לא קראתי את כל דבר האשכול הזה,
אך יש קודם כל לשאול את השאלות,
האם לעולם בכלל יש תכליתיות, ולאו דווקא לאדם?
האם תשובה שלילית או חיובית לשאלה הקודמת חייבת להכריע בשאלתנו שאלת האדם?
מהי 'תכלית' שתענה על הגדרתנו והנחתנו התובעת 'תכלית' לאדם?
[ראיתי שכתבו כאן 'טוב', טוב הוא מושג חסר משמעות מכיוון שהוא יכול ללבוש את כל הצורות האפשריות בעולמנו, המשמעות היחידה שיש במושג 'טוב' הוא בכך שהשימוש במושג זה מניח כי ישנה 'תכלית', כלומר 'טוב' במסגרת דיוננו זה משמעו 'תכלית' ותו לא, כך שההיגד לפיו התכלית היא הטוב הוא טאטולוגי, 'התכלית היא תכלית']
יש לציין לדברי הרמב"ם הנודעים בעניין הזה בחלק ג' פרק יג' ממורה נבוכים. [שם כתב הרמב"ם כי אין תכלית או/ו משמעות לקיום]
|
|
