המשנה במסכת תענית (כו:) אומרת: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו.. וחולות בכרמים...
הגמרא (שם ל:) מסבירה את הסיבה לכך ואומרת: יום הכיפורים – משום שיש בו סליחה ומחילה.
ולחמשה עשר באב, הגמרא מביאה 6 סיבות:
א. יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה
ב. יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל
ג. יום שכלו בו מתי מדבר.
ד. יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל.
ה. יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה
ו. יום שפסקו מלכרות עצים למערכה.
וצריך להבין:
א. האם לא היו לישראל ימים טובים מאלו? האם קריעת ים-סוף ונס פורים לא גדולים מהאירועים שארעו בט"ו באב? הרי בט"ו באב, בכל אחד מהסיבות הנ"ל היתה הצלה לחלק מעם ישראל, או שלא היתה הצלה בכלל, ובקריעת ים סוף ונס פורים היתה הצלה לעם ישראל כולו.
ב. האם כך חוגגים את הימים הטובים ביותר, ע"י שבנות ירושלים יוצאות לחול בכרמים?
ג. מדוע רק בנות ירושלים היו יוצאות, הרי אלו ימים טובים לכל ישראל, היכן שאר בנות ישראל?
על נס קריעת ים-סוף אומר רבי יוחנן (מגילה י.) שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים, ועוד הוא אומר: ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? רואים שעל אף שהניצול בעצמו חייב להודות לה' על נס הצלתו, אין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים.
גם נס פורים בא על חשבון מותו של המן ומותם של אלפים משונאי ישראל – ולכן גם שם אין הקב"ה שמח.
דוד המלך אומר לשלמה בנו מדוע ה' לא הרשה לו לבנות את בית המקדש: ויהי עלי דבר ה' לאמר... לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני (דה"י א כ"ב) – רואים שבניין בית המקדש יכול להיות רק ע"י אדם שלא פגע באיש, אפילו כשהפגיעה נעשתה כדין.
וזה מה שראו בנות ירושלים שיצאו לחול בכרמים.
הם ראו ימים טובים לישראל שהשמחה שבהן לא באה "על חשבון" אף אחד, והם ראו את בית המקדש, שהוקם ע"י שלמה ש"שלום ושקט אתן על ישראל בימיו" (דה"י שם)
וזה מה שמובא בהמשך המשנה שאיתה התחלנו: "וכן הוא אומר, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו" (שיר השירים ג) – ביום חתונתו: זה מתן תורה (יום הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונות – רש"י), וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו" (ט"ו באב שטעמי שמחתו תלויים בבנין המקדש - מהרש"א).
בנות ירושלים הנמצאות ליד בית המקדש שיסודו בשלום, ובימים שבהם השמחה שלמה יודעות שאלו הימים המתאימים להקים בית בישראל, זה הזמן ל"יום חתונתו ויום שמחת ליבו", בית בישראל צריך לקום על יסודות של שלום ושמחה שלמה, ולא שמחה שבאה על חשבון מישהו אחר, ואם יש בעיה כי ישנן בנות שאין להם בגדי חתונה, אז גם לזה הם מוצאות פתרון בצורת בגדי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו.
בימים שיש בהם שמחה שלא באה על חשבון אף אחד – אין לישראל ימים טובים מהם.
יה"ר שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונשוב לשמוח שמחה אמיתית ושלמה.
חג שמח!!
