תשעה באב בזמן שיבנה בית המקדש

בס"ד

בעל בעמיו

"האם מתכוונים למה שהיה ובמה שהיה היו כל הבעיות שירוחם העלה, או שמתכוונים למשהו אחר שבעצם אין לנו מושג עליו"...

מתפללים בכל יום שלוש פעמים:
ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם. ברוך אתה ה' בונה ירושלים.

את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום. ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה.

מן הסתם אתה מתפלל "בכוונה" כל יום, אז רציתי שתאמר לי בבקשה, למה אתה מתכווין בברכות הללו שלוש פעמים ביום? (מנוסח הברכה משמע שהכוונה והציפיה היא כל היום, אבל אסתפק לשמוע ממך מהי כוונתך רק בשעת התפילה), או שמא אכן אתה מתפלל אבל אין לך חצי מושג מה אתה מתפלל ומבקש.

_________________

יהודים,
אם אכן כדבריך כי כל הדיון כאן נסוב, סביב הקפיאה על השמרים של פוסקי ההלכה, אני חושב שדוגמא זו של ט' באב, אינה מוצלחת במיוחד, בהתחשב בעובדה, שמבחינת תוכנו וצורתו של מועד זה, סביר להניח שהוא המועד המתעדכן ביותר, מפני אופיו שהוא אינו מועד הקבוע על אירוע מסויים, אלא הוא מהווה כעין יום אבילות לאומי על כל האסונות המשמעותיים להיסטוריה היהודית, בתקופת זמן נתונה.
ניקח כדוגמא את הקינות, שהן מהוות את רובה של התפילה ביום ת"ב, רבות רבות מהן נתקנו על צרות מאוחרות יותר, אנו מוצאים בקינות לא רק שמות של ערי ארץ ישראל אלא גם שמות של ק"ק בגרמניה וצרפת, וגם שמות של קהילות ספרדיות [אנדלוז וארגון] בל נשכח גם כן את הקינה שנתייסדה על שריפת התלמוד, בפאריס בשנת 1244, שזה הרי קרוב ל1170 שנים לאחר החורבן. קינות רבות נתקנו אף לאחר השואה, ע"י גדולי תורה [חרדים שמרנים] רבים. (כאן אכן יש להסכים איתך מעט שכן קינות אלו לא נתקבלו בכל תפוצות ישראל, כקודמותיהן)
לאחר קום המדינה, וה"אתחלתא דגאולה" [אני לא מתכוון לשום דבר ....] החל להתרחש מהפך בתפיסת היהודים הדתיים את ט' באב, מכיוון שכל הקינות נעשו זרות ואפילו מגילת איכה איננה רלוונטית עוד, הדיבורים על גלות ועל ירושלים שמשופלת עד שאול, פשוט אינם נכונים, ומכיוון שאחרי הכל, דרך ארוכה לפנינו עד שנוכל לומר ש"נגאלנו", לא היתה ברירה אלא לנסות להגדיר מחדש את ט' באב, כיום אבל לאומי רלוונטי, התוצר שנוצר, לפחות בעולם הישיבות, הוא התמקדות בחורבן הרוחני, ובבית המקדש המסמל את חורבן זה, אף שאין קשר ממשי בין חורבן זה לבין הטקסטים הנקראים והטקסים הנעשים על ידינו בתשעה באב, [בית המקדש כמקום השראת השכינהמוזכר פעמים ספורות במגילת איכה ובקינות] אך לדעתי, אחת הנקודות העמוקות בת"ב הוא האבל הקולקטיבי, הלאומי, הקהילתי, כך שאף שהתכנים לאבלות משתנים מתקופה לתקופה יש צורך בהמשכיות מסויימת, שהיא באה לידי ביטוי באיזכור של כל המאורעות המשמעותיים בהיסטוריה של היהדות והייהודים, אף שאינם ברי משמעות של ממש לדידנו כיום.

