נתניהו לקראת ט' באב - "הגבולות ינועו...."

כשאנחנו עומדים במקום הנפלא הזה אנחנו יכולים להרחיב מבט גם בזמן וגם במרחב. אני מאמין בביטחון ישראל ובעתידה וביכולתנו לבסס את קיומנו כאן ביחסי שלום.

אם הייתם עומדים במקום הזה באמצע המאה התשע עשרה לא הייתם שואלים את השאלות כי הייתם מאמינים שלא יהיה פה שום דבר. היו שלושים, ארבעים אלף יהודים בכל ארץ ישראל. אף אחד לא היה מעלה על דעתו להאמין שמה שהתרחש אכן התרחש כאן.

כעבור מאה שנה מספר היהודים גדל לשש מאות אלף, ואנחנו מתקרבים היום לשישה מיליון, פעם ראשונה מאז ימי בית שני שרוב היהודים יחיו במולדתם. הדברים הללו אכן דרשו חזון, תעוזה ואמונה גדולה, וגם את היכולת שלנו לרכז את היכולות שלנו בכלכלה, בחינוך, בתרבות, במדע, בטכנולוגיה, בחקלאות, ומעל הכל ולפני הכל בביטחון, בביטחון ובאמונה.

יש לי אמונה גדולה שאנחנו נוכל לגבור על הקשיים, ולבסס עתיד של שלום בינינו לבין שכנינו. אבל כל אמונה כזאת, כמו הציונות עצמה, מחייבת איתור נכון של הבעיה ומתן פיתרון הולם מהר.

במקום הזה אנחנו יכולים לראות את הבעיות. תעלו על אחד המגדלים, תסתכלו מזרחה, ותראו את ים המלח, הרי הירדן. אם תיקחו מגדל גבוה יותר ותסתכלו מערבה תראו את הים התיכון. ברוחבה המקסימאלי ארץ ישראל היא קטנה מאוד, ואם יהיו הסכמי שלום הגבולות ינועו ועל כן הבעיה הראשונה שלנו שהיא מקשה עלינו בביטחון הלאומי שלנו היא שיש לנו מדינה קטנה מאוד.

זה לכשעצמו לא מחייב בעיית ביטחון, למונקו אין בעיות ביטחון. גם ללוקסמבורג אין בעיית ביטחון. אלו מדינות קטנות מאיתנו. אבל כשאתה משלב את הקוטן ומימדי המדינה ומסתכל על חלק משכנינו, פעולותיהם, וכוונותיהם המוצהרות - הרי שהשילוב הזה של מימדים כל כך קטנים ושכנים שחלקם שוללים את קיומה של מדינת ישראל ופועלים בכל דרך לבטל את הקיום שלנו - הדבר הזה מייצר לישראל בעיית ביטחון לאומי שאינה קיימת בשום מדינה אחרת ולשום עם אחר.

כדי לתת מענה לסוגיה הזאת אל מול הניסיון להשיג שלום עם הפלסטינים, אנחנו צריכים לתת מענה לשתי בעיות: בעיית שלילת זכות הקיום שלנו מחד, ובעיית הביטחון שנובעת מהמימדים הגיאוגרפיים של ישראל מנגד.

הדרך לטפל בשלילת קיומה של מדינת ישראל היא בהכרת זכות קיומה של מדינת ישראל.
זהו היסוד הראשון. זאת דרישה שאנחנו מעמידים בצורה הברורה ביותר, הישירה ביותר, מול שכנינו. לא כדי לקבל אישור מהם, לזה אנחנו לא זקוקים. אנחנו זקוקים לזה כדי שהזכות הזאת תופנם בקרב שכנינו הפלסטינים.

אם מבקשים מאיתנו, ומבקשים, ואנחנו נכונים גם להיענות, להכיר במדינה פלסטינית כמדינת הלאום של העם הפלסטיני, מה טבעי הדבר שאנחנו נדרוש משכנינו הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
זה לא רק טבעי, זה הכרחי, זה צודק, זה הגיוני וזה היסוד הראשון של השלום.

מיסוד או עקרון ההכרה נגזרים שני יסודות נוספים (השני והשלישי) –
היסוד השני הוא שבעיית הפליטים הפלסטינים תיפתר מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אי אפשר לקיים במדינה הקטנה הזו מדינה עם רוב יהודי מוצק אם מדינת ישראל תוצף בפליטים ובצאצאיהם. גם אין זה צודק.

אין זה צודק משום שהמתקפה הערבית על קיומה של מדינת ישראל ב-1948 הולידה שתי בעיות פליטים. אחת, הפליטים הפלסטינים שכל העולם יודע עליהם. שתיים, זה בעיית פליטים שנייה, הפליטים היהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב. אבל אף אחד לא מכיר את הבעיה הזו משום שישראל במשאביה המוגבלים, עם גרגיר של שטח, ללא משאבי נפט, פתרה את הבעיה. ואילו הבעיה הראשונה קוימה ומקוימת עד היום הזה.
על כן, לא מבחינת הצדק, ההיגיון והיכולת - אי אפשר לצפות שבעיית הפליטים תיפתר במדינת ישראל. צריך לפתור אותה, הפליטים הפלסטינים סבלו סבל רב, אבל הפיתרון לבעיה ימצא מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל.

