הרהורים בעקבות פרשת "האם המרעיבה"

[החופש,

כתבת - "כאשר חרדי נתפס גונב, עושה מעשים מגונים או מבצע כל עבירה אחרת, אפילו מבצע תאונה באשמתו או שלא באשמתו, הדיווח יכלול בהכרח את העובדה כי "גבר חרדי עשה כך וכך". לעולם לא ימצא יחס זהה, בשפלותו הנבזית, כנגד שום אוכלוסיה אחרת בישראל. "גבר ערבי"?! "גבר רוסי"?! "גבר אתיופי" "גבר דתי לאומי"?! "גבר פוסט-ציוני"?!"

מדבריך ניכר שאינך מכיר את התקשורת בארץ (לא הכתובה ולא האלקטרונית), ומסתבר שגם לא תקשורת בכלל, בכל העולם. בניו של מיעוט תמיד ייצגו את כל ה"עדה" שלהם ("פוסט-ציוני" ממש לא שייך כאן, כי זו לא הגדרה "עדתית" בשום דרך). מתי זה משתנה? כאשר המיעוט הספציפי אינו נחשב יותר מיעוט בעיני המדווחים - אם בגלל "הוראות מגבוה", בדמות חינוך, חוקים (למשל בארה"ב, בעניין השחורים) וכו', ואם מטעמים של השתנות תרבותית בחברה הספציפית .
לדעתי, חוסר ההבנה שלך את הנקודה הבסיסית הזו (בסיסית בעבור כל מי שאי-פעם קרא עיתון בישראל), או גרוע יותר - ההתעלמות שלך ממנה וציור המציאות כהפוכה ממה שהיא באמת, הוא אחת הבעיות החמורות של החברה החרדית (כפי שהיא מצטיירת לפני בשבועות האחרונים, בעיקר מן הפורומים החרדים) - ניתוק מהמציאות הסובבת הוא לא משהו שיכול לשרוד לאורך זמן, בלא מחירים קשים. אולי הקשה שבהם הוא ההכרה המבצבצת לעתים, שהעולם הסובב ממשיך להתנהל, גם כשאני עוצמת עינים ולא מכירה בו, ולפעמים אפילו בוחר להתעלם ממני בחזרה.]

קוטקאנט

איני יודע איפה אתה חי? אבל רצוי שתכנס לאחת הספריות של העיתונים- הכניסה חופשית- ותעלל בהם,
מתוך זיכרון קצר
1 הפגנת עמונה
2 הפגנות הכתומים בכל הארץ
3הפגנות השמאל כנגד הגדר- כמה הרוגים ופצועים.?
4 הפגנות הערבים בואדי ערה ובגליל 12 הרוגים
5 הפגנות ההסתדרות במפרץ חיפה 20נ מאסרים, והעמדה למשפט
6הפגנת הדרוזים בפקעין,
7 הפגנת הסטודנטים בתל אביב,
עיין בעיתונים מאז- וראה את הברוטאליות של המשטרה- כלפי החרדים התנהגו בכפפות משי, למרות החיתולים הצואים והיריקות וקריאות נאצי, לבנים של ניצולי שואה.

ירוחם.
אני חי היכן שאתה חי,כפי שאני מעריך.

מערכת שלטון החוק נוקטת בצעדים קשים כנגד כל מפירי החוק,כפי שהבאת דוגמאות,ניתן גם להביא דוגמאות לאלימות כלפי חרדים בשלל הפגנות המחאה,עם בהפגנות השבת,חילולי קברים,ושאר ההפגנות, המשטרה נקטה באלימות רבה,ואינני חושב שתתכחש לעובדה זו.
הדיון כאן כלל לא נסוב על התנהגות המשטרה,אלא סביב יחס התקשורת לפרשיות פליליות של אנשים חרדיים.

איש ציפור.
לדעתי יש להבדיל בין נושאים שיש להם קשר עם תופעות במגזר החרדי,לבין פרשיות פליליות באופן כללי.
כתבות עומק העוסקות במניעים לשכיחות של תופעות בעייתיות בקרב המגזר,הן לגיטימיות לחלוטין.לעומת זאת התלהמות תקשורתית מכוונת בסיפורים מקומיים,עודף הפרסום לו הם זוכים,וכן עצם ייחוס המעשים לאנשים על פי רקע דתי,הן תופעות פסולות,אך כפי שכבר כתבתי מקודם,מערכת ההסברה החרדית היא גורם חשוב בנושא. 

בס"ד

קוטקאנט

למיטב ידיעתי, החרדים אינם מציגים ואינם מתיימרים להציג את השלימות המוסרית של עצמם כגוף פרטי אלא את השלימות הערכית והמוסרית של התורה כגוף כללי של העם היהודי. באופן טבעי, החרדים מייצגים זאת יותר אבל אין זה אומר שהשלימות היא נחלת החברה אלא נחלת תורת ישראל.