ולגבי הפרוגנוזה [ראיית העתיד] שלך, אני לא יכול להתווכח איתך, רק לומר כי דעתי שונה וכי בימות המשיח יבוטל תשעה באב, ויהפוך ליום שמחה. [אגב, זאת לא בעקבות תושיית הרבנים או משהו כזה, אלא משום שזו גמ' בנדה [סא] כי מצוות בטלות לעתיד לבוא הלכה זו מוסכמת ונפסקה ברמב"ם [פ"י מהלכות כלאיים] ובשו"ע [יו"ד סי' ש"א] ולגבי צומות ישנה הלכה מיוחדת ברמב"ם [פ"ה מהלכות תעניות] והרבנים אינם מפחדים לפסוק כפי שכתוב, לצערנו, הבעיה שהעלית שייכת בכל המקומות בהן לא כתוב, כדוגמת יומיים של ראש השנה וכדומה]

איש ציפור.
ידידי היקר- אתה שואף לדורו של משה רבנו? לדור המדבר? עגל, מתאוננים, מרגלים, קרח,בעל פעור? לדור הרע הזה אתה שוא.ף?

לדורו של דוד? באמת? מתי בפעם האחרונה קראת את ספר שמואל?

רבי ? זה כבר היה לאחר החורבן- ושניים הראשונים לפני החורבן?- אבל אתה משווה חיי קהילה קטנה של כמה אלפי אנשים?
וגם בדורם לא היה הכל אידיאלי, צריכים קצת לקרא בגמרא,- ובמדרשים,

וכל המפנים אותי לתפילת הש"ע- כמה תפילות אתם מתפללים ואינכם מזדהים ולפעמים גם לא מבינים, אתם סתם ממלמלים מילים .
היו ם אולי פחות ,בתשעה באב- תגלו שיותר- נראה אותך -צענע -בקריאת הקינות- נראה אותך בסליחות, מזדהה ומבינה כל מילה??!!!!
בעוונותי הרבים אני מתפלל כמצוות אנשים מלומדה, כי אני חלק מציבור, שכך נוהג, אם הדבר היה ניתן לבחירה חופשית,
היתי מגיעה לתפילה ומתפלל מספרי שירה ופרוזה, בעיקר ממשוררים חדשים, שכתיבתם באמת עונה לנוסח ותוכן התפילה הרצויה בעייני.

בענין העיתונות של סוף השבוע- אישי ציפור- לא כולנו ציפורים- רובנו אנשים, בני אדם, וגם זה לא תמיד,
ר' זוננפלד- דוקא הוא אמר- וראה בטוב ירושליים- ראה רק את הטוב שבירושליים-, ראה את הסך הכל, הסך הכל והרוב מצויין וטוב,
 
יותר טוב מזה לא היה, יותר טוב מזה רק יהיה ויהיה, רק אם נדע לא להיות כפויי טובה לה' על כל הטובה והטוב שהעריף עלינו,
 באחד מההודעות הקודמות דיבר אחד שמתימר להיות -אוהב תורה-, וקונן על מה שקורה כאן. בקשתי ממנו- נא פרט? נא השווה,!
ואני מחכה ואחכה עד בוש, כי לזרוק בוץ וללכלך זה קל, למדנו את זה מדורו של משה, דור המדבר!!

כשהייתי בישיבה לצעירים סיפר אחד הרמי"ם שפעם בא משכיל לנצי"ב וטען בפניו שבימינו אין טעם לכל הקינות והצער בתשעה באב, ענה לו הנצי"ב (בהתייחסות למשפט בקינות "בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוהים מושפלת עד שאול תחתייה") אילו פריס ולונדון היו חרבות וירושלים בנויה כדבריך עכשיו שהמצב הפוך אנו ממשיכים להתאבל.
כנראה הוא הרגיש שמשהו השתנה מאז ימיו של הנצי"ב והוסיף ומה שיש עכשיו זה 'גורנישט מיט גורנישט', בזמנו מתוך הרגל לא לחשוב יותר מידי זה לא הצחיק אותי עכשיו זה קצת מעציב אותי.
(לא שאני טוען חלילה שלא צריך להתאבל, אבל גם לא צריך להיות עוורים למציאות).

דומני שציטטת משפט מהסליחות, לא מהקינות
[אותו גודל של ספרון, חודש וחצי אחרי]

_________________

השכן,
אתה צודק, אבל תפוס ת'עיקרון, [זה יעזור לך הרבה בכדי להבין את עיקרו של ת"ב שלא עוסק באירוע כזה או אחר אלא בעיקרון, וכמוש"כ, ואכמ"ל]

המציאות היא,שהמצב היום הוא לא המצב האופטימלי לו אנו שואפים.
הגם שתהליכים הסטוריים התרחשו,והמצב של העם היהודי טוב בהרבה,אין ספק כי מסגד אל-אקצה על הר הבית,או השלטון האמריקאי שאנו כפופים לו,ואחוזי ההתבוללות העצומים בקרב העם היהודי,אינם יכולים להחשב לגאולה שלמה,כך שיש עוד על מה להתאבל.

