|
|
| נשלח ב-11/8/2009 23:01 |
 |
| |
שופטני
וכי בשופטני עסקינן? מדוע חשבת שיהא למלח הארץ מכנה משותף אחר, אחר שלא טרח לקרוא. אני חשבתי שהמכנה הנעלם יהיה מספר העמודים, או תדירות ההופעה.
רק תמה אני, איך הענין מתעורר (מחוסר זמן, ענין וכו') אם לא טורחים לבדוק.
עוד תמה אני, מאי משמע "חיפשתי" בהודעתו הראשונה של מלח הארץ. נניח שאת דאצ'ה טרח לבדוק, הרי ברור שאת שאר עלוני השבת לא טרח, מחמת חוסר זמן וענין, ומחמת הנחת היסוד שאין מה למצוא בעלונים שכאלו (?!?!) ואם כן מה חיפוש הוא זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 00:07 |
|
| |
אכן, את חטאי אני מזכיר. כיון שלא ידעתי מהו דאצ'ה, ביררתי וקיבלתי שני גיליונות להיכרות. לאחר קריאה הבנתי שאכן לא היה עניין שאכיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 06:32 |
|
| |
כיון שכבר עברו שלושה גליונות ללא מחאה [אם נתעלם מההערה כאן] ונקבעה חזקתה של חידוש ההופעה.הגיעה העת לברך את העושים במלאכת הכתיבה ואת המעשים -העורכים היקרים. יברך ה' חיילכם ופועל ידכם ירצה.
הערה קלה יש לי ודוקא בקשר לצורתו החיצונית של הגליון.
מן המפורסמות היא שהעורכים מקפידים על כבודו של ה'קנקן' וטורחים להשביחו ולייפותו [בהיותי בדאצ'ה קראתי להנאתי את אחד מגליונות דאצ'ה ואחותי הצעירה -ציירת בתחביבה- שאלה אותי מי צייר דקל כ"כ יפה...] וגם על כך תודתינו כמובן.
כחלק משיכלול העיצוב נהגו לחלק שם את העמודים לטורים כפולים (ב' עמודות בכל עמוד).
אלא שחלוקה זו -שהיא נאה ונוחה לקריאה מתוך הספר- מקשה מאד על קריאה מע"ג מסך.
[אתה מגיע לתחתית העמוד וגוללו לראשו כדי לקרוא את העמודה השניה, להוותך מתברר לך כי כבר שכחת את הנאמר בתחתיתו וצריך אתה לחזור ולגוללו וחוזר חלילה. לא סוף דבר באלו שאין להם גלגלת ב'עכבר' אלא אפילו אלו המאובזרים באמצעי נוח זה, יעדיפו מן הסתם לוותר על הקריאה המקוטעת (תרתי משמע)]
הייתי ממליץ לעבור ל'עיצוב אינטרנטי' נוח וקריא אולם אפשר ורוב המנויים רגילים להדפיס את הגליון ועיצוב כזה ייקשה על הקריאה הנוחה שלהם.
אשמח לדעת מה דעת החכמים כאן. ומן הסתם עורכי דאצ'ה ייתחשבו בקול ההמון.
