פתיחות ועצמאות בחברה החרדית [ראיון עם ר"ד בלוך]

http://www.acheret.co.il/?cmd=main_subject.232&act=read&id=1322

הרב דוד בלוך, המנהל האזרחי של עמותת הנח"ל החרדי, הוא דמות יוצאת דופן בחברה שבה הוא חי ופועל. חריגותו נובעת מנכונותו להתבונן בחברה החרדית במבט ביקורתי ולומר את דעותיו בקול רם. בראיון ראשון לעיתונות הוא קובע, בין השאר, כי גדולי התורה חייבים לעודד את הציבור לצאת לעבוד

שאלה אחרונה: מה הפך אותך לאדם הרבה יותר פתוח ואמיץ מאשר רוב חבריך בעולם החרדי, שחלקם, אני מניח, שותפים לעמדותיך?

"הסיבה פשוטה: הפרנסה שלי לא באה מהעולם החרדי ? כי במשך שנים לימדתי במדרשיה וכיום אני מתפרנס מעמותת הנח"ל, שגם היא עמותה עצמאית. חוץ מזה, החוג החברתי שלי אינו החוג החרדי או הליטאי הרגיל, אלא זה חוג התלמידים של הרב גדליה נדל.

תיקון הלינק

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 17/08/2009 17:27:41

הנה ציטוט מהחלק החזק שבראיון:

העוני כגורם להשחתת המידות

בלוך מאמין שהעוני הוא אֵם כל חטאת ושורש הרע בחברה החרדית הנוכחית: "עוני הוא דבר אפשרי רק עבור אנשים מאוד גדולים. אבל בשביל הרוב הגדול אלו חיים איומים, שפוגעים גם בדיוקן המוסרי שלנו. בעצם, זו הבעיה הרוחנית הכי גדולה שלנו. אני מאמין שבעיקרון, החברה החרדית היא חברה שהרמה המוסרית שלה מאוד גבוהה, אבל העוני משחית. בגלל העוני קורה המצב הנורא הזה, המושחת, שבחורים צעירים מרשים לעצמם לסחוט את ההורים של הצעירות שהם עומדים להתחתן איתן ולדרוש מהם מראש דירה כתנאי לנישואים. הם הרי יודעים שאם ייכנסו בעצמם למשכנתא, הם לא יוכלו לשלם אותה, אז הם מראש דורשים דירה מהכלה. הבעיה היא שרק עשרה אחוזים בערך מהקהילה הם במצב שבאמת יכולים לרכוש לבנות שלהם דירה, וכל השאר פשוט נסחטים על-ידי החתנים שלהם. מכניסים את עצמם לחובות שכל החיים הם לא יוכלו להחזיר, ואני לא יודע איך החתנים שלהם מסוגלים אחר-כך להסתכל להם בפרצוף".

בהמשך יש 'מטעמים' על עורך השטירמר החרדי שבוודאי אמורים לגרור תגובה מאת ג'רי סיינפלד הנעלם!

חברה חרדית פתוחה? (רב_סיינפלד)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=410384

_________________

בברכה

משך את תשומת ליבי בציטטה דלהלן (מתוך הכתבה):

הוא חושב שהעוני גורם בעקיפין לרעה חולה נוספת של החרדיות החדשה: התפשטות המיסטיקה והערצת רבנים לא רק על למדנותם, אלא גם על "סגולותיהם המאגיות": "בצעירותי היתה בנו אמונה שכל אחד מאיתנו יכול, אם רק ירצה, להיות 'גדול'. היום לבחורים כבר אין אשליות. הם יודעים שאם לא יקרה משהו מיוחד, הם יהיו כמו כל אותם אלפים ורבבות שמאכלסים את עולם הישיבות. אז הגאווה נעשית ממוקדת לא באדם עצמו, אלא ברב שלו. וכל אחד רוצה לפאר את הרב שלו יותר, שיהיה גדול יותר מהרב השני, כי זה כביכול משליך גם על ערכו שלו. מזה התפתחה אמונה שלרבנים הגדולים יש הכוחות לחולל בעולם מה שהם רוצים, והקב"ה בכלל שפוט שלהם. חוץ מזה, שעם המצוקה הכלכלית, לא פלא שאנשים התחילו להאמין בסגולות ובמעשי נסים. אפילו את הגאון מווילנה ואת הרב שך הפכו לגיבורים כאלה, והם בטח מתהפכים בקברם. אתה יודע מה נעשה ב'יום כיפור קטן' על הקבר של הרב שך? אלפים באים להשתטח רק כדי לזכות ב'סגולה'. ואני בטוח שהרב עצמו עושה שמיניות בקבר בגלל המצב הזה".


