לימוד תורה - למה ?

אפשרי,

היות  שחכמים קבעו שלא המדרש העיקר אלא המעשה -חייבו אותנו במצוות תלמוד תורה  "מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה (= רק לימוד ההלכה כמו שו"ע) מביא לידי תלמוד" ( רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ג' . וקידושין מ)  
נדמה לי שזה ההקשר בדבריו של  "מעצמה"

_________________

ה"תורה", בעיני, (כמדומני שגם בעיני חז"ל) היא כל המרחב הרוחני שבין ישראל לאביהם שבשמים. בין אם מדובר ב"הוראה מעשית", "הוראה תיאורטית", "דברי מוסר", או אף "מעשה מרכבה" (כלומר כיצד מנהיג ה' את העולם) הכל נכלל בגדר "תורת ישראל".

כעת, אם נסכים להגדרה זו, הרי שהתשובה לשאלה: "לימוד תורה- למה?" - היא די ברורה ומובנית במהותו של העם היהודי.

העם היהודי קשר את גורלו עם אל העולם: הוא להם מנהיג, והם לו גוי קדוש.

קדושה זו היא ההבדלה מכל העמים בדבר עיקרי אחד - פנייה לרוחניות האל.

ממילא נמצא כי על היהודי לעסוק תמיד בדברי רוח אלה אשר נקראים בימינו: "תורה".

בס"ד

ותלמוד תורה כנגד כולם.

יהושע פ"א ח:

 לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.

בנוגע לאמיתת לימוד התורה וכוונתה, כדאי גם לעיין בב"ח על הטור או"ח סימן מ"ז באריכות.

"לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ".

יש לפרק את השאלה לגרמים, ולתרץ כל דבר על אופנו.
1. מי אמר שיש חיוב בכלל.
2.מה זמן החיוב, הרי אין זה דבר מוגדר.
3.הדגש על גמרא.

לגבי והגית, לכאורה אין זה חיוב כלל. (או שמא אני טועה ? )
אכן יש חיוב של ושננתם ודברת בם וכו'. אך שיעור זמן לא כתוב... ויש גם חיוב של ידיעת כל התורה אם אינני טועה.

וכמו שהעיר אחד למעלה, שלכאורה היה צריך להתמקד בהלכה ולא בגמ'. ולבטח נקבל בהמשך כמה טעמים ללימוד גמ'.

מה בדיוק צריך ללמוד בהלכה?
הרי מי שגדל בבית שומר תורה ומצוות ספג את רוב ההלכות (ואיני מתיחס כעת לנושאי טהרת המשפחה) עם חלב אמו. אני גדלתי בבית של תלמיד חכם ומשום כך היינו מודעים היטב שיש דברים שאנחנו לא נוהגים לפי המ"ב או שש"כ, מפני מסורת בית אבא.
האם לימוד הלכה הוא לצורך המקרים הלא שגרתיים? הרי לא מצפים מכל אחד שידע על המקום מה הדין בצבור ששכח לקרוא פרשת זכור או בצבור ששכח פרשת פרה (דוגמאות ששמעתי בלימוד הלכה בילקוט יוסף אחר התפילה במקום עבודתי) ואני לא בטוח שיש צורך בכך.
כדי להכריע בשאלות כאלו, מי שאינו ת"ח יתיעץ עם ת"ח ות"ח או שיחפש בספרים או שידמה מילתא למילתא.

.

בעל בעמיו:


אין דומה בית שגדל בו ת"ח אחד, לבית שגדל בו ת"ח אחר. זכית, וגדלת בביתו של מי שטרח לא רק לנהוג כהלכה, אלא גם ללמדך, וביחוד ללמדך מתי חורג מנהג בית אבא מהסטנדרט של רוב ציבור קוראי הספרים המודפסים היום. אבל האם את כל ההלכות ראית שם? ההגדרה מהו "מקרה שגרתי" משתנה ממשפחה למשפחה ומבית אב לבית אב.

אינני בטוח שכל מי שגדל בביתו של ת"ח, יודע הלכות הכשרת עוף - משום שכיום קונים את העוף מוכשר, ובעבר הכשירו את העוף בעיקר נשות המשפחה - והן היו הבקיאות בבית בהלכות אלו.

איני בטוח שכל מי שגדל בביתו של ת"ח בעיר, בקי במצוות התלויות בארץ שכל ילד שגדל בביתו של חקלאי שאינו ת"ח, ינק אותם יחד עם זיעת אביו. "הנה בני, כעת איננו מעשרים משום שאנו יושבים מתחת לעץ ואוכלים. משנכניס את הפירות הללו הביתה - מוכרחים אנו לעשרם" - באמירה מפורשת או במעשה.


מלבד העובדה שבבתים שונים רואים דוגמאות שונות, לא כל ההורים ידעו להסביר. יתכן שמישהו שיראה את אביו עושה משהו בבית, לא ישאל, או שמא יחשוש לשאול, ואינו יודע כי אין הדברים כפי שהם נראים. כדוגמת מי שיאמר שלדאבונו הוא זוכר כי ראה את אביו אוכל חלב, ולא היה זה אלא שומן המותר באכילה - אלא שעל הצלחת לא ניתן להבחין ביניהם.


ראיתי במקום אחר מי שמביא תנא דמסייע לדבריו, את התמונות מתקופת השלטון העות'מני והבריטי, בהם רואים יהודים מתפללים מול הכותל בלא מחיצה. ולא ידע אותו אחד שהשלטון, ברשעותו ומשנאת היהודים, פירק את המחיצה - ובמקרה אחד בעיצומו של יום הכיפורים.

_________________

מואדיב
לו יהי כדבריך, עדיין שאלתי מה נכלל בלימוד ההלכה במקומה עומדת.