הצעת חוק סיוע החוץ כוללת גם 400.4 מיליון ד' כסיוע כלכלי לגדה המערבית ולרצועת עזה, וכן 100 מיליון דולר למימון האימונים של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ■ ב-2009 הסתכמה חבילת הסיוע לישראל ב-2.55 מיליארד דולר ■ רפובליקנים רבים הצביעו נגד

11/07/2009, 10:16    רן דגוני, וושינגטון

בית-הנבחרים של ארה"ב אישר אמש (ו') את הצעת חוק סיוע החוץ של ארה"ב לשנת הכספים 2010, שכוללת 2.22 מיליארד דולר כסיוע ביטחוני לישראל.

בתאריך מוקדם יותר, אישר הבית הצעת חוק לתוספת תקציבית, שכוללה 555 מיליון דולר כסיוע לישראל. בסך הכל, תקבל ישראל בשנת הכספים הבאה, שמתחילה ב-1 באוקטובר השנה, 2.775 מיליארד דולר. ב-2009, הסתכמה חבילת הסיוע לישראל ב-2.55 מיליארד דולר.

הצעת חוק סיוע החוץ כוללת גם 400.4 מיליון דולר כסיוע כלכלי לגדה המערבית ולרצועת עזה, וכן 100 מיליון דולר למימון האימונים של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. הסיוע למצרים ולירדן נותר ברמת 2009. מצרים תקבל 1.3 מיליארד דולר כסיוע צבאי ו-250 מיליון דולר כסיוע כלכלי. ירדן תקבל 300 מיליון דולר כסיוע צבאי ו-363 מיליון דולר כסיוע כלכלי.

הסנאט צריך לסמוך ידו על גרסה משלו של הצעת חוק סיוע החוץ והבדלי הגרסאות ייושבו בוועידה משותפת של שני הבתים. קרוב לוודאי, שלגבי רכיב החבילה הישראלית בהצעת החוק לא יהיו הבדלים בין שתי הגרסאות.

המועצה הלאומית של היהודים הדמוקרטיים, זרוע של המפלגה הדמוקרטית, מתחה אמש ביקורת חריפה על יחסה של המפלגה הרפובליקנית כלפי ישראל, לאור העובדה שיותר ממחצית המחוקקים הרפבוליקניים הצביעו נגד הצעת חוק סיוע החוץ ולפיכך נגד הסיוע לישראל, בעוד ש-95% מהמחוקקים הדמוקרטיים הצביעו בעד הצעת החוק ולכן בעד הסיוע לישראל.

ואולם, רוב הצירים הרפובליקניים שהצביעו נגד הצעת החוק עשו זאת לא משנאת מרדכי אלא משנאת המן: נוסח ההצעה מתיר, בפעם הראשונה מאז ממשל רייגן, מימון מרכזים רפואיים מחוץ לארה"ב שמבצעים, או מעודדים, הפלות. זו גלולה שרפובליקנים שמרניים רבים, אפילו אוהבי ישראל, התקשו לבלוע.

על הדילמה יעידו דבריו של הציר הרפובליקני מארק סאודר, שדוקא סתם את האף והצביע בעד חוק סיוע החוץ. את הכללת סעיפי ההפלות בהצעת החוק הוא מגדיר כ"מתועבת", אבל, במסר לבוחריו השמרניים, הוא אומר שההצבעה על סיוע החוץ היא "הצבעת התמיכה החשובה היחידה בידידינו בישראל". עם ההפלות יהיה לנו זמן להתמודד אחר-כך, הוא מוסיף.

מקור

עכשיו צריכה להשאל השאלה (ולא שזה לא ידוע), מעצמה "נאורה" כמו ארה"ב

שדואגת לתקציבים זה מה שצריך לעניין אותה תמיכה בתקצוב ועידוד הפלות של בת בריתה??!

מצד אחד נותנים כסף כדי שנתאבד איתו בכל המובנים

ומהצד הרוחני מבוללים את היהודי וגורמים לו שמד בעולם הזה והבא,

אם אלה הנבלות לא רוצחים בגוף בנפש רוח ונשמה אז מה כן נקרא רוצח?!

ואם אלה ידידים אז מה זה רוצחים ?!

כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ"ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ"ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ"ט מנחם-אב, ער"ח אלול שנת תקע"ב. כ"ק אדמו"ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ"ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של כ"ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ"ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ"ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ"ק אדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו כ"ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

ופשוט שכאשר יש חומריות אין רוחניות כך מקובלני לצערנו הרב רק יחידי סגולה כמו רבי יהודה הנשיא יכלו להחזיק גדולה ותרה בשולחן אחד