האמת שאיני תולה את ההיטפשות בעוני, נכון שבזמן מצוקה באופן טבעי המיסטיקה משתוללת, אבל לא רק. אם יבדקו סטטיסטית כמה עשירים מתוך הציבור החרדי מבלים את זמנם אצל רבנים ובאבות, רנטגנים וחלבנים יופתע רד"ל לראות שלא העניות היא הגורם לכך ובוודאי שלא לכאן צריך להפנות אצבע מאשימה.

לדעתי הגורם המשפיע הוא אותו גורם הגורם לעניות, כלומר מי שמוכן למכור את משפחתו לחרפת רעב רק כדי לא לצאת לעבוד, הוא אדם שנסחף ונוהה אחר הבלים, שפוט של הסטיגמטיות החרדית ומוכר נשמתו לאידיאולגיה לא קיימת. מדוע זה קרה שיש כ"כ רבים כאלו? זה תהליך ארוך ורדיקאלי שבטוחני שרג"ס - אם אכן יראה זיו מקלדתו - בשרשור הנוכחי יוכל להטיב להגדיר הדברים לאשורם במילותיו המושחזות.

_________________

מ. זוהר

אני מעוניין להגיב לקטע בו תולה דוד בלוך את "השחתת המידות" בעוני (ברוח דברי מזוהר).

חושבני כי בלוך נוגע בנקודה נכונה אבל נכונותו לקבל הנחות ומוסכמות חברתיות עקרוניות ולהתווכח אך בנקודות ספציפיות יוצרות סתירות לוגיות מובנות.

העובדה היא כי מבנה השידוכים בחברה החרדית הוא כי אין בחור מכיר את הבחורה בצורה ישירה אלא דרך שדכן, והתפיסה הרווחת היא כי בעיקרון הרבה מאד בחורים מתאימים להרבה מאד בחורות; לא לוקח שנים למצוא את ה"באשערט". עובדה זו מתבטאת בכך [אם כי לא ערכתי מחקר מקיף בנושא אבל משאל קצר בין חברים מהישיבה מאשש את ההנחה] שקרוב לחמישים אחוז נשאים לפגוש הראשון או השני!!! הקריטוריונים הבסיסיים למפגש בין הבחור לבחורה הוא לרוב התאמה בין המשפחות והתאמה נראית לעין בין הנפגשים.

עובדה זו יוצרת מצב בו יש לבחור הרבה אופציות בבואו להפגש עם בחורה, לכן הקריטוריון של דרישה לדירה היא דרישה הגיונית כיוון שישנן משפחות [גם אם רק 10% כדברי בלוך] שבאפשרותן לממן את הזוג הצעיר וביכולת הרבה בחורים למצוא בנות ממשפחות כאלה. בשביל להתחרות עם אותן משפחות, צריכים ההורים להתחרות על תמיכה לזוג הצעיר.  

לא מדובר בהשחתת המידות אלא תוצאה ממבנה ארכאי של חברה. גם בגלל מבנה זה, זה לא "שבחורים צעירים מרשים לעצמם לסחוט את ההורים של הצעירות שהם עומדים להתחתן איתן ולדרוש מהם מראש דירה כתנאי לנישואים..." אלא שהורי בחורים מודעים למבנה החברתי המאפשר להם להיות מ 10% הזוכים עבור בניהם ב"תורה וגדולה במקום אחד" ולכן הם מנסים להשיג את זה מתוך שלל הצעירות הזמינות לבניהם. המבנה הזה יוצר מצב ששוק ה"בחורים הטובים" מצומצם לבעלי הממון. לכן בנות/משפחות טובות שמגיע להן חתן משכמו ומעלה נסחטות בשוק התחרותי בעמדן בפני הברירה בין חנק כספי לבין חתן "בינוני ומטה".

