ראיתי מובא בשם רבינו משה ב"ר חסדאי [מגדולי הראשונים] שכתב בספרו כתב תמים כי ה'מדרש' המכונה 'פרק שירה' נכתב ע"י קראים ומזוייף הוא.
באוצר הספרים לבן יעקב אות כ מספר שמ"ח כותב וז"ל: כתב תמם יסד ר' משה תק"א או תק"ו, כמ"ש בקונט' דברים עתיקים ב' שלי דף ט' ע"ש ונראה שהוא ס' כתב תמים המובא בתורת העולה להרמ"א דקמ"ז ע"ב ושו"ת ר"ב אשכנזי סי' ב, נגד מרחיקי הגשמות מן הבורא [הוא שקר, עי' תו"ש חלק ט"זע' ש"ח והלאה] וחולק על הרס"ג והרמב"ם וכו',
נמצא קצתו בכ"י פאריז ונעתק משם ונדפס באוצר נחמד (לר"י בלומענפעלד) כרך ג' ויין תר"ך נ"ח - צ"ט. ע"כ.
הספר הנ"ל - 'אוצר נחמד' איננו לא באוצר החכמה ולא בהברו בוקס,
אודה מאוד אם מי שיש לו את הספר או גישה עליו יעלה את הדברים עלי הרשת.
נשלח ב-26/7/2009 17:15
שלום רב,
זה לשונו של ר' משה מתקו הוא ר' משה בר חסדאי (המובא ברמב"ן פ"ק דגיטין):
"ואין בדורינו לא משנה ולא בריתא מהם רק מעט נמצא במקומות הדורש תיבות ואותיות של בראשית ויש שרוצים להיות חכמים מעצמם ובודים דברים ואומרים שהם מעשה בראשית ומה שאומר זה לא יאמר זה ויפה להם שתיקה".. וכן בשעור קומה שכתוב במדרש א"ב דר"ע.. אם הוא בר סמכא כיון שלא נמצא בתלמודינו או בת"י ולא במדרשים הגדולים כי יש ספרים שזייפו המינים להטעות את העולם כמו פרק שירה וכתוב בסופו שמי שהוגה בו תמיד זוכה לכך וכך ופלוני ופלוני ערבים".
נשלח ב-26/7/2009 17:17
אין לי כעת הפנאי לחפש בו, מה גם שאיני בטוח שזהו החלק המבוקש, אולם כרך של אוצר נחמד נמצא ברשת.
זה לשונו: עוד כח בזוהר כבודו יותר על זה כמה אלפי רבבות איספקלרייא המאירה עד שאין לשום
ברייא כח להגיע לא למלאך לא לשרף גם למקצתו וכן אין להגיע לחקור גם קצת גדולתו
דכתי' בו מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תיכן וכן בשיעור
הקומה
שכתוב במדרש באלפא ביתא דר'
עקיבא אין לדבר קץ ולא לדבר סוף ולא שיעור אם הוא בר סמכא כיון שלא נמצא בתלמודינו ולא בתלמוד ירושלמי ולא
במדרשי' הגדולי' כי יש ספרים שזייפו המינים להטעות את העולם כמו בפרק שירה
וכתוב בסופו כל מי שהוגה בו תמיד זוכה לכך וכך ופלוני ופלוני ערבים וכן מה שכתוב בספר שם
האברים כף הימין כך שמו ושל שמאל כך שמו ובסוף הדברים כל מי שיודע רז זה אמ' ר' ישמעאל אני ועקיבא ערבים בדבר שבעולם הזה
הוא בחיים טובים ואין
להאמין כי כותבין כך כדי להחזיק דבריהם וכבר שמענו מרבותי' כי ענן המין וחביריו היו כותבין דברי מינות ושקר וטומנין בקרקע ואחר כך מוציאין אותם ואומרי' כך מצאנו בספרים קדמונים על כן בן אדם אם דעתו
מתבהלת בדברי' החיצונים יניחם במקומם ואהבת
יחוד השם ברוך הוא לא תסור ממנו.
