|
|
| נשלח ב-27/7/2009 12:24 |
 |
| |
ב"ה.
לא חקרתי את העניין לעומקו, ואני כותב רק מאומד ומסברא:
השם 'נביא' מבטא בעיקר לא את ההשראה האלוקית, אלא את העברתם לשומעים, לשון 'ניב שפתיים'. מכאן, שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוכיח את ישראל ולהורות את דרכם בשליחות אלוקית.
אמנם ישנה גם מצוות 'הוכח תוכיח את עמיתך'.
לכן מסתבר כי ישנה התוכחה האלוקית אותה מעביר הנביא ברוח קדשו, וישנה התוכחה האנושית לפי ראות עיני המוכיח.
את ההחלטה לאיזו תוכחה יש להתייחס יותר ביראה, אשאיר לכל אחד, לפי דעתו ומצפונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 12:43 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
תודה על הקישור (שלפי ראות עיני הובא כתנא דמסייע לי).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 12:48 |
|
| |
ירמיהו
למה כל הזמן תוכחה? יש גם נביאים שמתנבאים חיובי.
האם לרעיון הזה של התוספות התכונת?
תוספות מסכת יבמות דף נ עמוד א
- וא"ת והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו היה מת והיתה נבואה בטלה אלא ע"כ אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 12:54 |
|
| |
ב"ה.
ירוחםשמ,
ע"ד הצחות: "ירמיהו למה כל הזמן תוכחה?" וכי למה ניתן לצפות מירמיהו (ועוד כזה שנולד בין המצרים)?
וברצינות: לא כתבתי שצריכה להיות רק תוכחה. אלא שכאשר ישנה תוכחה, צריך להבדיל בין זו האלוקית הנאמרת ע"י נביא, ובין זו האנושית הנאמר ע"י כל אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 12:56 |
|
| |
ירמיהו
<"מכאן, שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוכיח את ישראל ולהורות את דרכם בשליחות אלוקית">
למה לא: שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוכיח את ישראל וגם להורות את דרכם בשליחות אלוקית
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:02 |
|
| |
ירמיהו ונישטאיך,
למה לא: שעיקר תפקידו של הנביא הוא להורות את דרכם של ישראל ולעיתים אף ע"י תוכחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:10 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך ואפשרי,
מקבל את התיקונים. (אם כי, אפשרי, לא בהכרח שלא מדובר בשני דברים, אך אכ"מ.) עיקר כוונתי הייתה, כאמור, להבדיל בין תוכחת הנביא לתוכחת אדם אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:10 |
|
| |
ירמיהו
הנאמרת ע"י נביא, ובין זו האנושית הנאמר ע"י כל אדם
הנביא לא בן אדם? הוא לא אנושי?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:11 |
|
| |
אפשרי
<"למה לא: שעיקר תפקידו של הנביא הוא להורות את דרכם של ישראל ולעיתים אף ע"י תוכחה">.
מסכים לדבריך, כוונתי היתה תגובה לדברי צענע שתוכחה חייבת להיות ע"י נביא.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/07/2009 13:09:06
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:20 |
|
| |
ב"ה.
ירוחםשמ,
ודאי הנביא בן אדם הוא ואנושי הוא.
כשחזרתי על הדברים חסכתי את האריכות.
התכוונתי להבדיל בין תוכחת הנביא, שהוא אדם אנושי המביא את דברי הא-ל, כך שהתוכחה היא תוכחה אלוקית, ובין תוכחת כל אדם אנושי אחר (כולל הנביא עצמו בשעה שאינו מביא את דבר ה'), המביא את דברי עצמו, כך שהתוכחה היא תוכחה אנושית.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 13:27 |
|
| |
נישט
אנו מדברים כאן על נביא? האם יש נביא בימנו? (לדעתי כן) אבל הרי הגמרא אומרת,
בבא בתרא דף יב :
"ר יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.
אז מה רצתה - צענע- ששוטים ותינוקות יוכיחו את הגדויילים?
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 27/07/2009 13:25:52
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 14:31 |
|
| |
כולם מסכימים עם כולם אז כמו היום ההנהגה לא האשימה את עצמה - ואף אחד לא שם לבו להבדל הגדול בין אז לבין היום - אז הדת היתה מופרדת מהמדינה והנביאים וחז"ל לא היו חלק מהמנגנון השלטוני הם ייצגו את עולם הערכים של התורה והאמונה והיוו אופוזיציה כנגד המלכות או הרשות שייצגה את האינטרס השלטוני המושחת מטבעו -
ומה היום? למי מבין הרבנים שעתיד הכוילל שלו תלוי במימון הגדויילים יהיה האומץ לקיים מצוות 'הוכח תוכיח' ויסכן בכך את פרנסתו ומעמדו הציבורי ? לא לחינם הכלילו חז"ל וקבעו "שאין אדם נעשה ראש למטה אלא אם נעשה תחילה רשע למעלה"
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 14:40 |
|
| |
ירוחם
למה שלא תפנה את השאלה אליה ישירות?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2009 14:47 |
|
| |
ירוחם,
למה העדפת את הגמרא המעניקה לשוטים וקטנים את הנבואה, ולא את זו המעניקה לחכמים את הנבואה, או אפילו מבכרת את הנביאים על פני החכמים?
הנה הגמרא [אגב, גם בבבא בתרא יב, כך שלא תוכל להפטר בטענת 'שוגג הייתי']:
אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר: אע"פ שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא, שנאמר: ונביא לבב חכמה, מי נתלה במי? הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
|
|
|
|
|
