הפילוסופיה של הלשון

את טענתך על המילים של בן יהודה הבנתי, את הטענה השניה לא כל כך. כשאנו מתפלספים על משמעות או מקור של מילה, יכול להיות לזה השלכה מעשית.

לדוגמא: אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש! שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. אם כל איך לבקר? ואם לבקר איך כל?

כשנרד לעומקה של המילה ביקור, נוכל להבין מה דוד ביקש.

תוקן על ידי המחשבון ב- 01/08/2009 22:17:38

מותר לבקש שתרד לעומקה של המילה ביקור?

כפי המובן  אין הכוונה למשמעות המילה ביקור כפי המובן בימינו. שאז לא תהיה לבקשה פנים.

אלא:

א. מלשון "בוקר" כלומר: ליראות שם כל בוקר ובוקר.
ב. מלשון "ביקורת" כלומר: לדרוש בהיכלו בדבר מצוות ה'.

ומעתה: אין המשמעות של ביקור חולים כקפיצה חפוזה לחולה. אלא מלשון ביקורת, לדרוש בשלום החולה.

ואם אנחנו בנושא זה. מה הפי' של המילה מילה. האם יש קשר בין ברית מילה לבין מילה מדוברת?

אופק איך את מבקשת לרדת לעומקה של המילה ביקור לפני שירדת לעומקה של המילה בקשה?...
המחשבון משמעות המילה "ביקורת" לפי מה שאתה אומר זה משמעות של דרישה ואני חשבתי שביקורת  היא יותר הסתייגות או הבעת דעה הפוכה וכדו'

זה לא אני, אלו הפרשנים על המקום כמו רש"י, אבן עזרא, מצודות והמלבי"ם.

לא! הערלה היא מה שמורידים ומלתם את ערלת לבבכם. המילה מילה פירושה כריתה. ולדעתי המילה המדוברת היא משורש מלל  שהכוונה היא לדיבור. כמו מי ימלל גבורות השם, או מי מלל בן לאברהם. המעניין שיש גם מלל מלשון כריתה. כמו (תהילים נח ח) ידרוך חיציו כמו יתמוללו פי' כמו דבר הנכרת והנקטם. אולי יש קשר? ברית כרותה לשפתיים.

יש עוד קשר מעניין,  "מילה דיבור סיפור זמר" ארבעה מילים שלארבעתם שתי משמעויות שוות. מילה = "כריתה" "מלל". דיבור = "דבר (מגפה - כריתה)" "דיבור". סיפור= "תספורת - גזיזה (כריתה)" "סיפור. זמר = "זמירה - קצירה (כריתה)"  "שיר".

מעניין.

ספר (סיפור) וספר (תספורת) וספר (עיירת גבול) כתוב בספר נעם אלימלך שכולם ענין אחד להם והוא שהם ענין גבול וקצה, אני לא זוכר בדיוק מה הוא מסביר שם ולאן זה מוביל אבל הרעיון שלו שעבודת ה' נעשית בגבול, לא זוכר בדיוק עדיף לעיין שם, רק הזכרת את זה אז הבאתי. 

מעניין אם לרש"ר הירש יש דעה בנידון. כידוע יש לו שיטה משלו לפענוח לשון הקודש.

במקרה הספציפי הזה אין לרש"ר הירש דעה אבל תעיין בספר הכתב והקבלה ויקרא כג, טז. ותמצא נחת.