְּפִלִּין אוֹ לֹא". מֶה עָשִׂיתִי? מִיָּד לָקַחְתִּי אֶת הַכַּף, בְּרֹב רֻגְזָה, הִכְנַסְתִּיהָ לְכִיסִי וּבְכָךְ הִסְתַּיְּמָה הַדְּרָשָׁה. הֵם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים שֶׁמִּתּוֹךְ רֻגְזָה 'הֶעֱנַשְׁתִּי' אוֹתָם וְלָקַחְתִּי אֶת הַכַּף. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁהִנַּחְתִּי תְּפִלִּין לְאוֹתוֹ נַעַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, בָּא שַׁמַּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלָחַשׁ לִי: "רַבִּי, אֶתְמוֹל הִתְרַגַּזְתָּ בַּדְּרָשָׁה, וּמִתּוֹךְ רֻגְזָה לָקַחְתָּ אֶת הַכַּף הַגְּדוֹלָה וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָהּ לְכִיסְךָ. רֵאשִׁית, דַּע לְךָ שֶׁהִיא יְקָרָה, עֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר. שֵׁנִית, הִיא יְרֻשָּׁה מִדּוֹרֵי-דּוֹרוֹת. שְׁלִישִׁית, הִיא אַחַת מִתּוֹךְ סֶט (וְאִם חֲסֵרָה כַּפִּית בַּסֶּט, זֶה כְּמוֹ שֶׁחֲסֵרָה לְאָדָם רֶגֶל, רח"ל...). כַּפִּית מִסֶּט זֶה לֹא סְתָם!"... בְּקִצּוּר, שָׁמַעְתִּי דְּבָרִים נִרְגָּשִׁים כָּאֵלּוּ עַל אוֹדוֹת הַכַּפִּית שֶׁלָּקַחְתִּי. אָמַרְתִּי לוֹ: "שְׁמַע נָא, לֵךְ וְתֹאמַר לַגַּבַּאי - בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הַכַּף - שֶׁלֹּא יִדְאַג. אֲנִי אָשִׁיב לוֹ בְּבוֹא הַיּוֹם אֶת הַכַּף. אַךְ בֵּינָתַיִם, אִם הוּא נוֹתֵן לִי אִשּׁוּר, אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ אֶצְלִי. וְשֶׁיֵּדַע לוֹ שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. הֱיוֹת שֶׁהִבְטַחְתִּי לֶחָתָן שֶׁהַכַּף תָּעִיד אִם הִנִּיחַ תְּפִלִּין אִם לָאו, לָקַחְתִּי אוֹתָהּ כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ מָחָר וּמָחֳרָתַיִם, אִם הִנִּיחַ הַנַּעַר תְּפִלִּין". הַגַּבַּאי, שֶׁלֹּא שָׁמַע דְּבָרִים שֶׁכָּאֵלּוּ מֵעוֹלָם, חָשַׁב שֶׁאֲנִי לוֹעֵג לוֹ. עָבַר לַיְלָה נוֹסָף. לַמָּחֳרָת בַּצָּהֳרַיִם לָחַשׁ לִי שַׁמַּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּלִגְלוּג: "נוּ, מָה הַכַּפִּית אָמְרָה? הוּא הִנִּיחַ תְּפִלִּין אוֹ לֹא?" "הַכַּפִּית מַתְחִילָה כְּבָר לִבְכּוֹת. הַכַּפִּית אָמְרָה: 'הִנֵּה, יוֹם רִאשׁוֹן אַחֲרֵי בַּר-מִצְוָה וּכְבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין'... הַכַּפִּית בּוֹכָה, הַכַּפִּית זוֹעֶקֶת: 'יוֹם רִאשׁוֹן אַחֲרֵי בַּר-מִצְוָה וּכְבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין'" - כָּךְ הֵשַׁבְתִּי לוֹ. הוּא שָׁמַע דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, הִזְדַּעְזַע וְהָלַךְ. חָלְפָה חֲצִי שָׁעָה, וַאֲבִי הַיֶּלֶד בָּא עִם כָּל הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ: "רַבִּי, אַתָּה חוֹשֵׁד בַּבֵּן שֶׁלִּי לְחִנָּם". "אֲדוֹנִי, לֹא אֲנִי הַחוֹשֵׁד, אֶלָּא הַכַּפִּית הִיא הַמְּדַבֶּרֶת. וְאִם רְצוֹנְךָ, אֶשְׁאַל אוֹתָהּ שֵׁנִית". נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר הַפְּנִימִי, יָצָאתִי הַחוּצָה וְהִכְרַזְתִּי: "הַכַּפִּית גִּלְּתָה וְאָמְרָה שׁוּב: 'הַבָּחוּר לֹא הִנִּיחַ תְּפִלִּין', וְהִיא בּוֹכָה". "אָז אֲנַחְנוּ שַׁקְרָנִים?!" "אַל תִּכְעֲסוּ עָלַי, אֵינֶנִּי אוֹמֵר כְּלוּם. הַכַּפִּית הִיא הָאוֹמֶרֶת. הַאִם רְצוֹנְכֶם שֶׁאֲבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה עַל עוֹד עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּבַּיִת?!", שָׁאַלְתִּי. "לֹא, לֹא", נִבְהֲלוּ. "לֹא רוֹצִים. אֲבָל תַּחְזִיר אֶת הַכַּפִּית. הִיא שֶׁלִּי, לֹא שֶׁלְּךָ", הִתְרִיס בַּעַל הַבַּיִת. "בְּסֵדֶר, אֵין בְּעָיָה, אַחְזִיר. אַךְ לִפְנֵי כֵן, רְצוֹנִי שֶׁהַנַּעַר יַנִּיחַ תְּפִלִּין לְעֵינֵי כֻּלָּם וְתִרְאוּ שֶׁהַכַּפִּית תָּבוֹא וְתָעִיד בִּפְנֵי הַכֹּל. וְאָז תִּוָּכְחוּ לָדַעַת, כִּי לֹא רַק פֶּה יֵשׁ לָהּ אֶלָּא גַּם רַגְלַיִם... הִיא תָּבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְתָעִיד". הֻחְלַט שֶׁלַּמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁבַע יָבוֹא הֶחָתָן לְהִתְפַּלֵּל, יַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין, וְהַכֹּל יִרְאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֵיךְ הַכַּפִּית בָּאָה. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, כִּי חֲצִי מֵהַמִּתְפַּלְּלִים לֹא יָשְׁנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה מֵרֹב מֶתַח. הֵם לֹא יָדְעוּ אֵיךְ הַכַּפִּית תָּבוֹא: הַאִם תִּקְפֹּץ אוֹ תִּתְגַּלְגֵּל, הַאִם יִרְאוּ אֶת רַגְלֶיהָ, וְאִם הֵן תִּהְיֶינָה מַפְחִידוֹת... אֵיךְ?!;לַמָּחֳרָת הָיָה בֵּית הַכְּנֶסֶת גָּדוּשׁ וְצָפוּף. הַכֹּל רָעֲדוּ כְּמוֹ הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי מַעֲמַד הַר סִינַי. הֶחָתָן עָלָה לַבִּימָה, שָׁם עָמַד, כְּדֵי שֶׁכָּל הַמִּצְטוֹפְפִים יִרְאוּ אֶת הַכַּפִּית בְּהַגָּעָתָהּ. הוּא הוֹצִיא אֶת הַטַּלִּית, בֵּרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁלִּמַּדְתִּי אוֹתוֹ וְהִתְעַטֵּף בַּטַּלִּית. וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע - שָׁמְעוּ כֻּלָּם קוֹל נִפּוּץ קַל: 'בּוּם'. מַה 'בּוּם'? הַבָּחוּר הִתְכּוֹפֵף לָאָרֶץ וְרָאָה יַחַד עִם כֻּלָּם שֶׁהִנֵּה הַכַּפִּית נִמְצֵאת עַל הָאָרֶץ לְמַרְגְּלוֹתָיו. הָאֵרוּעַ הִתְרַחֵשׁ בִּמְהִירוּת כָּזֹאת, שֶׁאַף לֹא אֶחָד הִסְפִּיק לִרְאוֹת מֵהֵיכָן הִגִּיעָה הַכַּפִּית. אֲבָל אֶת הָרַעַשׁ כֻּלָּם שָׁמְעוּ... 'בּוּם'. "כָּל הַכָּבוֹד", קָרְאוּ בְּתִמָּהוֹן רַבִּים מֵהַמִּתְאַסְּפִים. יָצָאתִי מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבִקְּשׁוּ מְחִילָה עַל כָּךְ שֶׁבִּיְּשׁוּ אוֹתִי: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ מוֹדִים בְּצִדְקָתְךָ. יֵשׁ לָהּ פֶּה וְרַגְלַיִם". לִפְנֵי יְצִיאָתִי, שָׁאַל אוֹתִי אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ: "ר' שַׁבְּתַי, בְּאֵילוּ שֵׁמוֹת שֶׁל 'קַבָּלָה' הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ?" "חָס וְחָלִילָה! וְכִי מֻתָּר סְתָם כָּךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹת קַבָּלָה? וַהֲרֵי נֶאֱמַר 'וּדְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חֳלָף'". "אָז אֵיךְ עָשִׂיתָ זֹאת?" "הַדָּבָר פָּשׁוּט כָּל כָּךְ", הִסְבַּרְתִּי לוֹ בִּלְחִישָׁה. "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לְמָחֳרַת לֵיל בַּר הַמִּצְוָה, הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁהִנַּחְתִּי לוֹ תְּפִלִּין. וּמִי סִדֵּר לוֹ אֶת הַתְּפִלִּין אַחַר כָּךְ? אֲנִי. מִי הִכְנִיס אֶת הַטַּלִּית וְאֶת הַתְּפִלִּין לַשַּׂקִּית? אֲנִי. בְּשָׁעָה שֶׁסִּדַּרְתִּי אֶת הַטַּלִּית, תָּחַבְתִּי פְּנִימָה אֶת הַכַּפִּית בֵּין קִפְלֵי טַלִּיתוֹ שֶׁל הֶחָתָן. שָׁם הִיא נִשְׁאֲרָה. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתִי שַׁמַּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת הֵיכָן הַכַּפִּית, הֵבַנְתִּי מִיָּד אֶת הַמַּצָּב... הֲרֵי אִם הָיָה הַנַּעַר מַנִּיחַ תְּפִלִּין, הָיָה מַבְחִין וּמוֹצֵא אֶת הָאֲבֵדָה... לָכֵן אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁבְּטוּחַנִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַיּוֹם תְּפִלִּין. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הִתְעַטֵּף בַּטַּלִּית בְּמַעֲמַד כֻּלָּם, 'הִגִּיעָה' הַכַּפִּית מִתּוֹךְ הַטַּלִּית וְנָפְלָה עַל הָאָרֶץ"... זֶה הַכֹּל. רַבּוֹתַי! חֲזַ"ל אוֹמְרִים: "אַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים לוֹ לְיוֹם הַדִּין". אִם אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת 'קוּנְצִים', כִּבְיָכוֹל, הַקָּבָּ"ה יָכוֹל הַכֹּל! וְהוּא מַבְטִיחַ שֶׁקּוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם יָעִידוּ עַל מַה שֶּׁהוּא עָשָׂה בְּחַדְרֵי-חֲדָרִים. אָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חוֹשֵׁב לוֹ כִּי הַדֶּלֶת סְגוּרָה, הַחַלּוֹנוֹת אֲטוּמִים, הַתְּרִיסִים מוּגָפִים, נִסְתָּר מֵעֵין רוֹאִים. 'לֹא יָעִידוּ עָלַי!'... הוּא טוֹעֶה. "אַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים לוֹ לְיוֹם הַדִּין!"

"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) אֲנִי מֻכְרָח לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר, פָּתַח רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן אֶת דְּרָשָׁתוֹ. וְאַקְדִּים שֶׁהָעֻבְדָּה אֲמִתִּית וּשְׁמַעְתִּיהָ מִפִּי אָדָם גָּדוֹל מְאֹד. עֻבְדָּה נוֹרָאָה וְגַם נִפְלָאָה. כְּבָחוּר, הָיָה אוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל תּוֹשַׁב הָעֲיָרָה סְטוּצִ'ין בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הָרוּסִים גִּיְּסוּ אוֹתוֹ לַצָּבָא בְּמִלְחַמְתָּם נֶגֶד הַגֶּרְמָנִים. הֵם שָׁלְחוּ אוֹתוֹ עִם קְבוּצַת בַּחוּרִים לַחֲזִית, לֹא הַרְחֵק מֵהָעֲיָרָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַחַיָּלִים מִתְחַפְּרִים בִּתְעָלוֹת, רָאשֵׁי הַחַיָּלִים מְבַצְבְּצִים מֵעַל הַקַּרְקַע, מְכֻסִּים בְּשַׂקֵּי חוֹל, וּמִבֵּין הַשַּׂקִּים הָיוּ יוֹרִים בְּרוֹבִים אוֹ בִּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה וְכַדּוֹמֶה. אוֹתוֹ בָּחוּר עָמַד בַּתְּעָלָה וּלְיָדוֹ חַיָּל יְהוּדִי נוֹסָף, לֹא צָעִיר, יְהוּדִי בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים לְחַיָּיו. כַּדּוּרֵי מָוֶת עָפוּ מִכָּל צַד. אַלְפֵי כַּדּוּרֵי אוֹיֵב שָׁרְקוּ לְלֹא הֶרֶף, וּשְׁכֵנוֹ זֶה, בֶּן הָאַרְבָּעִים, נִפְגַּע מֵהָאֵשׁ וְנָפַל. כַּאֲשֶׁר נָפַל שָׁדוּד, בִּקֵּשׁ הַחַיָּל מֵהַבָּחוּר שֶׁלְּצִדּוֹ שֶׁיְּבִיאוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן, הוּא הִבְטִיחַ לוֹ זֹאת בְּרִגְשֵׁי קֹדֶשׁ. לְאַחַר כְּרֶבַע שָׁעָה נִפְטַר הַחַיָּל הַפָּצוּעַ. חָלְפוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. הַקְּרָב הִמְשִׁיךְ - וְהַהֲפוּגָה לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק. הַבָּחוּר הֵחֵל לַחְשֹׁשׁ לְהַבְטָחָתוֹ. הוּא הִרְהֵר לְעַצְמוֹ: 'אִם הָיְתָה שְׁעַת הֲפוּגָה, עוֹד הָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת לַהֲבִיאוֹ לְבֵית הֶעָלְמִין בִּסְטוּצִ'ין, הַקְּרוֹבָה יַחֲסִית, אֲבָל הַהֲפוּגָה רְחוֹקָה וְהַתּוֹתָחִים יוֹרִים... מָה אֶעֱשֶׂה?', הִרְהֵר נוּגוֹת. בְּרֶגַע מְסֻיָּם, בְּסַעֲרַת הַקְּרָב וְסַכָּנַת הַמָּוֶת, אָזַר עֹז בְּנַפְשׁוֹ הַשְּׁבוּרָה וּבָא לִכְלַל הַחְלָטָה נְחוּשָׁה: 'הִבְטַחְתִּי לִיהוּדִי - אֲקַיֵּם אֶת דְּבָרַי. אָבִיא אֶת הַמֵּת לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל, וִיהִי מָה'. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּחוּר גִּבּוֹר בְּגוּפוֹ, קָם וְהִתְרוֹמֵם עַל רַגְלָיו, נָטַל אֶת הַמֵּת וּבְבַת-אַחַת הִגְבִּיהוֹ עַל כְּתֵפָיו. הֵרִים אֶת רַגְלָיו וְיָצָא מִן הַתְּעָלָה. תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, לְמוּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַקְּרָב, הֵחֵל לָרוּץ לְכִוּוּן הָעֲיָרָה, וְהַנִּפְטָר עַל כְּתֵפָיו. הַבָּחוּר סִפֵּר לִי, כִּי בְּדַרְכּוֹ חָלַף בֵּין מַחֲנוֹת שֶׁל קוֹזָקִים. מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַמֻּשָּׂג, אֵינוֹ יָכוֹל לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַסַּכָּנָה שֶׁבַּמִּפְגָּשׁ אִתָּם. אַךְ מִשּׁוּם-מָה, הֵם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ. וְכָךְ צָעַד עִם הַמֵּת - כְּרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה - "עוֹסֵק בַּמִּצְוָה". הוּא צָעַד בִּזְרִיזוּת וּבְרֶצֶף, שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַד הַכְּנִיסָה לָעִיר. שָׁם פָּגַשׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי 'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' וּמָסַר אֶת הַנִּפְטָר לְיָדָיו. כְּשֶׁסִּיֵּם מִצְוָתוֹ, תֵּכֶף וּמִיָּד שָׁב לְדַרְכּוֹ, רָץ בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ. וְגַם עַתָּה לֹא רָאוּ אוֹתוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עַד שֶׁהִגִּיעַ וְנִכְנַס לַחֲפִירָה וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַחֵשׁ דָּבָר (הַקְּצִינִים הָרוּסִים שֶׁפִּקְּדוּ עָלָיו לֹא הֵעֵזּוּ לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים, רַק בַּלַּיְלָה עָבְרוּ בֵּין הַחַיָּלִים וְחִלְּקוּ מְעַט מְזוֹנוֹת, לָכֵן לֹא הִבְחִינוּ בְּהֶעְדֵּרוֹ). בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נֻצְּחוּ הָרוּסִים הַשַּׁלִּיטִים עַל סְטוּצִ'ין וְהָעִיר נִכְבְּשָׁה עַל-יְדֵי הַגֶּרְמָנִים. הַבָּחוּר הַצַּדִּיק הַזֶּה קִבֵּל אִשּׁוּר לָשׁוּב לָעֲיָרָה. חָלְפוּ יָמִים מֻעָטִים. הַגֶּרְמָנִים הַכּוֹבְשִׁים חִפְּשׂוּ אַחֲרָיו וְגִיְּסוּ אוֹתוֹ לְשֵׁרוּתָם. לְאֵיזֶה תַּפְקִיד? שׁוֹמֵר הַבְּהֵמוֹת. וַיְהִי הַיּוֹם, בֹּקֶר אֶחָד בִּרְעוֹתוֹ בְּרַחֲבֵי הַשָּׂדוֹת הָעֲנָקִיִּים בְּקִרְבַת הָעִיר, נִקְלַע שֵׁנִית לְעֵסֶק עִם עִנְיְנֵי מֵתִים: בָּאֹפֶק נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה, וְהוּא הִצְלִיחַ לְהַבְחִין מֵרָחוֹק בְּחַיָּל הַנּוֹפֵל תַּחְתָּיו. הוּא לֹא רָאָה אָדָם נוֹסָף בְּקִרְבַת מָקוֹם, לָכֵן הֵבִין כִּי הַחַיָּל יָצָא לַשָּׂדֶה וְאִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע קָם וְהֵחֵל לָרוּץ לְעֶבְרוֹ, לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. הַבְּהֵמוֹת לֹא הָיוּ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, אֶלָּא הַצָּלָתוֹ שֶׁל  הָאִישׁ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו, הִבְחִין לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי וְנוֹשֵׁם. פָּשַׁט אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, קָרַע אוֹתָהּ וְהֵחֵל בִּמְלֶאכֶת חֲבִישָׁה (וּסְתִימַת עוֹרְקִים) כְּדֵי לְהַשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים. אַךְ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, מֵת הַחַיָּל. בְּעוֹדוֹ מִתְעַסֵּק בְּנִסְיוֹנוֹת הַצָּלָה אַחֲרוֹנִים, הִגִּיעוּ חַיָּלִים וְרָאוּ עַל הַקַּרְקַע חַיָּל הָרוּג וּלְיָדוֹ בָּחוּר נוֹסָף. מִהֲרוּ לְהַקִּיף אוֹתָם, וְכָפְתוּ אֶת הַבָּחוּר (הַצַּדִּיק, בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה) בַּהֲבָנָה מֻחְלֶטֶת שֶׁהוּא יָרָה בֶּהָרוּג לַמָּוֶת... לָקְחוּ אוֹתוֹ לְכֶלֶא צְבָאִי. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְבֵית מִשְׁפָּט צְבָאִי וּבְשִׁפּוּט קָצָר גָּזְרוּ אֶת דִּינוֹ לְמָוֶת. לִפְנֵי גְּזַר הַדִּין נָתְנוּ לוֹ זְכוּת דִּבּוּר לַהֲגָנָה. כַּמּוּבָן, הוּא הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, כִּי "אַדְרַבָּה, רַק בִּקַּשְׁתִּי לְהַצִּילוֹ. אֵינִי מַכִּירוֹ וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מְרִיבָה עִמּוֹ. רַק רָאִיתִי מִישֶׁהוּ נוֹפֵל וְחַשְׁתִּי לְהַצָּלָתוֹ". תַּחֲנוּנָיו הָיוּ כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר. לְעֻמָּתוֹ, הִנִּיחַ הַתּוֹבֵעַ מִטַּעַם הַצָּבָא עַל שֻׁלְחַן בֵּית הַמִּשְׁפָּט שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רְאָיוֹת לִכְאוֹרָה לְכָךְ שֶׁהוּא כֵּן הָרַג אוֹתוֹ (כָּךְ מַמָּשׁ סִפֵּר לִי). אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי 'עוֹרֵךְ דִּין' יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם לַיְלָה וּמִלַּיְלָה יוֹם... בְּקִצּוּר, גָּזְרוּ עָלָיו דִּין מָוֶת. הָעֹנֶשׁ נוֹעַד לַמָּחֳרָת בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָז יַעֲמִידוּהוּ לִפְנֵי כִּתַּת חַיָּלִים לַהֲרִיגָה. כָּךְ מִתְנַהֲלִים הָעִנְיָנִים בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, רַחְמָנָא לִצְלַן. בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ הֵטִילוּ אוֹתוֹ כְּשַׂק עֲצָמוֹת לְתוֹךְ צִינוֹק. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הוּא עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, כִּי נִרְאָה לוֹ, בְּהָקִיץ אוֹ בְּנִמְנוּם, הַיְּהוּדִי מֵהַסִּפּוּר הַקּוֹדֵם; אוֹתוֹ חַיָּל שֶׁהֱבִיאוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּחָדְשַׁיִם טֶרֶם הַמַּעֲשֶׂה. הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: "לָמָּה אַתָּה נִפְחָד כָּל כָּךְ? אַל תִּפְחַד וְאַל תַּחְשֹׁשׁ, כִּי בִּזְכוּת זֶה שֶׁטָּרַחְתָּ וְהֵבֵאתָ אוֹתִי לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל - תִּנָּצֵל! וַאֲפִלּוּ תַּעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי מָוֶת, לֹא יַהַרְגוּךָ". הוּא נֶעֱלַם. 'הַאִם זֶה דִּמְיוֹן אוֹ לֹא?' - לֹא הָיָה לוֹ זְמַן רַב וְכֹחַ לַחְשֹׁב. כָּךְ רָאָה וְשָׁמַע, וְדַיּוֹ בְּכָךְ. לִקְרַאת הַשָּׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ, סָחֲבוּ אוֹתוֹ מֵהַצִּינוֹק, כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְהוֹבִילוּהוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ לְעֵבֶר שָׂדֶה פָּתוּחַ סָמוּךְ לִסְטוּצִ'ין. הֶעֱמִידוּהוּ לְיַד קִיר מוּל כִּתַּת חַיָּלִים. כַּאֲשֶׁר מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הִצְבִּיעוּ עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּדִיּוּק, צָעַק הַקָּצִין: "אַחַת". שָׁתַק שְׁנִיָּה וְצָרַח: "שְׁתַּיִם". עוֹד לֹא הִסְפִּיק לְהַכְרִיז: "שָׁלֹשׁ", וּמֵרָחוֹק הֵגִיחַ וּבָא חַיָּל דּוֹהֵר עַל סוּס בִּצְעָקוֹת רָמוֹת, כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף בַּמִּטְפַּחַת שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁיַּמְתִּינוּ!!! הִמְתִּינוּ לְבוֹאוֹ חֲצִי דַּקָּה, וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב, נִפְנֵף בְּיָדוֹ בְּפִסַּת נְיָר בְּאָמְרוֹ: "לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה, כַּאֲשֶׁר קָבַרְנוּ אֶת הַחַיָּל, מָצָאנוּ בְּכִיסוֹ מִכְתַּב פְּרֵדָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בַּמִּכְתָּב כָּתַב שֶׁהוּא מְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לָדַעַת. הִנֵּה הַנְּיָר"... כַּמּוּבָן, הֵסִירוּ אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל פְּנֵי הַבָּחוּר וֶהֱנִיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. וּבָאֹפֶק, אֵי-שָׁם מוּל כִּתַּת יוֹרִים בְּפַאֲתֵי סְטוּצִ'ין, כְּאִלּוּ הִתְחַלֵּף קוֹל הַיְּרִי הָרַצְחָנִי בְּקוֹל הָעָם הַיְּהוּדִי; קוֹלָם הַנִּצְחִי שֶׁל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. הִנֵּה לָכֶם - מְסַיֵּם ר' שָׁלוֹם אֶת סִפּוּרוֹ - "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ". שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)                                         

"יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים" (א-יא) כְּדַאי לְהָבִיא מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ רְפָאֵל טוֹלִידָאנוֹ זצ"ל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר: "ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ... כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בֵּרֵךְ אֶת הָעָם, שֶׁיִּהְיוּ פִּי אֶלֶף. עוֹד הוֹסִיף, שֶׁהַקָּבָּ"ה יְבָרֵךְ אוֹתָם לְלֹא גְּבוּל. וְקָשֶׁה, מַדּוּעַ לֹא נָתַן אֵפוֹא אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בִּלְבַד, וּ"בִכְלַל מָאתַיִם - מֵאָה"?! דְּהַיְנוּ, הֲלֹא בִּרְכָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּבָר כְּלוּלָה בְּבִרְכַּת שָׁמַיִם. וְהַתְּשׁוּבָה: אָמְנָם בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא בְּרִבּוּי עָצוּם, אַךְ כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁהָעָם זַכַּאי לַבְּרָכוֹת וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, אָכֵן הָיָה זַכַּאי וְצַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם" (דְּבָרִים ד-ד). לְפִיכָךְ בֵּרְכָם מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים פִּי אֶלֶף: ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם - כְּצִדְקַתְכֶם - אֶלֶף פְּעָמִים. וְאָז מִמֵּילָא תִּהְיוּ זַכָּאִים לְבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה וִיתֵרָה; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, בְּכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה לְתַשְׁלוּמִים מֻכְפָּלִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, מֵה' הָרוֹאֶה הַכֹּל בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִדּוּאַר מִגֶּ'רְבָּה. כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהָסִית מַלְכּוֹ נֶגֶד הַיְּהוּדִים. עָנָהוּ הַמֶּלֶךְ: "אֵין נְבוֹנִים וַחֲכָמִים מֵהֶם. מִיּוֹם שֶׁגֵּרְשׁוּם מִסְּפָרַד, יָרְדָה הַמַּמְלָכָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֲחוֹרַנִּית וְהָיְתָה לַשְּׁפָלָה שֶׁבַּמַּמְלָכוֹת. הָבֵא לְפָנַי יְהוּדִי, וְתִוָּכַח כַּמָּה חֲכָמִים הֵם".מיָצָא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֶל הָרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַרְמוֹן. עָבְרוּ שָׁם כַּמָּה יְהוּדִים, וְחָשַׁשׁ מִפִּקְּחוּתָם. רָאָה יֶלֶד יְהוּדִי, סִפְרוֹ בְּיָדוֹ. לְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בֵּרֵךְ הַיֶּלֶד בִּרְכַּת "שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם". שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הַבּוֹרֵא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בַּשְּׁבִיעִי. מַה מַּעֲשֵׂהוּ מֵאָז?" עָנָה הַנַּעַר: "הֲיוֹאִיל הוֹד מַלְכוּתוֹ לָקוּם מִכִּסְּאוֹ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְקָם. עָלָה הַנַּעַר וְיָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ... "מַה זֹּאת?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר עָנָה: "תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה. מֵאָז - מַנְהִיג הַבּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, מוֹרִיד מְלָכִים מִכִּסְּאָם וּמוֹשִׁיב אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם. לְפִיכָךְ עַל הַמֶּלֶךְ לְוַדֵּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמִשְׂרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַדִּיחוּהוּ מִמָּרוֹם..." "אָכֵן, חֲכָמִים אַתֶּם מִכָּל הָאֻמּוֹת", הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לְשָׁלִישׁוֹ: "תֵּן לוֹ חֲמִשִּׁים