|
|
| נשלח ב-4/8/2009 23:38 |
 |
| |
איני מבין מה עניין ההלכה לכאן, אולי זה יזכיר את האורים ותומים?, וכבר כתב הר"ן שאין אפשרות לקיום מדינה לפי ההלכה.
לגופו של ענין- אדם ישר אינו צריך לחשוש מחוק זה, ואפילו לא מחוקים של איחוד מידע בין הרשויות,
אני מבין אולי את צעקות המתנגדים בכל מחיר- לכל מידע של השלטונות, יש את הסכנות שלו, פוליטית ובעיקר פלילית, אמת .
אבל התועלת הגדולה שיש למידע המרוכז, והביומטרי, עולה בהרבה על הסכנה, ככלל אין בעולמנו
טוב בלי רע-ולהפך.
לפני זמן נאלצתי לקחת אדם לבית חולים, רחוק מאד ממקום מגוריו, במיון מסרתי את הת"ז של האדם, ומיד לפי המספר העלה המחשב את כל הממצאים הרפואים של החולה. סוג הדם המחלות שהוא סובל והתרופות שהוא לוקח, על ידי המידע הזה ניצלו חייו, באם אנשיי צנעת הפרט היו מנצים גםבמלחמתם בזמנו, חייהם של הרבה אנשים היה נגדע, בגלל חוסר האינפומציה החיונית.
היום בקלות רבה- עד להדהים- אפשר לזייף זהות של אדם, וזה עולה לאנשים לפעמים בכל רכושם.
עם המאגר הביומטרי הדבר יהיה כמעט בלתי אפשרי,
לא נפרט את כל הטענות בעד- עשו זאת כבר בכלי התקשורת, אבל הרבה מטענות הנגד של המתנגדים, מלווה בדמגוגיה וציור שדים וירטואלים, על מצבים בעלי סבירות נמוכה ביותר, לעותה התועלת המוחשית מידית.
,
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 22:58 |
|
| |
הערה קטנה על החשש לזליגת המאגר.
יש המתנגדים למאגר הביומטרי המצביעים ע"כ שמאגר מרשם האוכלוסין נפוץ באינטרנט.
מכאן הם למדים שכל מאגר, מאובטח ככל שיהיה סופו להגיע לידי הציבור.
ובכן, הטיעון הזה אין לו על מה לסמוך.
מרשם האוכלוסין מועבר על פי חוק לגופים רבים כמו למשל למפלגות לפני הבחירות ולכן חשוף יותר לדליפה.
ישנם גם היום מאגרים רבים שאינם דולפים, מאגרים משטרתיים, בטחוניים ואחרים.
השאלה היא בעיקר טכנית, איך ואיפה ישמר המאגר, אם מקודד ובמקום מאובטח אם לאו.
איך תתבצע הגישה למאגר, האם למישהו תהיה סמכות לבצע שאילתה "הדפס את כל טביעות האצבע של משפחת שטרית מיבנה" או שמה השאילתות יוגבלו ל "האם יש התאמה במערכת לטביעות האצבע שמצאנו?".
האם כל פקיד יוכל לגשת למאגר או שמה כל שאילתא למאגר תתועד ע"י המערכת ותצטרך אישור.
אותי מדאיגה יכולת זיהוי הפנים שנותנת לרשויות אפשרות להפוך לסוג של "האח הגדול" במינימום מאמץ.
כבר היום יש בחלק מהרחובות מצלמות אבטחה, שילוב של מצלמות רחוב עם זיהוי ביומטרי בצירוף קצת רצון רע, עלול לייצר רשות שיודעת מי בדיוק עבר ברחוב זבוטינסקי פינת ביאליק בחודש האחרון, מי עמד בתחנת האוטובוס, עם מי הוא דיבר, אל מי הוא חייך וכן הלאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 23:39 |
|
| |
ברשותכם, לא הבנתי על מה המהומה, אין ספק שמאגר כזה יביא עמו תעולת רבה ואין צורך לפרט.
מבחינת חשיפה, מן הסתם אין חשש, מכירה מקרוב מאגרים שמורים ביותר עם מעקב יומיומי אחר המורשים למאגר, ואיזה מידע רכילותי אפשר להשיג מטביעות אצבע למיניהם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 02:00 |
|
| |
לדעתי, עד עתה הנושא לא הובהר, על צדדיו העיקריים, אנסה לעשות זאת לתועלת החברים.
ובכן, יש לדון ביוזמה זו משלושה היבטים עיקריים, המדיני, החברתי, והאישי. [שכמובן, היבטים אלו נושקים זה לזה, ואין לאחד משמעות בלא חברו]
ההיבט המדיני-שלטוני-ראשית, יש להגדיר מהי תפקידה של המדינה ומטרתה, האם יש מקום והצדקה כלל להחזקתה במידע הזה, טיעון זה מתחלק לשני חלקים, האחד, האם ישנה תועלת למילוי תפקידו של השלטון במידע זה? [על זה ככל הנראה התשובה תהיה כן] החלק השני, בהנחה וישנה תועלת כלשהי להחזקה במידע הזה, האם יש למדינה סמכות להחזיק במידע שכזה? [עוד קודם שאנו דנים בסיבות לשלילת הסמכות, יש לעמוד על הגורם הבסיסי, שבאופן עקרוני מהווה סיבה לכך שתהיה למדינה סמכות להחזיק במידע הזה] כלומר, האם לצורך מילוי חובותיה של המדינה ניתנה לה כל סמכות?