היסוד השלישי להגעה לקץ הסכסוך – הוא קץ הסכסוך. כשאנחנו נחתום הסכם שלום עם הפלסטינים, ואני מאמין שנחתום, אנחנו רוצים שהוא יהיה הסכם סופי. קץ לסכסוך, וקץ לתביעות של הסכסוך.
אנחנו לא מצפים למצב שבו תוקם מדינה פלסטינית בגבולותיה של מדינת ישראל שתמשיך לדרוש כניסה של פליטים, או תקיים תביעות לאומיות כלפי הטריטוריה והאוכלוסייה בגבולות מדינת ישראל. קץ הסכסוך פירושו קץ התביעות.

ציינתי בדברי שלושה יסדות: הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, פתרון בעיית הפליטים מחוץ לגבולותינו וקץ הסכסוך. אלה כולם קשורים בשאלת ההכרה במדינת ישראל. אנחנו מעלים את הדברים האלה בצורה מפורשת וברורה במטרה להגיע להסכם. אלה תנאים יסודיים והכרחיים לא לתחילתו של מו"מ. אנחנו איננו מציבים שום תנאי לפתיחתו של מו"מ, אבל אלא תנאים יסודיים להשלמה מוצלחת של הסכם שלום אמיתי.

שני היסודות הבאים קשורים לביטחון. גם אם יתבצעו שלושת היסודות הקודמים, ואני מאמין שהם יושגו - עדיין ייקח דור שלם של פלסטינים להפנים את ההכרה והלגיטימיות הפרמננטית של מדינת ישראל.

בטווח הנראה לעין אנחנו צריכים להבטיח שהשלום יקוים. כדי לקיים את השלום היסוד הראשון הוא הביטחון, והיסוד הראשון של הביטחון במקרה של ההסדר המוצע כאן הוא פירוז.

איש מאיתנו לא רוצה להגיע לתוצאה דומה למה שקרה בעזה, או בדרום לבנון. אנחנו רוצים להבטיח שכל שטח שאנחנו נפנה במסגרת הסדר לא ייתפס על ידי אנשי טרור או באי כוחה של איראן. זהו היסוד הרביעי.

אצלנו אין מדובר בדיון תיאורטי. אנחנו יודעים בדיוק מה קרה בצפון, ומה קרה בדרום. חלילה אם הדבר הזה יקרה במרכז, על במת ההרים והגבעות החולשים על רוב האוכלוסייה של מדינת ישראל, על המתקנים האסטרטגיים שאתם אמונים עליהם שהם חיוניים להגנתנו - הדבר הזה יערער את ביטחוננו ומטבע הדברים גם יבטל את השלום.

על כן הדרישה לפירוז אפקטיבי היא דרישת יסוד לכינון שלום אמת ושלום יציב עם הפלסטינים. אני משתמש במונח פירוז אפקטיבי כי אנחנו רוצים הסדרים מעשיים ויעילים. לכולנו יש ניסיון עם פירוז לא אפקטיבי. פירוז אפקטיבי פירושו שלא יהיה צבא זר מערבית לירדן. כוח שיטור, מנגנון ללוחמה בטרור בוודאי, אבל אין שום סיבה שלכוח כזה יהיו טנקים או ארטילריה או אמצעי לחימה אחרים. הדבר השני הוא שליטה במרחב האווירי שלנו. הדבר הזה חיוני לקיום ביטחוננו.

המרכיב השלישי הוא למנוע כניסה של רקטות או טילים או אמצעי לחימה אחרים לשטח הזה. הגדרה עצמית של פלסטינים לא מחייבת בשום צורה שיהיו כאן קסאמים או רקטות שיכולים להיות משוגרים על תל אביב, על ערי שפלת החוף, או לחלקים אחרים של מדינת ישראל.

היסוד החמישי והאחרון ביסודות השלום הוא הכרה בינלאומית באותם הסדרי פירוז שאנחנו מדברים עליהם. אני רוצה להבהיר שאיננו מדברים על כך שחיילים אמריקנים או חיילי נאט"ו יגנו עלינו ויעשו את מלאכת ההגנה על מדינת ישראל. לא ביקשנו זאת, ואנו לא מבקשים זאת עכשיו.

אנחנו מדברים על כך שתהיה ערובה בינלאומית בראשות ארה"ב להסדרי הפירוז שאנחנו נקיים. אנחנו רוצים שיהיה ברור מהם שתהיה לגיטימציה ברורה לקיומם, ומכאן גם לגיטימציה מלאה לכל פעולה שאנחנו נידרש כדי לקיימם. בעצם הערובה הזו אנחנו מוסיפים נדבך של הרתעה נגד כוונות של מישהו בבוא הימים לבטל, או להפר את הסדרי הפירוז.

