"ואומר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה"
"ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב"
"ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא"
(דברים ט'')
משלשת הפסוקים האלו למדים הרבה דברים אך בעיקר כיצד יש לנהוג עם הערברב, אהרון שהיה צדיק גמור אוהב שלום ורודף שלום ובזכותו היו ענני כבוד לא נמלט מעונשם של הערברב ומתו שני בניו אלמלא משה שהתפלל עליו ונותרו שני בניו האחרים.
בזוהר מפליג בעניין זה ומסביר שהטעות של אהרון שלא השליך את הזהב לארץ קודם שישליך לאש אלא לקח מידם והשליך ישר לאש.
ההשלכה לארץ הייתה נדרשת לבטל את הכישוף שעשו הערברב ואז לא היה יוצא העגל.
ומניין יכול לדעת אהרון כל זאת? אלא "וסביביו נשערה מאוד" הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, אהרון היה צריך להכיר את המציאות של הערברב והיה צריך כל הזמן לשנן בלבו שהם בטלים ומבוטלים וכל דבר שמקבלים מהם צריך קודם לבטל אותו כעפרא דארעא לא שריר ולא קיים, והיות והוא לא ביטל אותם בלבו בצורה מוחלטת לכן הגיע למצב הזה ולכן נענש.
מכאן מוסר השכל שהערברב מסוכן יותר מכפי שחושבים, בזוהר מביא אזהרות חמורות עוד יותר כגון שאסור להכניס אותם לבית, לא לעשות איתם שותפות,להסתתר מעין רעה שלהם וכו'
אלמלא היו מלמדים אותנו על קיומו של הערברב והסכנה שבהם לא היינו נכנסים לצרות רבות הנגרמות לנו מהם ולא היינו נמשכים אחר הנהגותיהם כי כל מדתם של הערב רב הוא להכשיל את ישראל בעבירות הכי חמורות.
יתכן שהחסידים והצדיקים שנפלו ברשתם כמו שמואל בן עטר,שלמה בניזרי,אריה דרעי ועוד נענשו כאהרון שהיה צריך לבטל אותם במחשבתו תחילה קודם שיעשה עמהם פעולה.
ההכרה בהם והשותפות עמהם יותר גרועה משותפות עם גוי וכש"כ להחניף להם או להראות להם פנים שוחקות,הקב"ה כועס על זה היות והם אוייביו אז מה לעם הקדוש לשחוק עם אוייביו של הקב"ה?וכבר נאמר רחוק מרשעים ישועה שמע מינה הישועה מתעכבת מקירובם של רשעים הללו.
יתכן שחטאנו בזה שהסתרנו את הנושא הזה ולא הרבינו לדבר עליו ובינתיים אחינו נופלים ברשתם אחד אחרי השני ואין פורק מידם.
לא לחינם אמר אליהו לרשבי בהאי ספרא יפקון בנ"י מן גלותא כי רשבי ידע את מהותם וסוד טעותו של אהרון, וממילא היינו מבטלים את הערב רב בכל דבר שייעשו ומכיוון שהחשבנו אותם למשהו הרי זה כחמץ בפסח שאפילו במשהו אסור ואינו בטל בשישים ולכן צריכים לבטלו, לבערו, לשורפו קודם היכנס חג החירות..