האמונה בגאולה השלימה 

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יאמַר אֱלֹקֵיכֶם:"

קריאתו של ישעיהו הנביא עדיין מהדהדת "נחמו נחמו עמי יאמר  אלוקיכם". ישעיהו שהוכיח את יושבי  הארץ וירושלים בלשון כה קשה ותובענית, וכפי שקראנו בהפטרת השבת – חזון, והוא מפרט, מוכיח, ותובע את הטעון תיקון, הן בין אדם למקום ובעיקר בין אדם לחברו, ומתרה בשם ה' על החורבן הממשמש ובא על כל מוראותיו, הוא הנביא המנחם, מלטף וחובש את הפצעים.

הקורא את נבואותיו החל מפרק מ', עומד נפעם אל מול העוצמה האלוקית המנשבת הנושאת אותו אל על אל מעבר למציאות שלעיתים היא קשה עד מאד.

רק כך יכלו אבותינו לעמוד ולהחזיק כשהם מלאי תקוה וצפיה לגאולה לחזרתם לארצם ולשיבת ציון. הרי הכל פעל נגדם – נעים ונדים, חסרי זכויות, נתונים לחסדי כל שליט, מלך, פריץ, צאר, או קיסר, שהמכנה המשותף לכולם היה שנאה גלויה או כבושה כלפיהם, זלזול וחוסר הערכה בין תושבים נוכרים ועוינים.

והיו אבותינו יודעים ומאמינים בכל לבם – כל זה יחלוף, ובעיניים כלות ציפו לראות את הנחמה בהתגשמותה.

בשבע נבואות הנחמה אותן נקרא החל משבת זו מקופל כל החזון לתקן העולם במלכות שדי. אשרי שיתן אל לבו, ויפנים את הדברים.

ויקוימו בנו במהרה דברי הנביא: "... כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך".

שבת שלום!

הרב יוסף ברוק

מבית "עת לחשוב"

אתר הידברות - http://www.hidabroot.org