| נשלח ב-28/7/2009 23:23 |
|
| |
המאגר הביומטרי: כשר או טרף?
אני מניח ששמעתם על החוק שדוחף ח"כ שטרית להקמתו /של מאגר שיכלול את טביעות האצבע ואת תווי הפנים של כל אזרחי המדינה.
אני עוקב בדאגה רבה אחר מהלך זה ועלו בי רעיונות לא מעטים המורים על יחס שלילי של השקפה והלכה כלפי מאגר שכזה.
בהמשך אביא קישורים המבהירים לפרטיו את משמעויותיו והשלכותיו של מאגר שכזה.
אפרט בקצרה השלכות אפשריות אלה:
נקלעת בטעות לזירת פשע ונגעת בדבר מה שם, תוך זמן קצר טביעות אצבעותיך יאותר, כל פרטיך גם יאותרו ואתה תוזמן לחקירה.
השתתפת בהפגנה שאינה לרוחו של השלטון וצולמת זהותך תהיה ידועה ותוזמן לחקירה
כל מקום בו נגעת, כל מקום בו יש מצלמה שצילמה אותך כל מי שיש לו גישה למאגר ידע על כך.
היכן היית, היכן ביקרת, עם מי ישבת במסעדה, היכן טיילת, ובאיזה חנות ביקרת.
והלוא, כך מבטיחים לנו חכי"נו שמקדמים את החוק שהמאגר יהיה מאובטח?
כן, הוא יהיה מאובטח כמו שמאגר מרשם התושבים היה מאובטח עד שנפרץ ועלה לאינטרנט.
ועוד: גורמי טרור וגורמי פשע ועבריינים ירצו בכל מאודם מאגר זה שיחגגו עליו על גבו של האזרח התמים.
אנשי מקצוע מתחום אבטחת המידע, מתחום המשפטים והגנת המידע נגד המאגר המסוכן הזה.
>>מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, שלא היו פתחיהם זה כנגד זה
>>איסור רבינו גרשום לעיין במכתבי הזולת
כרגע בשעה זו איני מרוכז מספיק להביא עוד ראיות הלכתיות ומחשבתיות יהודיות התומכות בשלילת המאגר.
הנה קישורים עם פרטים נגד המאגר
איסוף מידע ביומטרי - נקודת התורפה של המאגר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745253,00.html
דיון בכנסת על פרטיות האזרחים: חצי שעה בלבד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749816,00.html
הביומטרי: אזרח שיסרב להזדהות - לא ייאסר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749340,00.html
החוק הביומטרי: שטרית לא בחן חלופות למאגר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749979,00.html
היזהרו מגניבת זהותכם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3749734,00.html
הצעת פשרה לביומטרי בוועדת שרים: שני מאגרים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3748634,00.html
השר איתן: "לעצור את המאגר הביומטרי"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3748374,00.html
ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטרי / דעה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3744502,00.html
המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי
http://no2bio.org/home/
http://no2bio.org/home/about.html
למה המדינה רוצה את טביעת האצבע שלי?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3750990,00.html
חוק מאגר טביעות האצבעות בדרך לאישור סופי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3751261,00.html
|
ועדת וינוגרד גויסה נגד החוק הביומטרי
|
|
|
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1102346.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 00:45 |
|
| |
ראשית אומר- לא מכיר את הנושא לעומק.
שנית- נראה לי שזה דומה לחוק סינון האתרים שמעורר התנגדות עזה.
הדמיון הוא בכך שבשני המקרים מופיעה התנגדות חסרת פרופורציות ולא אמיתית.
שכן, בשני המקרים:
1. אם נעשה שקלול אמיתי של הסכנות מול הרווחים אין בכלל ספק שהרווחים גוברים, *גם* לשיטת המתנגדים, ובכ"ז הם עומדים על רגליהם האחוריות. בכל תחום אחר יעשו חשבון ויכריעו לטובת הצד הרציונלי.
2. מתעוררים שדים בלתי רציונליים של "אח גדול" שאוטוטו משתלט לנו על הנשמה וכו'. (וכ"כ פייגלין במאמר מוזר אתמול). דוגמה קטנה- בעל אתר "לא רלוונטי" הוסיף בזמנו באנר עם תמונת חה"כ מש"ס יוזם חוק האתרים שמציין "אתר זה יסגר אם חוק הסינון יעבור" או משהו דומה. האם אין זה קשקוש בלתי רלוונטי? נותר רק לשאול מהו שמעורר את השדים הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:07 |
|
| |
עיינת בקישורים, לפחות בחלקם?
יש לי רושם שלא.
הדמיון שציינת הוא דמיון אינטואיטיבי חיצוני ושטחי, בעומק אין מה להשוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2009 16:15 |
|
| |
הכתיבה בפונט אריאל - כשר או טרף?
אפשר לאנוס ת'הלכה על כל נושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2009 20:34 |
|
| |
"לאנוס" את ההלכה, סלקא דעתך?
האמנם לתורה אין דעה בכל נושא?
ראוי היה שלא היית מגיב כלל.
כי מי שלא מכיר נושא עדיף לו שישתוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 03:08 |
|
| |
כל איסוף מידע אישי על בני אדם שלא לצורך מיידי פרודוקטיבי - טרייף ואם אין לי ראיה ברורה, זכר לדבר מצאנו מדברי (הרי"ף שהביא) הרמב"ם והביאו בלשונו בחפץ חיים "המרגל בחברו עובר בל"ת וכו.." ואף שהדברים נאמרו לאיסור רכילות ולש"הר מ"מ מידי עבירה לא יצא שעצם הריגול היא תחילת מעשה העבירה. פוק חזי ענין היזק ראיה שתקנו חכמים כמה תקנות להציל איש מעינו הרואה של רעהו ואילו ראו חכמים שאין זכות בסיסית לפרטיות אישית לא היו מתקנים מה שתקנו.
