על מה חרב הבית הראשון?

התכוונתי להבדיל בין תוכחת הנביא, שהוא אדם אנושי המביא את דברי הא-ל, כך שהתוכחה היא תוכחה אלוקית, ובין תוכחת כל אדם אנושי אחר (כולל הנביא עצמו בשעה שאינו מביא את דבר ה'), המביא את דברי עצמו, כך שהתוכחה היא תוכחה אנושית

ירמיהו,

מקורה של התוכחה האלוקית כמו התוכחה האנושית במצוות התורה, בשליחותו, הנביא אינו מוסיף שום דבר חדש על מה שכבר נאמר בתורה קודם לכן. לכן אינני רואה כל טעם בהבדלה שאתה עושה בין תוכחה אלוקית לבין 'המביא את דברי עצמו' שכן 'דברי עצמ'ו נסמכים על מצוות התורה שצווה בהן על ידי אלוקים. אם כן אפשר להניח שגם המביא את דברי עצמו הוא שליחו של האלוקים ומביא את דברו.

ואגב, מצוות התוכחה באה רק על מצוות "לא תעשה" כמו שכותב הרמב"ם "הרואה חברו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצווה להחזירו למוטב" כלומר הזיהוי של החוטא או של זה ההולך בדרך לא טובה היא לא מסובכת - מפני שהמצוות מזוהות עם הדרך הטובה וכל מה שהוא בגדר דרך לא טובה, הוא בבחינת "לא תעשה" - ו"המצווה של להחזירו למוטב" היא לא במובן של לגרום לזה שלא הולך בדרך הטובה לקיים את מצוות העשה אלא להחזירו למוטב במובן של להפסיק לפשוע -

אפשרי

<"או אפילו מבכרת את הנביאים על פני החכמים?">
 
את החכמים על פני הנביאים.

עוד לא נולד החכם שיוכיח את הגדוילים.

אפשרי
אין כל אפשרות ששוגג היתי, הממרה הראשונה התאימה לי יותר,
 לממרה השניה אני לא מסכים, א. כי היא סותרת את הראשונה וב. כי  היא ממרה מגמתית.

נישט

לכן הוא חכם, היודע- כי לא מוכיחים את הגדויילים, כי הם  יבוזו לו ויהפכו אותו לטיפש,
 מה שאין כך אצל הנביא המשוגע והשוטה- הוא לא יודע לעשות חשבון של כדאיות.

ירוחם,
טיעוניך הסותרים לכאו' את מימרת חז"ל 'חכם עדיף מנביא' אינם מובנים לי דים, ודומני כי בשגגת קולמוס נכתבו הדברים.
א. כי גמ' זו סותרת את הראשונה שנותנת את הנבואה לשוטים ולתינוקות, איני יודע איפה ראית סתירה? [אף שייתכן וישנה סתירה מסויימת שהתירוץ עליה נעוץ בהבנת ההבדלים שבין שגעון לתבונה, ועיי' מישל פוקו ודי למבין] בהנחה ויש סתירה מה גרם לך להעדיף את גמרת השוטים ולא את גמרת החכמים?
ב. לדעתך זו גמרא מגמתית, איני מבין, מגמה של מי? לצורך מה? ובא נניח שכן, מניין אנו יודעים על כך? [אגב, הגיוני שהיה לאומר המימרא בעד השוטים שתי בנות משוגעות כך שזה היה היגד מגמתי!] וגם אם כל תנאים אלו מתקיימים, השאלה הגדולה היא, אז מה? בא נניח שהיתה מגמה אבל איך זה סותר או שולל את תוקפו של הטיעון?

[יש להאריך בהסבר הדבר של חכם כנביא או עדיף ממנו, אבל זה לא המקום, רק אפנה אותך לעיין בדברי הרמב"ן ב"ב שם]

אפשרי

לא באתי ללמוד את דעתו של הרמב"ן, או של כל פרשן אחר, על מ שכתבתי חתמתי בשמי- ובשמי בלבד. ואת דעתי בלבד הבעתי. למדתי אותם כל ימי חיי, אם ללמוד אותם היתי רוצה, לא היתי עושה זאת  כאן בפורום!

המגמתיות של חז"ל -באמירת -חכם עדיף מנביא- ברורה- לא בשמיים היא! אין משגיחים, לא בבת קול, ולא בנביא, המדבר בשם ה',
הוסיפו גם אזהרה פסיכולוגית חברתית- המתנבא- הוא שוטה -ילד-! מי הטיפש, שישמע מה השוטה הזה אומר!

למה שתופסק הנבואה בחורבן הבית? טכנית זה גם לא היה נכון- יחזקאל ומלאכי, למשל, התנבאו אחר החורבן???!!!!

_________________

מודה ועוזב

על פי ר' צדוק הכהן, החכמה עדיפה מהנבואה ולכן היא ביטלה אותה: "על ידי זה היה הסתלקות הנבואה והיינו על ידי תוקף החשק שהיה להם להתגלות חידושין דאורייתא שלמעלה מעלה מהשגת הנביאים" (מחשבות חרוץ יז').