כיום מתמודדת החברה החרדית עם הבעיה הזו של הדרישה המוגזמת על ידי עריכת תקנות מתקנות שונות ואכן ישנו שיפור במצב, אמנם איטי אבל שיפור שיש לו סיכוי.

החברה החרדית לא מטומטמת, בתוך מבנה הערכים שלה היא יצרה מערכת מדהימה ביכולותיה והישגיה. חיים על סכומים נמוכים ומעניקים דירות וחצאי דירות.

אם הערך העליון הוא תורה וכל ידע אחר או רמת חיים שבאים על חשבון לימוד תורה הוא פסול הרי שקשה יהיה לבנות מערכת שמצליחה לשמר את ערך הלימוד ובו בזמן לתקן את הרעות בחברה.

צודק בלוך כי הבעיה המרכזית היא שהלמדנות תפסה מקום לא פרופורציונלי, אבל התחליף הוא לא "ארץ ישראל" או "צבא" אלא העלאת ערך לימוד מקצוע ו/או ערכים אחרים שכיום סותרים את ההנחות הבסיסיות של החברה.

תוקן על ידי אזורי ב- 16/08/2009 11:19:51

בעיית הדיור עמוקה יותר,ויסודה בהנחה שכל בטלן בישיבה ראוי להמשיך בבטלנותו גם לאחר נישואיו.
אין ספק שישנם בחורים שמגיעה להם הזכות להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם,אך זה צריך להיות בהשוואה לאנשים עשירים שרוצים את הזכות ומוכנים לשלם.
הפניה לבחורים צריכה להיות מעמדה של אחריות ציבורית,שגם בחור שבטוח שמגיע לו לא יתנה את שמיעת ההצעה בנושא הכספי,מתוך אחריות לכלל כי זה יוצר מצב שכולם דורשים,אלא להאמין שמי שראוי יזכה.

מס' הערות:

1. טעות להפוך את העבודה לערך, כפי שאין להפוך את צורך האכילה של האדם לערך. ערך הוא רק לימוד תורה, קיום מצוות  ועבודת השי"ת. פרנסה היא צורך שבחברה בריאה, בני החברה מוצאים את הזמן וההזדמנות לעסוק בה, תוך כדי שהיא שומרת על מקום נמוך בסדר העדיפויות הפנימי של האדם.

2. טעות לכוון את מי שאיננו מוצא את מקומו בחינוך החרדי, לפתרונות הקיימים בחברה החילונית ובצבא, מתוך התבטלות כלפי הכלכלה והחברה החילונית. מי שרוצה להתגייס לצבא, רשאי, ויש לסייע בידו באירגון התנאים המתאימים לכך, אך הדרך הנכונה היא ליצור מסגרות המתאימות לכך בקהילה החרדית. פתרונות של לכתחילה ולא בדיעבד.

3. וזה עיקר. הקהילה החרדית גדלה והגיעה למאסה קריטית המאפשרת פיתוח כלכלה עצמאית, בבחינת צאו והתפרנסו זה מזה. ההנהגה החרדית צריכה לארגן את הכוחות הקיימים בתחום, על מנת ליצור מט"י חרדי פנים קהילתי.
עידוד המכירות הקמעונאיות בבתים,. הקמת רשת שיווק שתאפשר למיקרו יצרנים לייצר מזון ביתי, חומרי ניקוי וקוסמטיקה. פיתוח נושאי הלימוד של העידן החדש: רפואה אלטרנטיבית, אימון אישי, מוסיקה, ורוחניות. גיוס ההון החרדי להשקעה בתוך המגזר בתנאים של עיסקא אמיתית ללא ריבית.
רוב העיסוקים הקיימים היום עוסקים בניהול: עסקי, חברתי, רווחה, חינוכי, כלכלי ומשפטי. החומר האנושי של העסקנים החרדיים מאפשר להכשיר מנהלים בשיטות אלטרנטיביות.
יזמות נדל"ן וקבלנות, על מנת ליצור מהפיכה בתחום הדיור, זקוקה לשיתוף פעולה עם משרד השיכון.
יזמות בינלאומית. המוח היהודי עומד מאחורי הכלכלות של מדינות רבות. נראה שבטווח הבינוני היתרון היחסי של מדינת ישראל יהיה הקמת מיזמים כלכליים במדינות מתפתחות, תוך גיוס הון במדינות מפותחות.