והערה ביבליוגרפית: ידוע ממתי החל השימוש בטורים כפולים? מצאתי דוגמאות כבר מראשית הדפוס אבל האם ישנה רשימה מסודרת. [במפעל הביבליוגרפיה לא מציינים פרט זה]. האם יש לכך תקדים גם בכתבי יד? [איני מדבר על חלוקה לטקסט ומפרשיו, עליה הארכנו כאן. אלא לחלוקת הטקסט עצמו לשני טורים בעמוד]
| קלויזמן כתב: |  | | דאצ'ה בגלגולה היא השתרעות על כסא נח והשתעשעות בגרמי השמיים ללא יכולת נגיעה בהם. |
|
משום מה (?) השימוש בגרמי השמים הזכיר לי את הדיון שהתעורר בגליונות הראשונים של דאצ'ה (גליון 8-9) סביב תמיהת אחד הכותבים שם מדוע נפלאו הקדמונים על עמידתו של כדור הארץ בחלל. והלא ההנחה הפשוטה היא כי היכן שנעמיד חפץ שם מקומו, ורק כח [חוק] המשיכה גורם לו ליפול. וכדור הארץ המושפע מ'מושכים' שונים יפה לו שלא ינוע ממקומו...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 07:52 |
|
| |
אני מצטרף בחום גבוה לקריאתו-הצעתו של אלייעזר ומזדהה עם הקושי שהביע, ולא ה'עכבר' גנב אלא החור גנב... כנראה שהעימות הבלתי פוסק בין הדפוס לבין האינטרנט הוא העומד בעוכרינו גם כאן, ואי אפשר להשביע רצון שניהם בבת אחת. וכזכור, בשנתו הראשונה היו לדאצ'ה כמה נסיונות בענייני העימוד, ובסופו של דבר גבר צד יופי הדפוס על פני נוחות הקריאה במהדורה בלתי מודפסת על גבי המסך. כדי שלא להכביד על העורכים היקרים המסולאים מפז, אני מציע בזה לאמץ את הסגנון של האתרים לפרשת שבוע, שם ניתן גם להוריד את הגליון המעוצב וגם לראות את הטקסט הלא-מעוצב על גבי המסך במהדורה אינטרנטית [עיינו כאן למשל: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160]. בור אני בענייני רשת היצר ואיני יודע האם דרוש לשם כך פתיחת אתר ועלויות בלתי נסבלות, אבל כמדומני שהרבה שכר יש בצד רעיון זה, שסו"ס יתאפשר חיפוש בתוך הטקסט וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 09:34 |
|
| |
לשאלת אלייעזר. אכן, גם בכתבי יד נהגו סופרים לכתוב בשני טורים מקבילים.
הסיבה פשוטה. בנייר גדול נוח יותר לכתוב וגם לקרוא שורות קצרות, ולכן כתבו בשני טורים.
דוגמה לכך. ר' משה יונה, תלמיד האר"י, כתב בשני טורים. צילום מכתיבה זו נמצא בספר
קבלת האר"י, עמ' 908. כאן נוסף גם קיפול הנייר לאורכו, וכך כל טור נראה כאילו הוא
עמוד לעצמו.
דוגמה נוספת, כתר ארם צובא שכתוב בשלושה טורים. גם כאן השתמש הסופר בנייר גדול מאוד, ולכן כתב
בשלושה טורים קצרים.
תוקן על ידי בריושמא ב- 04/09/2009 9:32:05
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 10:40 |
|
| |
אלייעזר,
לא ראיתי את הגליונות 8-9, אבל אינני מבין את השאלה, הרי לפי הבנת הקדמונים, אין הארץ מושך, אלא ה"למטה" הוא המושך. ואם כך כל חפץ היה צריך ליפול מטה מטה עד שאול תחתית ולהמשיך שם, אלא שהארץ עוצרת בעדו, וזה השאלה למה הארץ עצמה אינה נופלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 11:34 |
|
| |
בהצטרף לדברי אלייעזר חברנו, אף אני תמה על רוב דרובא של אתרי האינטרנט בהם מאלצים את הקורא לגלול כל הזמן. אולי מחשש שהקריאה פסיבית תפיל על תרדמה? כלומר, ה"עמוד" עצמו עומד, וממילא רואים רק את חציו או פחות מכך, שהרי מסך המחשב כידוע "שוכב", ובדורונו האחרונים בעוה"ר אף נתרחב לפורמט המתאים יותר לסרטים וכיו"ב ופחות לקריאה. איני מבין למה כל אתרי החדשות מתייחסים כאילו המסך שלנו אמור להיות "עומד", בעוד שמסכים כאלה אינם בנמצא כלל.
ולפי שהמסך כאמור נתרחב, הרי שטחים המיותרים מן הצד משמשים בעיקר להציב פרסומות משני הצדדים, שזו עוד רעה חולה וכו'.
