| נשלח ב-9/8/2009 21:56 |
 |
| |
מה עושים עם אובר חברותית???
רציתי לשאול שאלה קטנה...
סליחה אם אני הולכת להישמע קצת משתחצנת..
אני בחורה מאוד חברותית,ב"ה יש לי מלא חברות...אני מסתדרת עם כולם!!!
באמת,אני בחורה חייכנית זורמת עם חוש הומור מפותח (שוב,סליחה על ההשתחצנות...)
תמיד מסובבת במכרים,במשפחה, ובחברות...
הבעיה שלי היא,שאני עוד שניה וחצי יוצאת בעז"ה לשידוכים...
ותמיד יש לי את "הפחד" הזה שאני לא אדע לבחור את ה-אחד...
(אני יודעת שאצל כולם זה כך,וצריך הרבה תפילות וכו'..זה לא העניין...)
הפחד העיקרי שלי זה בגלל שאני מצליחה להתאים את עצמי כמעט לכל אחד/אחת
שאני מדברת איתו/ה..
ואני יודעת...(וגם הרבה אומרים לי את זה..) שאני יכולה להגיע לפגישה ולא משנה
עם מי זה יהיה ולהצליח לזרום עם כל נושא שיחה שיעלה..
ואני מפחדת שאני אגיד "כן" רק בגלל שהיה לי כיף וזרמתי..(דבר שיכול לקרות לי עם כל אחד..)
כמובן שאם מבחינה רוחנית זה לא מתאים אז אין על מה לדבר....אבל אני מדברת
מבחינה ריגשית,חברותית,תרבותית....איך שלא תקראו לזה...
מקוה שהסברתי ת'צמי טוב....
אשמח לשמוע תגובות...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 22:07 |
|
| |
את לא אמורה להתחתן עם מישהו רק בגלל שהשיחה היתה טובה ופגישה זרמה מעולה,
יש משהו מעבר לזה איזשהי, תחושה שמרגישים (זה מה שסיפרו לי לפחות)
כי לזרום בפגישה זה לא כזה מסובך.
את יכולה גם שתיהיה לך שיחה טובה עם סתם שכן, אבל הוא לא המיועד.
מקווה שתרמתי מנסיוני הדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 22:42 |
|
| |
תשמעי, אני פחות או יותר כמוך, בקשר לקטע של לזרום עם השיחה ואפשר לשים אותי מול הבחור הכי לא מתאים והשיחה תזרום
אבל אם הוא לא ימצא חן בעיניך את תרגישי מחסום והשיחה לא תזרום בצורה כזו, וגם אם היא תיהיה חביבה וכיפית, משהו יגיד לך "זה לא זה" הרי לא כל אחד שאת מדברת איתו ונחמד לך בשיחה את ישר אומרת יאללה בוא נתחתן, כשאת תצאי את תביני שיש דברים מעבר לשיחה נחמדה שזורמת, שיחה יכולה לזרום יפה אבל תלוי לאן, זה יכול ליהיות על נושאים שטחים וסתם להעביר תזמן בכייף וזה יכול ליהיות שיחה עמוקה שאת באמת תהני ממנה ושיחה עמוקה את לא יכולה ליצור עם כל אדם כמה חברותית שתיהי, רק עם אדם שיש באמת חיבור איתו, למרות שלא כל אלה שיש איתם שיחות עמוקות הם "הזיווג" אבל את תרגישי משהו נדלק אצלך.
תתפללי על זה המון שתתחתני עם זיווגך שהוגן לך, ותסמכי על השם הכל יהיה בסדר ובלי דאגות , תני חיוך(:
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 22:59 |
|
| |
אממ.. למה צריך שיהיה "האחד"? לא מספיק "אחד"? 
הכלל הבסיסי הוא שכל הדברים שהזכרת: חברתי, רגשי וכו', לא אמורים להיות הימור על משהו לא ידוע. את אמורה לראות כבר בפגישות שיש התאמה ושתהיה לך הרגשה טובה בעניין - לא דאגה מהלא נודע. אם את מרגישה בנוח עם הבחור, יכולה לדבר איתו על מה שאת חושבת (ורוצה לעשות כן), אז זה קשר רגשי שהוא מעבר לכיף. כך בכל הדברים המהותיים. אני לא בא להעביר קורס שידוכים, רק לומר שאת צריכה להרגיש בטוחה בדברים האלה.