בכדי לנסות לפתור בעיות אלו, יש כמובן לדעת באיזה צורת שלטון מתנהלת המדינה בה אנו עוסקים, ומכיוון שאנו עוסקים במדינת היהודים היא ישראל, ששלטונה הוא הרי 'דמוקרטי', הרי ששאלתנו המרכזית מהיבט המדיני תהיה, האם המאגר הביומטרי סותר ליסודות הדמוקרטיה, ואם כן באיזו רמה, האם ברמה המאיימת על כל קיומו של המשטר בצורתו הנוכחית או שמא האיום הוא לשינויים קלים חסרי משמעות?
דעתי היא, כי מהותה של הדמוקרטיה, היא פילוגו של הכוח בכמה מוקדים, באופן מעגלי ואינסופי, כך ששום מנגנון לא יוכל להשתלט על חברו, מצב זה נשמר בעזרת העובדה כי שום מוקד לא מחזיק בכח בלעדי, קרי, בכח שאין עליו תשובה למנגנון הכוח הפועל לצידו,[לדוגמא, בית המשפט למרות אפשרותו לפסוק פסיקות ככל העולה על רוחו, כפוף הוא למערכת החקיקה, וכמו'כ מערכת החקיקה מחוייבת למערכת המפשט שהיא עצמה מפקחת על מערכת החקיקה] לדעתי, בעצם הקמתו של מאגר ביומטרי, אנו מכניסים לסיכון את צורת המשטר של מדינתנו הקטנוטנת, האם כשיהיה כח רב מימדים שכזה באיזה רשות שלא תהיה, [המחוקקת, המבצעת, או השופטת] האם נוכל להבטיח לעצמנו, כי נהיה חסינים מפני השתלטותו של גורם אחד על האחרים במדינתנו, ולו שנוכל להבטיח לעצמנו, הלא עקרון המשטר הדמוקרטי מיוסד על כך שאינו תלוי בהבטחה מגורם זה או אחר, אלא הוא פשוט בנוי בצורה כזו שלא מאפשרת השתלטות של גורם אחד על חברו. כלומר, במשטר הדמוקרטי לא סומכים על איש!
בזה אולי סיימתי את ההיבט הראשון, מפני עייפותי ומפני טירחת החברים, עצרתי לבינתיים כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 15:57 |
|
| |
ההיבט החברתי-הציבורי- בהיבט הזה יש להתמקד בתועלת שתופק לחברה מן המאגר, ובמחירים שהיא משלמת על כך, [בשונה מן ההיבט המדיני, בו אנו מתמקדים בעצם זכותה של המדינה מצד הגדרתה כ'דמוקרטית']
התועלת שהחברה תפיק, היא, כי מפני נגישות המידע וכמותו, הפשיעה תהיה לכאו' כמעט בלתי אפשרית, הביורקרטיה תמוזער באופן משמעותי [דבר שצויין כאן לעיל כמציל חיים לפעמים!] (אגב, אני באופן אישי לא כ"כ אופטימי בנקודה זו, לדעתי, ה'מאגר' לא ישנה את פני ה'חברה ישראלית' להיות חברה נטולת פשיעה, במקרה הטוב, ה'מאגר' יגרום לכמה קולות של 'דגל התורה' להיעלם.[קולות המתים] ואולי, גם כמה בחורי ישיבות מבקשי פטור שלא כחוק, ייאלצו להתגייס, אבל לא נראה לי שאלפרון או רוזנשטיין מאויימם מ'מאגר' זה או אחר...)
הנזקים שהחברה תיאלץ להתמודד איתם,הן לא ניתנים כ"כ לבירור ולמיצוי, אבל יש להדגיש, כי מדובר בצורת התנהלות אחרת לגמרי מזו הקיימת עתה, [זו הסיבה לאי שקיפות התוצאות למאגר זה] כמויות הפרטים שידעו עלינו ללא מאמץ יתעצמו לאין ערוך, הנזק האפשרי ל'חברה' כ'חברה' הוא רב ביותר, כשבכל פעולה 'חברתית' כזו או אחרת יהיה על האדם לשקול האם ברצונו להחשף לגמרי? כיצד פוליטיקאי יוכל לעבוד במשרדו ללא חשש, כשהוא יודע שמחרת יפורסם עליו בעיתון כי בהיותו בן 15 ביקר במועדון חשפנות [מקרה שארע השנה עם אלוף בצה"ל]
קודם שאנו מהללים את ה'מאגר' יש להעריך בצורה מדוייקת, [אני לא המתאים לזה, יש להיוועץ באנליסטים וחוקרי חברה למיניהם] את המצב ה'חברתי' שייווצר לאחר מכן.
כל זה עוד לפני שהעלינו את בעיית התפוצה של ה'מאגר', שלדעתי היא בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה, וצריך להביא אותה בחשבון!
תוקן על ידי אפשרי ב- 12/08/2009 15:57:19
|
|
|
|
|
|