לפיכך, כל עוד לא יתקנו למעננו מחשבים בהם המסך עומד (דהיינו שיהא גובהו יתר על רחבו) כמו עמוד של ספר, מן הראוי שבדאצ'ה יעשו סיבוב בזוית של 90 מעלות. דהיינו, ימשיכו להתייחס לגליון כדף מודפס בגודל A4, ע"מ להקל על אלו הנוהגים להדפיסו, אך במקום לסדר את הטורים בהתאם לאורכו של העמוד, כפי שעושים עכשיו, ישכיבו ראשית את הדף וכך יסדרו עליו טורים (בדיוק כמו מגילה, שנקראת כידוע "כאיגרת" אף שהטורים עומדים לרוחבה ולא לאורכה). המדפיסים יוכלו להדפיס כדרכם, ואף יוכלו לקפלו כעין "מאורות הדף היומי", ואילו הקוראים מעל המסך יראו לנוכח עיניהם בכל פעם עמוד מלא ובו ארבעה טורים הנקראים בשופי ללא צורך בגלילה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 12:17 |
|
| |
כתב צלצח 'כל עוד לא יתקנו למעננו מחשבים בהם המסך עומד' וכו'.
אבל מסכים כאלו היו גם היו. וזקני הדור זוכרים שכך למעשה התחילו המחשבים, אז.
בתחילה היו מעבדי תמלילים ייעודיים. לאמר, המחשב ידע רק לעבד תמלילים ותו לא.
היו מסכים שהגובה היה יותר מן הרוחב, הרבה יותר. וכך ראו עמוד שלם בשיא
בתפארתו. כך היו מחשבי CPT ומחשבי WANG.
היה היו. עד שהגיעו המחשבים האישיים שהחלו לעשות הכול, ויחד עם עיבוד תמלילים
ידעו גם לעבד מספרים, ואחר כך תמונות וצלילים, עד לימינו אלה.
וכבר אמר קהלת על הימים הראשונים שהיו.
תוקן על ידי בריושמא ב- 04/09/2009 12:13:29
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 13:25 |
|
| |
יש תוכנה שנותנת להפוך את המסך על צידו, ובד"כ גרפיקאים ומעמדים משתמשים בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 13:35 |
|
| |
במרבית המשבים הניידים קיימת אפשרות זו, ובשילוב שימוש בפונקציית "מסך מלא" קריאת מסמכים נעשית נוחה להפליא.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:00 |
|
| |
[זוטות. מי יתן וכדבריך כן יעשו. אולם דל מהכא מעלת חיפוש טקסט הקיימת גם כיום באקרובט.]
הרב בריו"ש. ישר כחך.
יום השישי. מה ממך יהלוך להוריד את כל גליונות דאצ'ה ולגלול עד לגליון 8 בסופו ם נדפסה השאלה. לאחמ"כ גלול לגליון 9 ותמצא כי קדמך הרב לויפר.
| אילימא כתב: | | יש תוכנה שנותנת להפוך את המסך על צידו, ובד"כ גרפיקאים ומעמדים משתמשים בהם.
|
|
תוכנה או חומרה? [אם זו תוכנה הרי שעל פי דברי מרחביה היא אמורה להימצא במחשבי (הנייד). אל נא תמנעו טוב מבעליו והדרכוני כיצד מהפכין]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:26 |
|
| |
בנייד שלפני (תוצרת Dell) השינוי נעשה באמצעות לחיצה בו זמנית על צירוף המקשים Ctrl + Alt ואחד החיצים. ההגדרות ניתנות לשינוי בהגדרות תצוגה (ניתן להגיע מלוח הבקרה או בקליק ימני על שולחן העבודה > מאפיינים). בלשונית הגדרות בוחרים במתקדם, שם ישנה לשונית ששייכת ליצרן כרטיס המסך (Intel במקרה שלי) ובה ההגדרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:26 |
|
| |
אילימא ויעקב
אין לי מקום למסך נפרד. אני משתמש במסך של המחשב הנייד, וכמוני עושים רובא דעלמא, ולכן אני פשוט לא מבין הכיצד מעצבי אתרים פשוט לא מתיחסים לרובא דעלמא.
מרחביה
השכר של קריאת דף רגיל ע"י סיבוב התצוגה, יוצא (במקרה של מחשב נייד, בו צריך להשכיב המחשב על צדו) בהפסד האפשרות לשימוש במקלדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 14:30 |
|
| |
מה למקלדת בזמן קריאה?
במקשים הבודדים הנחוצים לפעולות הדפדוף ניתן להשתמש גם כך, בקלות רבה, לאחר תרגולת מעטה.
מה שבאמת יוצא מופסד הוא מיקום המסך בזוית נוחה לקריאה, דבר שכל כך פשוט בשימוש רגיל.
|
|
|
|
|
