בקינה ארוכה שחיברה רבינו קלונימוס ממגנצא שעיקרה קינה על חורבן עירות ורמיזא ומגנצא ד"א תתנ"ו.
לפי הקינה "בחודש השלישי בשלישי .......ביום נתן דת שברתי להיתאשרה" מדובר על פרעות בחג השבועות
-ביום ניתן דת- בשלישי מסתבר לומר יום השלישי שכן שבעות הוא בשישי בשלישי.והקינה ממשיכה כמה בתים אח"כ "עיני עיני יורדה מים כי נהפך לאבל משורר ועוגבי לקול בוכים" הצירוף משורר ועוגב מעלה מיד את האסוציציה כי מדובר כאן במקהלה ששרה בליווי עוגב היות והקינה היא על מאורע שהיה בחג השבועות האם יתכן שבני הקהילה היתפללו כאשר את תפילתם מלווה עוגב?
וי"ר ששון ושימחה ימצא בה תודה וקול זמרה.
נשלח ב-30/7/2009 13:29
ומסתבר שהיתה להם גם מזרקה בתוך ביהכנ"ס, כי נאמר "עיני יורדה מים"
נשלח ב-30/7/2009 14:58
אני גם בספק אם המקור המצויין לעיל הוא חד-משמעי, אבל בכל אופן ראה תוס' ביצה ל' א' ד"ה תנן, שמתירים בפירוש לנגן בכלי שיר ביו"ט. ומגנצא בהחלט נמצאת ב'תחום השיפוט' של בעלי התוספות.
מקסוול, התוספות לא התירו בכלי שיר, אלא רק התירו לספק ולטפח מכיון שאיננו בקיאין בכלי שיר, אבל כלי שיר לא הותר מעולם, וכך פוסק הרמ"א ע"פ התוס'.
נשלח ב-30/7/2009 18:58
לשון התוס': "פרש"י שמא יתקן כלי שיר, ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהן שהיו בקיאין לעשות כלי שיר שייך למגזר, אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר ולא שייך למגזר."
האיסור לטפח ולספק ולרקד והאיסור לנגן בכלי שיר מטעם אחד נאסרו - "שמא יתקן כלי שיר". אתה צודק שהתוס' לא אומרים זאת בפירוש, אבל אני לא רואה איך אפשר לחלק, אם אכן "לא שייך למגזר".
_________________
נשלח ב-30/7/2009 19:33
לשון התוס': אין מטפחים, שמא יתקן כלי שיר וכו'.
אתה מניח שאיסור השימוש בכלי שיר הוא שמא יתקן כלי שיר, וזה אינו, איסור השמעת קול הוא איסור נפרד כמבואר בערובין קד.
נשלח ב-30/7/2009 21:41
חלמישצור כתב:
בקינה ארוכה שחיברה רבינו קלונימוס ממגנצא שעיקרה קינה על חורבן עירות ורמיזא ומגנצא ד"א תתנ"ו.
לפי הקינה "בחודש השלישי בשלישי .......ביום נתן דת שברתי להיתאשרה" מדובר על פרעות בחג השבועות
-ביום ניתן דת- בשלישי מסתבר לומר יום השלישי שכן שבעות הוא בשישי בשלישי.והקינה ממשיכה כמה בתים אח"כ "עיני עיני יורדה מים כי נהפך לאבל משורר ועוגבי לקול בוכים" הצירוף משורר ועוגב מעלה מיד את האסוציציה כי מדובר כאן במקהלה ששרה בליווי עוגב היות והקינה היא על מאורע שהיה בחג השבועות האם יתכן שבני הקהילה היתפללו כאשר את תפילתם מלווה עוגב?
וי"ר ששון ושימחה ימצא בה תודה וקול זמרה.
לו היה הפייטן מדמה בדעתו שדבריו יתפרשו כפי שהועלה כאן, היה מורט את שערותיו ומשנה את המלים.
הפייטן, כדרכם של פייטני עמנו, משתמש כאן בלשון שיבוצית ובציטוטי פסוקים, או על דרך הפסוקים.
שתי השורות האמורות בפיוט הן אלו:
"עיני עיני יורדה מים כי נהפך לאבל משורר
ועוגבי לקול בוכים מלהפג ולקרר..."
"עיני יורדה מים" - ציטוט מספר איכה, פרק א' פס' טז.
"כי נהפך לאבל משורר" - על דבר הפסוק באיכה פרק הא: "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ".
"ועוגבי לקול בוכים" - ציטוט מספר איוב פרק ל': "עוֹרִי, שָׁחַר מֵעָלָי; וְעַצְמִי-חָרָה, מִנִּי-חֹרֶב. וַיְהִי לְאֵבֶל, כִּנֹּרִי; וְעֻגָבִי, לְקוֹל בֹּכִים."
אך דימוי הוא. כפי שבתהילים מדמה המשורר עצמו לכינור, כך גם כאן. לו היה הפייטן יודע שציטוט פסוק מאיוב יביא להשערה שבמגנצא היו עוגבים בבתי הכנסת, ודאי היה מחפש פסוק אחר.
נשלח ב-30/7/2009 21:58
דינוזאורוס מכובדי, איני כדאי לנתח את כל המקורות התלמודיים הנוגעים לסוגיא, אבל יודע אני את דברי הרמב"ם פכ"ג משבת ה"ד:
כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש ומפני זה הגורר כל שהוא או המתקן כלי באיזה דבר שיתקן - חייב לפיכך אסור להשמיע קול של שיר בשבת בין בכלי שיר כגון כנורות ונבלים בין בשאר דברים אפילו להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשוררים או לקשקש את האגוז לתינוק או לשחק לו בזוג כדי שישתוק כל זה וכיוצא בו אסור גזירה שמא יתקן כלי שיר
_________________
נשלח ב-30/7/2009 23:05
כבודו הנכבד צודק, שכ"כ הרמב"ם, למרות שבערובין שם מוזכר "אולודי קלא", ומבואר שם וגם בירושלמי דביצה שהוא טעם בפני עצמו מלבד שמא יתקן כלי שיר (ראה בזה צי"א ג' טז'). וכבר העיר בזה האו"ש על הרמב"ם.
אמנם אני נקטתי כדעת ההלכה השער אפרים לו' הט"ז יו"ד רפב' ב' מהר"ם שיק קכט' מהרי"ץ חיות שואל ומשיב ועוד ועוד (הרשימה מ'יביע אומר'), שכלי שיר לא הותר גם לדעת התוס'. ויש להוסיף מדברי הלבוש שם.
ואגב מובא שם ביבי"א דברי ר' יוסף משאש שביום טוב מותר לנגן בגרמופון או ברדיו לשם שמחת יום טוב וכן פשט המנהג ואע"פ שמכבה הרדיו בסוף אין זה אלא גרם כיבוי.. והיבי"א מבטל הדברים באמרו שזה מנהג בורים. מעניין אלו שירים היו משמיעים ברדיו בזמנו? שהיו מתאימים לרקוד בהם ביום טוב? (צריך לברר הדבר אצל נתיבה בן יהודה).