4. התפרנסות מעמותת הנח"ל יוצרת תלות אידיאולוגית, ממש כמו התפרנסות מן החברה החרדית.

5. הפיתרון לקניית דירות לחתנים, הוא בפשטות לבטל את המחסור המלאכותי הקיים בדירות, ע"י הקמת יישובים חדשים שבהם כל זוג יוכל לקבל שטח קרקע עליו יעמיד קראוון ובהמשך יבנה את ביתו. ראה:

בסוף העמוד http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2414138&forum_id=18119
בתחילת עמ' 1 http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2422809&forum_id=18119
 בסוף עמ' 2 http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2471867&forum_id=18119

אבות דרבי נתן, פרק י"א, א:

שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר, אהב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות.

אהב את המלאכה כיצד, מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהא שונא את המלאכה. כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית, שנאמר "ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת קדש לה' כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת. ושמרו וגו' ברית עולם וגו' כי ששת ימים וגו'".

רבי עקיבא אומר, עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה, ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחיב מיתה לשמים. כיצד, ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה יאכל. היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל מתחיב מיתה לשמים. אבל אם היה פועל והולך בבנין בית המקדש, אף על פי שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל - מתנצל מן המיתה.

רבי דוסתאי אומר, "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות", הרי שלא עשה מלאכה כל ששה גורם לו שיעשה מלאכה בשביעי. כיצד, הרי שישב כל ימות השבת ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה שיאכל, הלך ונפל בין הגיסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ועשו בו מלאכה בשבת - כל זאת גרם, שלא עשה כל ששה.

רבי שמעון בן אלעזר אומר, אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה, שנאמר "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", ואחר כך "מכל עץ הגן אכל תאכל".

רבי טרפון אומר, אף הקדוש ברוך הוא לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". שמענו לאנשים, לנשים מנין? שנאמר "איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש". לטפלים מנין? שנאמר "ויכלא העם מהביא".

אמר רבי נתן, בשעה שנתעסק משה במלאכת המשכן לא רצה לטל עצה מנשיאי ישראל והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקין ואומרין עכשו יצטרך לנו משה. כיון ששמעו שהעבירו קול במחנה שנאמר "והמלאכה היתה דים" אמרו אוי לנו שלא היה לנו שותפות במלאכת המשכן, עמדו והוסיפו דבר גדול מעצמם, שנאמר "והנשאים הביאו את אבני השהם".

רבי יהודה בן בתירה אומר, מי שאין לו מלאכה לעשות, מה יעשה, אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה ילך ויתעסק בה, שנאמר "ששת ימין תעבד ועשית כל מלאכתך". ומה תלמוד לומר "ועשית כל מלאכתך", להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן.

רבי יוסי הגלילי אומר, אין אדם מת אלא מתוך הבטלה. היה עומד על ראש הגג ועל ראש הבירה ועל ראש הבנין (ועל שפת הנהר) ונפל ומת, אינו מת אלא מתוך הבטלה.

_________________

מאמר מעניין של מארק שפירו על ההאדרה בדורנו של העוני:

http://seforim.traditiononline.org/index.cfm/2008/3/31/Marc-B-Shapiro--Rabbis-and-Communism

_________________

יעבץ
היומרנות החרדית לעמצאות כלכלית אין לה כל ביסוס, וכפי שנכתב בפורום הסמוך במידה מסוימת של הגזמה, אבא מדינה נותן בטחון, אמא מדינה נותנת רווחה = אוכל, וכשאמא מושיטה יד הילד נושך את ידה ואומר לה טפשה.

גם אם יהיה מצב שאתה מתאר, זה ינבע לא מתהליכים פנים חרדיים, אלא מאימוץ מתרבויות אחרות. במה עדיפה רפואה אלטרנטיבית מרפואה מקובלת? אדרבא, מבחינה הלכתית טהורה האחרונה עדיפה.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/07/2009 8:31:54