אם את בכל זאת חוששת מהיסחפות - תקבעי שאת לא מתארסת בפחות מחמש פגישות (או מספר הגיוני אחר). מנסיון, לא יישאר מצב שבו זה רק כיף. אם זה לא מוביל למשהו יותר מהותי, מהר מאד תשימי לב שזה לא מתקדם לשום מקום.
תוקן על ידי תרי_זוזי ב- 09/08/2009 22:57:07
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 23:15 |
|
| |
אני יגיד לך מה שאמרו לי. עוד לא הספקתי ממש לבדוק את אמינות הדברים, אבל זה נשמע לי נכון והגיוני ואולי גם לך...
בתיאוריה, את חושבת שקל לך מאוד לדבר עם כל אחד וזה ילך, אבל בפגישות לרוב זה לא ככה, מדברים לא רק על דא ועל הא אלא שיחות אינטיליגנטיות על משמעות של דברים ומעבר, ואז תראי שפתאום זה לא כל כך פשוט. יש דעות שלא ימצאו חן בעינייך, משפטים שירגיזו איתך, סגנון שלא תסכימי איתו.
חוץ מזה שיש אלף דברים שיכולים להפריע לך חוץ מהשיחה...כך שגם אם תצליחו להעביר שעה וחצי או שעתיים של שיחה תקינה אתם עוד לא מתחתנים. יכולים להפריע אלף ואחת דברים אחרים...משהו במראה החיצוני, איזה טיק מעצבן או התנהגות מסויימת. יחס למלצרית או למישהו מסביב, איך שהוא לקח או החזיר אותך הביתה, תאמיני לי, אלף דברים יכולים להשתבש...אל תדאגי שהכול ילך מדי טוב דרלינג...P=
וחוץ מזה את יודעת מה אומרים, כשזה זה. יודעים שזה זה..וזה קורה רק פעם אחת בחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 01:19 |
|
| |
בעיקרון הבעיה שלך מוכרת, יש לי כמה חברים שפשוט 'מאוד' זורמים, וכל זר שמדבר איתם יכול מיד לבלות כמה שעות איתם בשיחה, ואין אפס, שכך גם בשידוכים, הם זורמים בשיחה קולחת עם כל אחת ואחת..
הפיתרון הבסיסי הוא, שלבדוק היטב היטב בבירורים עוד לפני שלב הפגישה, כך שצריך שתהיה התאמה מראש עוד לפני בדיקת ה'זרימה' בין השניים.
בנוסף הייתי מציע, שתיערכי מראש לדעת על איזה נושאים חשוב לך להכיר בו, ואיך הוא מגיב וכו', משהו בסגנון חקירתי כזה, כך שתוכלי לעשות סיכום נוסף חוץ מיכולת ה'זרימה' ביניכם.
שיהיה לך המון הצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 01:46 |
|
| |
נאור היקרה אם תמצאי פיתרון לעניין אני ישמח כי גם אני באותו בעיה.
עוד לא היה לי בעיה לשבת אם ב"א ולהכנס איתו לוויכוח אני מסתדר ב"ה אם כולם ואני גם טיפוס שאין לי בעיה לקבל את השני ואת השוני של השני. אבל הבעיה מתחילה שאתה צריך לבחור לבן זוג לחיים ופה מתחיל שלב שאתה לא יודע מה כן טוב ומה לא.
אדרבה אולי נאות פתחה את זה כצרת יחיד אבל דעו לכם שזה צרת רבים ואני מאוד ישמח לקבל פיתרון לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 09:25 |
|
| |
אם תבחנו את עצמכם עוד קצת, תוכלו לעמוד על נקודות נוספות שקשורות בזרימה הזו,
כאלו שלא מבטיחות לכם עתיד משותף בגלל החברותיות יתר.
אני בטוחה שכל אחד כאן יכול להצביע על רובד כללי ורובד עמוק יותר בקשר החברותי
הזורם והפתוח.