הכרה במדינת ישראל, פתרון בעיית הפליטים מחוץ לישראל, קץ התביעות כחלק מקץ הסכסוך, פירוז אפקטיבי והכרה בינלאומית בהסדרי הפירוז. אלו חמישה יסודות שחיוניים לשלום, וגם מהווים הסכמה רחבה מאוד בציבור הישראלי. זה גם היסוד המשותף של ממשלת האחדות שהקמנו שר הביטחון, אנוכי וכמובן הסיעות האחרות.

במידה ואנחנו מתאחדים מאחורי התנאים הללו הסיכוי שלנו להחדיר אותם גובר כי הקהילה הבינלאומית מכבדת עמדה ברורה, מוצקה, הגיונית וצודקת, והם מייצגים עמדה כזאת.

אני חושב שישנו יסוד נוסף שיכול לסייע לנו להגיע להסדרי שלום ולקיים אותם.
אני מגיע כעת מסיור בגשר אלנבי. נתנו הנחיה להאריך את השעות של המעבר בגשר, של סחורות והולכי רגל. הדבר הזה הוא חלק ממדיניות שאנחנו מקיימים להקל כמידת האפשר על החיים של הפלסטיניים, בעצם להקל את זרימת הכלכלה הפלסטינית.

שר הביטחון הסיר לא מעט מחסומים ואנחנו עובדים יחד בממשלה להסיר מחסומים לפרויקטים כלכליים שיכולים לקדם את הכלכלה הפלסטינית. אנחנו עושים זאת משום שאנחנו משוכנעים שקידום ופיתוח כלכלה מסייע להשגת השלום המדיני והשלום הפוליטי.

אנחנו משוכנעים בזה משום שיש מאבק פה, כמו בחלקים אחרים של העולם בין כוחות רדיקליים חשוכים שהדבר האחרון שהם רוצים זה את אותה קידמה. אני אומר שהמבחן האמיתי שלנו, פה, מול הרשות הפלסטינית זה האם אנחנו יכולים להתקדם יותר לכיוון של דובאי, או שילכו אחורה לכיוון של עזה. אינני אומר שהם יהיו דובאי מחר או מחרתיים, אבל הם צומחים כתוצאה מדברים שהם עשו ודברים שאנחנו עושים.

הכלכלה הפלסטינית פה ביהודה ושומרון כרגע צומחת בקצב של למעלה משבעה אחוז, ואפשר יותר. אני רוצה שתדמיינו מה קורה כשקו הרקיע של רמאללה וג'נין וחברון מתחיל להתמלא במגדלים, שנפתחים קניונים ובתי קולנוע ומסעדות, וצעירים פלסטינים יודעים שיש להם עתיד.

אינני מבטל את הצורך בהסכמים מדיניים, אני טוען להיפך, שהשלום הכלכלי מסייע לשלום המדיני. במאבק הזה בין המחשך והטרור והקדמה והשגשוג, אין לי שום ספק שרוב רובן של האוכלוסיות המוסלמיות בעולם יבחרו בקדמה ובשגשוג.
ראינו את זה לפני חודש בטהראן, ראינו את זה לפני חצי שנה בחברון, ג'נין ורמאללה בזמן עופרת יצוקה, ואני אומר לכם שמחר נראה את זה בעזה.

עצם העובדה שהשלטון של החמאס, שהוא שלוחה של העריצות האיראנית, כופה רעלות, אני אומר לכם שהדבר הזה איננו מחבב אותו על הפלסטינים בעזה, ולו היה בכוחם להשליך את השלטון הזה הם יעשו זאת, וזה יהיה בכוחם. על כן קידום השלום הכלכלי והפיתוח הכלכלי הם חלק חשוב ומסייע בקידום השלום.

בסופו של דבר האסלאם הרדיקלי יובס על ידי מהפכת המידע בעולם, על ידי חופש הרעיונות שהולך ופורץ, באמצעות הטכנולוגיה ובאמצעות רעיונות החופש. זה לא קורה מיד, אבל זה יקרה, זה יקרה גם כאן.

הדבר היחיד שיכול להשהות ולשבש את קצב דעיכתו של האסלאם הקיצוני היא האפשרות שהוא יתחמש בנשק גרעיני. הדבר הזה מסוכן היום עד כדי כך שהייתי אומר שהבנת הסכנה הזו הולכת ומחלחלת, בין ממשלות, בין מנהיגים, בין מעצבי דעת קהל, וגם בין צבאות.

אם יש משימה אחת שאנחנו שותפים לה זה להבטיח שכוחות המתינות, הקדמה, השגשוג והשלום ינצחו במאבק הזה.

אני פונה כאן לנציגים של כמה וכמה מדינות שנמצאים כאן איתנו.

אני בטוח ביכולת של כולנו להשיג את היעד הזה, ואני רוצה להודות לבוגרי המב"ל על מה שעשיתם כדי להבטיח ביטחון, שגשוג ושלום למדינת ישראל, ומה שעוד תעשו.
מעל פסגת הר הצופים אנחנו נבטיח שלום לירושלים ולמדינת ישראל.
תודה רבה לכם.

http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/PMSpeaks/speechmbl280709.htm