כמה מימי בית שני היינו כפופים לשלטון הרומי?

האם השלטון הרומי היה נוח ליהודים מהשלטון האמריקאי? 

האם המצב הרוחני של ימי הבתים היה יותר טוב?

הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | למה חרבו הבית השני וירושלים?

נישטאיך,
אתה ודאי יודע את הדיוק מדברי הרמב"ם, כי אף בבית שני היו צמים בט' באב.
שמא הערתך מסבירה עובדה זו?

כולנו ודאי מסכימים שישנם כמה רעיונות משותפים לכל הצומות . לאחר שנהביר את הרעיון המרכזי והמשותף בין הצומות נבין שאין שום קונפליקט מסויים דווקא בצום תשעה באב.לצומות יש כח השפעה משותף, אבל הדרכים להשגתו שונות. נחלק את שני הדרכים שבהם מתיימר הצום להשיג את אותה מטרה:
 א. צום שנועד כדי לשפר את מזלינו בעתיד.
ב. צום על העבר והשפעתו עלינו בהווה.
 אך למרות השוני בין שני סוגים אלו של צומות, המטרה של שניהם- היא אותה מטרה!!!
 
ניתן דוגמאות להמחשה:
סוג א': 
1. דוגמא ממגילת אסתר : מרדכי לבש שק ואפר ולא אכל ולא שתה שלוש ימים עם כל בני עמו. המטרה: לבטל את רוע הגזרה. בקשה לכאורה על מזל שכבר נקבע.
(צום על בקשת העתיד)
2. צום יום כיפור- מטרתו: היא לזכות לשנה טובה. (בקשת העתיד, למרות שאנו במעשינו קבענו את מזלינו)
סוג ב':
1. צום יז' בתמוז- למעשה (הדרך):הבעת הצער והשתתפות בצער חורבן הבית( לכאורה בכי על העבר)
2. תשעה באב- שוב השתתפות בצער חורבן הבית...

ומהי מטרת שני צומות אלו?
מטרתם היא מקבילה להפליא, אומנם בדרכים שונות - בקשת עתיד טוב יותר, רוחני יותר!!!

כשהדרך שבה אנו מבקשים על העתיד שלנו נעשה בצורה ובמנטליות שונה זה גורם לבלבול וחוסר הבנה- אך הדברים פשוטים בעיקרם.

כולנו ודאי מסכימים שישנם כמה רעיונות משותפים לכל הצומות . לאחר שנהביר את הרעיון המרכזי והמשותף בין הצומות נבין שאין שום קונפליקט מסויים דווקא בצום תשעה באב.לצומות יש כח השפעה משותף, אבל הדרכים להשגתו שונות. נחלק את שני הדרכים שבהם מתיימר הצום להשיג את אותה מטרה:
 א. צום שנועד כדי לשפר את מזלינו בעתיד.
ב. צום על העבר והשפעתו עלינו בהווה.
 אך למרות השוני בין שני סוגים אלו של צומות, המטרה של שניהם- היא אותה מטרה!!!
 
ניתן דוגמאות להמחשה:
סוג א': 
1. דוגמא ממגילת אסתר : מרדכי לבש שק ואפר ולא אכל ולא שתה שלוש ימים עם כל בני עמו. המטרה: לבטל את רוע הגזרה. בקשה לכאורה על מזל שכבר נקבע.
(צום על בקשת העתיד)
2. צום יום כיפור- מטרתו: היא לזכות לשנה טובה. (בקשת העתיד, למרות שאנו במעשינו קבענו את מזלינו)
סוג ב':
1. צום יז' בתמוז- למעשה (הדרך):הבעת הצער והשתתפות בצער חורבן הבית( לכאורה בכי על העבר)
2. תשעה באב- שוב השתתפות בצער חורבן הבית...

ומהי מטרת שני צומות אלו?
מטרתם היא מקבילה להפליא, אומנם בדרכים שונות - בקשת עתיד טוב יותר, רוחני יותר!!!

כשהדרך שבה אנו מבקשים על העתיד שלנו נעשה בצורה ובמנטליות שונה זה גורם לבלבול וחוסר הבנה- אך הדברים פשוטים בעיקרם.

מקבילית,
סליחה, אבל מה הקשר?

אפשרי,
נסה שנית!