גם זה שזורם עם כמעט כל אחד, יש לו רק חבר או שניים שהוא בוחר לשתף אותו
בסודותיו, בדברים הקרובים לליבו. תנסו לנפות במחשבה ותווכחו שאמון מלא ושתוף פעולה
בעניינים אישיים אתם לא מפקידים אצל כל אחד.
אז אולי רוב הפגישות שלכן תהיינה חברותיות מאוד, זורמות, קלילות, כייפיות,
אבל ההחלטה שלכם תגיע ממקום עמוק יותר. ומרגישים מתי זה כייף אבל זה לא או-
זה לא הכי הכי הכי כייף אבל זה - כן.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 09:32 |
|
| |
תודה רבה רבה לכל המגיבים!!
הצלחתם לפתוח לי כיוון חדש לחשיבה...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 17:48 |
|
| |
אובר חברותיות זה בעיה. ואל דאגה, זה לא משהו שאפשר להשתחצן בו.
אבל זה יעבור לך מהר, העולם שבחוץ לא כזה חברותי וידידותי, את פשוט תלמדי להתאים את עצמך.
ולגבי פגישות, שטויות. האובר חברותיות שבך תשתתק פתאום, היא אפשר לדבר עם בחור על אה ועל דא. את תגלי לבד. בהצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 17:51 |
|
| |
ממתי חברותיות "יתר" היא בעיה?
אבל נכון, לא זורמים בפגישה כמו שזורמים ספונטנית עם אנשים שאת פוגשת ככה סתם ברחוב
זה שונה לגמרי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 17:53 |
|
| |
ממתי שזה נהיה אובר. כי אז זה מתחיל להציק.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 18:46 |
|
| |
שלום נאות.
לא היה לי הזמן לקרוא את התגובות פה ובכל אופן אוסיף את תגובתי.
זה שאת מסוגלת "לזרום" עם כל אדם זו תכונה מצויינת, ולהיות חברותית זה דבר מבורך (כמובן כל עוד שומרים על "הגדרה עצמית"...).
איני יודע מה גילך, וכתבת שאת עומדת אוטוטו בפני יציאה לשידוכין.
דעי לך, שאדם טרם שהוא יוצא לעולם השידוכין, מעבר לתפילות וכו' וכדו', כדאי ואף צריך להיות לו ברור, על כל פנים באופן מינימאלי, מי הוא ומה ציפיותיו מהחיים, זה חוסך הרבה זמן ופגישות מיותרות.
אם ברורות לך שאיפותייך הרוחניות, ואת חוששת מאי התאמה "תרבותית", "חברתית" וכו', אל לך לדאוג, גם אם תתאימי לכל אחד, לא כל אחד יתאים לך.
לפני שתעמדי בפני החלטה כלשהי, תשבי בינך לבן עצמך ותחשבי האם הבחור עונה על הציפיות והרצונות שלך. בנקודה הזו כבר תוכלי להבחין האם האדם שמולך הוא זה שמתאים לחיות איתו את חייכם המשותפים, או כמו שאומרים יכול להיות "חבר נחמד לשיחה" בלבד.
משלב ההחלטה ואילך מצפה לך עבודה שיכולה להיות קלה או שלא להחדיר להכרה ולהבין ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", כלומר אם בעיניך היו לאדם את כל הנתונים המתאימים לך (רוחני, משפחתי, חברתי, השקפתי וכו') ואת מרגישה נוח בחברתו הרי הוא ראוי להיות לך לבן זוג.
וזה על קצה המזלג.
יהיה ה' עמך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2009 08:01 |
|
| |
וואווווו תודה משגיח!!!
הוספת לי המון בדבריך המחכימים!!!!
אקח אותם לתשומת ליבי...
(ואגב,אני בת 19...)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2009 13:18 |
|
| |
אין לך מושג כמה זה שונה פגישה אני לא האמנתי שאני יסנן בכלל כי אני סובל מאותה תסמונת נחמדות
אבל כשמגיע לחיים ואתה בא לבחון אתה פתאום יותר שם לב למה שאתה רוצה והרבה יותר בוחן
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 01:50 |
|
| |
נו, גםלי היתה הבעיה...
אחרי בחור,שתיים
היא נעלמה!
ישתבח הבורא..
|
|
|
|
|