יש"כ ללוצאטי.
ושם בעמ' 62 איתא. והוסיף אח"כ "וכבר שמענו מרבותינו כי ענן המין וחביריו היו כותבים דברי מינות ושקר וטומנים בקרקע ואח"כ היו מוציאין אותן ואומרים כך מצאנו בספרים הקדמונים....
נשלח ב-26/7/2009 17:40
שו"ר שכבר הועתק לעיל.
ספר 'שם האברים' מהו?
נשלח ב-26/7/2009 17:44
למען השואלים מיהו ר' משה בן חסדאי, ליקוט קצר שאספתי:
רבינו משה תקו הוא רבינו משה בר חסדאי [כמ"ש מהר"י ברונא בתשובותיו סי' ר"י] אשר קבורתו בעיר ניאושטט סמוך לווינא. [כמש"ש סי' כ"ד]
והוא ייסד ספר כתב תמים [כמ"ש שם סי' כ"ד, ועי' עוד שו"ת ר"ב אשכנזי סי' ב' ותורת העולה להרמ"א דף קמ"ז ע"ב].
וכן חיבר תוס' למסכת נדרים [הובא בשו"ת מהר"י מברונא סימן ר"י].
וכן חיבר ספר תשובות ונדפס תשו' אחת אשר העתיקה באו"ז סי' קט"ו ועוד תשובה בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קעט [וכן הביאו מהר"ח או"ז בדרשותיו סימן כ'], והוא היה קודם הרמב"ן כי הובא בחידושיו גיטין דף ז' ע"ב [וכן בריטב"א שם].
וכנראה כתב גם פי' למשניות טהרות כמ"ש בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן ט עי"ש.
יש האומרים כי הוא מחבר הפי' לתו"כ המיוחס לר"ש משאנץ עי' במבוא למהדורת שושנה-אופק.
מובא פעמים רבות בספר ערוגת הבושםעל הפיוטים לרבינו אברהם ה"ר עזריאל מבעלי התוספות
נשלח ב-26/7/2009 18:42
יעקב135 כתב:
וכתוב בסופו כל מי שהוגה בו תמיד זוכה לכך וכך ופלוני ופלוני ערבים
ואני חשבתי שזה המצאת הדבר יום ביומו בברוקלין.
נשלח ב-26/7/2009 19:33
יעויין עוד בדיסרטציה של מלאכי בית-אריה, פרק שירה: מבואות ומהדורה ביקורתית, תשכ"ז.
נשלח ב-27/7/2009 08:46
מי לנו גדול כאריז"ל שכתב שבחים על פרק שירה, ומופיעים דבריו בשער מאמרי רשב"י, ובשער המצוות פרשת ואתחנן.
ועוד, שרבים נושעו וראו סגולות נפלאות באמירתו במשך 40 יום רצוף
נשלח ב-27/7/2009 09:38
כב' מניח שאי אפשר לשבח ספר שנכתב שלא ע"י התנאים? וגם הזוהר דורש פיוטים של ר"ש ן' גבירול ע"פ סוד.
ומכאן יש להוכיח כי כל טקסט שקוראים 40 יום רצוף מועיל, בשיטת קיט' לקירור התה
את הקושיא מדברי האריז"ל יש ליישב בקל ע"פ האמור ברמ"א חושן משפט סימן כה סעיף ב "אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר, ונמצאו אחרים חולקים עליו, אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים, שאפשר שלא ידעו דברי הגאון, ואי הוי שמיע להו הוי הדרי בהו. (מהרי"ק שורש צ"ו)". וברי שאם היה האר"י רואה דברי רבינו משה ב"ר חסדאי היה חוזר בו.
אבל את הקושיא השניה מהסגולה של הארבעים יום, זה באמת אין בידי לתרצה. ותשבי יתרץ קושיות בב"א.