עצם העלאת רעיון חוק זה מראה על חולי ופיגור חברתי בזה שלא ידעו ולא יבינו שביום בו יוסר או אפילו ימעטו זכות הפרטיות, הדרך קצרה לטוטלטרינזם, ורואים בעליל שמעלי ההצעה לא הם ולא אבותיהם טעמו טעם חופש מרודנות ולא למדו מהמתוקנים שבאומות אלא מן המקולקלים שבהם.
ואין זו פלא שמדינה שאין מושרש ולו אפילו ברמז בספר חוקיה HABEAS CORPUS יבקשו למעט ולהצר ולהכביד על דלת העם בשוטים ועקרבים שלא ידעום אבותינו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 07:17 |
|
| |
כשר או טרף ?
גלאט זה ודאי לא.
המשך הקומניזים הישראלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 08:42 |
|
| |
בדק הבית,
סעיף 15 (ד) (1) לחוק יסוד: השפיטה מורה כי בסמכות בג"צ "לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין", ובקשות לצו הביאס קורפוס מוגשות בפני בג"צ ונדונות שם לא מעט.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 11:24 |
|
| |
השכן, הצדק איתך לא נתעדכנתי בפרט זה שנכנס חוק יסוד: השפיטה לתוקף כבר קרוב ל25 שנה לפענ"ד, סעיף 15 (ד) (1) דומה מעט לHABEAS CORPUS הקלאסי אך אין בו הSCOPE הרחב שבארצות המערב ופועל מעיקרון אחר. ועם כל זה, אף שכדבריך עולה נידון זה "לא מעט" בפני בג"צ ושבכוחם לצוות לשחרר, הרי הוא מן המפורסמות שעד שמגיע בקשה אליהם - אם כערכעאה אחרונה ואם (בפרט) כסמכות השיפוטית האדמינסטריבית הבלעדית - לטפל בענינים אלו יעברו ימים רבים בהם יימק החשוד במעצר "זמני" טרם יובא לפני שופט. כמדומה שהיה זה לפני כ10 שנים שביקשו בכנסת להגביל מעצר ל לא יותר מ3 ימים בלי אישום בפני שופט ולא עלתה בידם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 11:55 |
|
| |
אם איני טועה משך מעצר ללא הבאה בפני שופט היה בעבר 48 שעות וקוצר לפני כמה וכמה שנים ל24 שעות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 14:06 |
|
| |
בדק,
א. צו הביאס קורפוס הוא תמיד כערכאה ראשונה.
ב. מנסיון, מדובר בדיון לאחר כמה שעות עד יממה מהגשת הבקשה.
ג. הסמכויות שבידי בג"צ רחבות בענין זה, ואינן נופלות מסמכויות מקבילות של ביהמ"ש האמריקאי או האנגלי.
ד. אין לכך קשר לתקופת המעצר בידי קצין משטרה לפני הבאה בפני שופט. בטח לא קשר ישיר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 17:58 |
|
| |
השכן ושכנו האיש מלה-מאנשה צדקו יחדו מסתבר שבתקופת היעדרותי מארץ ישראל (זולת ביקורים קצרים) זה 25 שנים עוגנו בחוק זכויות אנוש בסיסיות רבים - תופעה שהיתה רק בגדר חלום בימי החושך.
הערות | שאלות: 1. האם סמכויות האביוס קורפוס שפיטות רק בבג"צ או גם בערכאות תחתונות כגון בימ"ש מחוזי? ואם לא, למה לא? בארה"ב ניתן כח זה גם ל FEDERAL DISTRICT COURTS 2. למה אין לכך קשר לתקופת מעצר ו | או עיכוב? 3. האם המציאות באמת משקפת חוקים אלה בפועל? (הרי למעשה ישנם "סמכויות נלוות" מורחבות יוצאות מן הכלל למשטרה להחזיק אדם הרבה מעבר לזמן בחוק היבש)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 18:02 |
|
| |
FEDERAL DISTRICT COURTS הם בתי משפט שתחום השיפוט שלהם יכול להיות כמה מדינות בארה"ב, לא כן? אם כך זה הרבה יותר מאשר מדינת ישראל, באמת לא מעשי בארה"ב להפקיד סמכות זו רק בידי בית-המשפט העליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2009 18:26 |
|
| |
FEDERAL DISTRICT COURTS ARE COURTS OF FIRST RESORT OF WHICH THERE ARE AT LEAST ONE PER STATE AND SEVERAL IN LARGER STATES. WHAT YOU ARE REFERRING TO ARE CIRCUIT COURTS WHO'S DUTIES ARE MOSTLY TO CONSIDER APPEALS BUT ALSO MAY SIT AS COURTS OF FIRST RESORT
BEAR IN MIND THAT THE FEDERAL CONSTITUTIONAL HABEAS CORPUS IS IN ADDITION TO THE RIGHT TO A WRIT BESTOWED BY AND WITHIN THE LEGAL/JUDICIAL SYSTEMS OF STATES COURTS AND AND LAW
BY THAT MEASURE, I DO NOT UNDERSTAND WHY THE ENFORCEMENT OF SUCH A BASIC RIGHT WAS DELEGATED TO SUCH A NARROW VENUE AS THE BAGATZ AND NOT OTHER COURTS OF FIRST RESORT. THIS RIGHT SHOULD BE UNDER THE JURISDICTION OF ANY COURT OR THE CALLING OF ANY ANY JUDGE.
|
|
|
|
|