הבעיה מתחילה דווקא במגזר הלא דתי ובראשם התשקורת. שמרוב התכחשותו ליהדותו הרי הוא נתלה בכל "מעידה" של חרדי כזה או אחר כדי להצדיק ולהנציח את מרדנותו. כמה שהדברים כואבים אבל המה המציאות. ומסיימים בטוב.

אור עליון.
הלוואי והיה כדבריך.

[אישציפור שלום,

אין בינינו שום מחלוקת, אתה פשוט הבאת דוגמא ל"כלל" שאני הצגתי - האב שרצח את ביתו לא השתייך לעדת מיעוט, מבחינת התקשורת, ולכן ברור שהוא יחיד ומיוחד ואינו מייצג איש. זה טבע העולם - מי שאינו כמוני, תמיד הוא סוג של "כולם" (כל השחורים נראים אותו דבר, כל מלוכסני העינים דומים זה לזה, כל החרדים מגולמים בחרדי אחד). ברור שאין זה כך בעבור מי שמשתייך לאחת הקבוצות האלה (השחורים מבדילים היטב בין שחור אחד למשנהו, והקוריאנים מזהים מיד את הסינים ויסבירו לך מדוע אין בינם לבינם שום דמיון, כך גם חסידים וליטאים או ב"בים וירושלמים וכו').]

נדב,

חופש:

1. האוכלוסיה בכלל מתיחסת לחרדים באיזו מין תערובת של זעם-פחד-שנאה-חוסר הבנה ומצד שני יש גם לא מעט מתפעלים מתופעות מסוימות.

בציבור הדתי לאומי המצב מאד מסובך ויש כל מיני סוגי אנשים, החל ממעריצי חרדים דרך המתחנפים להם מפני שהם מדמים אותם כבעלי ברית פוליטיים וכלה במתנגדים. כמעט לכל דתי לאומי, לדעתי, יש קרובים חרדים מדרגה ראשונה או שניה.  

2.  צריך להבדיל בין אופורטוניזם אישי וציבורי. פוליטיקאי כזה או אחר הוא אופורטוניסט אבל הוא לא יציע לג'ינג'ים הטבות מס כדי שיבחרו בו. באופן כללי אתה יכול לראות שרשימות שרצות על בסיס הטבות לסקטור אחד ושישרף העולם - מפלגת נהגי מוניות, או חברי אגד, או ניצולי שואה -לא נכנסות לכנסת כי אנשים (פרט לחרדים) מעוניינים להצביע על נושאים מרכזיים של חוץ ובטחון שהם מרגישים [בצדק או לא] שהם בנפשם.  אני לא מדבר על אופורטוניזם של אדם אלא של ציבור המצביעים שלו [המפלגות הערביות הן דוגמה מיוחדת שאין כאן מקומה כמובן]

3. יש באמת הרבה פחות רתיעה ותיוג של ש"סניקים עובדים, או לחילופין ההתיחסות אליהם היא על בסיס שונה מזה של הציבור האשכנזי החרדי הקלאסי.
 
 לדעתי אתה מגזים בכמה סדרי גודל ביחס לאחוז החרדים העובדים הן ליטאים והן חסידים. אדרבה יבואו משתתפי הפורום החרדים ויעידו כמה אנשים מבית הכנסת שהם מתפללים בו עובדים לפרנסתם שלא בעולם הישיבות. איפה כל האנשים האלו? למה אני לא פוגש אותם בשום מקום?

4.  לדעתי בנושא הציונות אתה מיתמם או מדמיין. החרדים (לא מדבר על ש"סניקים) הם אכן אנטי ציונים, ומכירים במדינה מהזוית שהקרציה מכירה בכלב. קשה כמובן להוכיח את זה בגלל השפה הכפולה שמאפיינת את המגזר  אבל  הדברים ברורים לענ"ד לכל מבין. תראה לי פסק אחד בשו"ת חרדי שבו המדינה קיימת כישות ואינה מוכס העומד מאליו. 

יכול להיות שלהבדיל מנטו"ק, חרדי בני ברק מבינים שברגע נתון זה אם המדינה נופלת הם נשחטים על ידי ערבים ולכן הם לא מתפללים להפסד של צה"ל במלחמה, אבל זה לא משנה את התפיסה הבסיסית  של התגרות בגויים ושלש שבועות וכיוצ"ב.  

5. אינני אוהב של התקשורת הישראלית אבל אני גם לא אוהב דיון לא ענייני. זכותי כמתנחל לחשוב שהתקשורת מקפחת אותי ועדיין לטעון שיחסה כלפי החרדים הוא הרבה יותר ממה שמגיע להם לאור הסטנדרטים התקשורתיים שלהם עצמם (והטענה  לפיה "לי אין קוד אתי אבל אתה שיש לך לפחות תתנהג כלפיו" היא מגוחכת). כמו כל גמל אולי אינני רואה את הדבשת של עצמי אבל לפחות לגבי האחרים אני פחות או יותר אובייקטיבי, ולא אסכים לשלילה גורפת של ה"תקשורת" כולה רק מפני שיש לי תלונות עליה בתחום מסוים.