הודעה על חידוש גליונות דאצ'ה


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5

סך הכל 5 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-4/9/2009 15:03

אך מה הפשר לשם כה מוזר ואף מזלזל לבמה רוצה להיות רציני> פסו שמות נורמליים יותר? (כבר שאלתי שאלה זו בעבר ונמחקה במחיקה כללית כאן)

נשלח ב-4/9/2009 17:09

[אלייעזר, לא אתה הוא שדיברת על הקושי העצום לגלול את הדפים .
לא חשבתי שאף אחד לא יחשוב על הרעיון הגאוני הזה. וכל מה שהתכונתי לומר שאיני מבין מה הבין השואל מלכתחילה].

תוקן על ידי יום_הששי ב- 04/09/2009 17:07:19

נשלח ב-6/9/2009 15:15

מרחביה כתב:

בנייד שלפני (תוצרת Dell) השינוי נעשה באמצעות לחיצה בו זמנית על צירוף המקשים Ctrl + Alt ואחד החיצים. ההגדרות ניתנות לשינוי בהגדרות תצוגה (ניתן להגיע מלוח הבקרה או בקליק ימני על שולחן העבודה > מאפיינים). בלשונית הגדרות בוחרים במתקדם, שם ישנה לשונית ששייכת ליצרן כרטיס המסך (Intel במקרה שלי) ובה ההגדרות.

תשו"ח. גם בנייד שלי (טושיבה) הצלתי לעשות כן. [הלכתי בדרכו של מרחביה. לאחר הבחירה ביצרן כרטיס המסך (גם אצלי Intel) יש לבחור במאפיני גרפיקה> הגדרות תצוגה. שם יש לאשר את האופציה הפוך סיבוב לזמין. לאחמ"כ יש להקיש על הלשונית מקשים חמים ולהפוך אפשרות זו לזמינה]

ועדיין לא ראיתי עולמי בטוב ועדיין לא נחה נפשי בקריאה כזו ועדיין אני קורא לעורכי דאצ'ה לחשוב ולרחם גם עלינו 'מעני כבל'

[יום השישי. אף אני ראיתי בשאלה זו קוריוז ומן הסתם אלמלא ראיתה כך לא הייתי זוכרה...]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 06/09/2009 15:12:44

נשלח ב-11/9/2009 07:44

לצערי חברי המערכת לא גילו אף רמז קל להתחשבות בבקשתי, שדווקא כאן זכתה לתמיכה מכובדת. חבל.

ואגב. בגליון הנוכחי הרב אליהו סולוביצ'יק בפתח מאמרו כותב כדברים האלו: 'מה עוד שבפירושי ר"ח שקועים הרבה מפירושי הגאונים בכלל ורב האי גאון בפרט, וכך אנו מתקרבים לקודש הקודשים - בתי המדרש של מחוללי התלמוד וכו' [הדגשה שלי]

לא כ"כ הבנתי האם הגאונים חוללו את התלמוד? (מילא ה'סתמאים' רבנן סבוראי. אבל הגאונים!?]

נשלח ב-11/9/2009 08:21

אלייעזר, תנסה לקרוא את הדברים בצורה קצת אחרת:
'מה עוד שבפירושי ר"ח שקועים הרבה מפירושי הגאונים בכלל ורב האי גאון בפרט, וכך אנו מתקרבים לקודש הקודשים - בתי המדרש של מחוללי התלמוד וכו' [הדגשה שלי...].

בעמ' 3, טוען הכותב, שפסוקים "זכר עשה לנפלאותיו" ו"טרף נתן ליראיו" נכתבו לעלות כפסוק אחד. ונראה שנעלם ממנו שכך כבר כתבו כמה ראשונים. עי' למשל ראבי"ה ראש השנה סי' תקל"ו ושבלי הלקט ראש השנה סי' ר"צ. [גם מה שכתב "נתבאר בגמ' ונפסק להלכה שפסוקי זכרונות הם פסוקים המבטאים זכרון ה' את עם ישראל לטובה". אין כזה הלכה בשום מקום, אלא יש רק הלכה שלא יהיה זה לרעה, אלא שעיקר כונת הכותב לשאול מסברא, כיון שאין זה זכרון של ה' כלל].

נשלח ב-11/9/2009 10:26

אליעזר,
האם לא הוגן יותר לקיים מו"מ ישיר עם חברי המערכת בדוא"ל. (כפי שמשתקף מהתחלת האשכול מערכת דאצ'ה רשמית אינה משתתפת בדיוני הפורום. הודעה לספרות...), נראה לי שספרים וסופרים איננה הכתובת הנכונה להצעתך הנ"ל.

נשלח ב-14/9/2009 13:35

יום השישי. קריאה אפשרית אבל מקהה מאד את הרעיון שבדברים (באותה מידה ניתן לומר כי בעוסקנו בתורת ר' ברוך בער אנו מתקרבים יותר לתורתם של הראשונים...)

[מרמרוש. איני רוצה ל"דחוף" יוזמה שיש בה תועלת עבורי והפסד לאחרים. עניין אותי לדעת מה סוברים הציבור בעניין זה]

נשלח ב-24/9/2009 21:15

נראה כי נענית, אליייעזר.

נשלח ב-24/9/2009 22:44

בדאצ'ע האחרון כותב מישהו ברצינות שהחמדת ימים נתחבר ע"י נתן העזתי. האם יש עדיין מי שסבור כך? ואיך השאירוהו העורכים מבלי להעיר על זה.

נשלח ב-24/9/2009 23:08

אני ראיתי שם הנוסח: "אך אם נייחס אותו לנתן העזתי" וכו', והכוונה היא לפי מה שהבנתי לצאת גם ידי הסוברים כן או הסוברים שחלקים ממנו עכ"פ נלקטו מתוך ספרי נתן העזתי.

נשלח ב-25/9/2009 04:52

מרחביה. אכן כן וכבר השגחתי בכך בגליון הקודם אלא שהיה לבי מהסס שמא אך מקרה הוא. עתה משנשנה החזון פעמיים ניתן להניח שהעורכים הנכבדים קיבלו בקשתי ותודתי מסורה להם. כן יתקבלו כל בקשותינו ותפלותינו לפני אדון כל אכי"ר.

שלא להניח הגליון חלק ח"ו. בגליון זה כתב הרב יצחק זילבר על ראשי הבתים בפיוט "ויאתיו" וכתב שא"צ לתיקון שהציעו במחזור כתר מלכות בשם ספר תעודת שלמה עיי"ש.
אעיר רק שהתיקון אכן מופיע בספר תעודת שלמה (אויפך תע"ח אות ח) ופטורים אנו מלדון בטיב ציוני המקורות שבמחזור הנ"ל