זְהוּבִים". "אָנָּא", מִהֵר הַנַּעַר לוֹמַר, "יוֹרֵהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא לָתֵת". "מַדּוּעַ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר הִסְבִּיר: "כְּשֶׁנִּקְרֵאתִי לְכָאן, הָיִיתִי בְּדַרְכִּי לְבֵיתִי. עַכְשָׁו אֲאַחֵר. יִשְׁאֲלוּנִי הֵיכָן הָיִיתִי, וְאֹמַר שֶׁהוּבֵאתִי לִטְרַקְלִין הַמֶּלֶךְ וְאַף יָשַׁבְתִּי בְּכִסְּאוֹ. מוּבָן, כִּי לֹא יַאֲמִינוּ לִי... אַרְאֶה לְאָבִי אֶת חֲמִשִּׁים הַזְּהוּבִים כְּהוֹכָחָה, וְיִלְעַג לִי. יֹאמַר: 'לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר יַעֲנִיק חֲמִשִּׁים זְהוּבִים בִּלְבַד...'". צָחַק הַמֶּלֶךְ לְפִקְּחוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוֹרָה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים... נוּכַל אֵפוֹא רַק לְשַׁעֵר מָה רַב יִהְיֶה שְׂכַר הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הוּא שֶׁיִּתְּנוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין ק.): הָאָדָם נוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לֶעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקָּבָּ"ה מַעֲנִיק לוֹ מְלֹא חָפְנָיו - שֶׁל הַקָּבָּ"ה - טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא. אַף כָּאן, הָאָדָם מְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים, וְהַקָּבָּ"ה מְעַנְּגוֹ כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגֹדֶל הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר?! (פְּתִיחַת "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים")                בְּרַם, לַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין צְבִיר עָשׁוּשׁ זצ"ל מִגֶּ'רְבָּה מָצִינוּ תְּנַאי בְּהַפְלָגַת הַשָּׂכָר: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁנַּגָּן פְּלוֹנִי הִגִּיעַ לְמַסַּע הוֹפָעוֹת וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו. הַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מִנְּגִינָתוֹ. הִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּנַגֵּן לְפָנָיו. הִזְמִין אֶת כָּל שָׂרָיו וְהַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְהַנַּגָּן הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּנְגִינָתוֹ. הִשְׁקִיעַ בָּהּ כָּל מַעֲיָנָיו, כָּל רִגְשׁוֹתָיו, כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ. יָצְאוּ הַשּׁוֹמְעִים מִגְּדֵרָם, הִתְפַּעֲלוּ בְּלִי דַּי. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה". הֵשִׁיב הַנַּגָּן: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי מִלֵּאתִי רְצוֹנְךָ בִּשְׁלֵמוּת כְּכָל יְכָלְתִּי, תֵּן לִי שְׂכָרִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּפִי יְכָלְתְּךָ..." זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת ב-ד): "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ". וּבְמִלִּים אֲחֵרוֹת: כְּפִי שֶׁיַּשְׁקִיעַ הָאָדָם בְּמִצְווֹת וּבְשַׁבָּת, כָּךְ "יַשְׁקִיעַ" הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּשְׂכָרוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, עֲנַף עֵץ עָבוֹת)