טוב שיש בג"ץ !!!

מיימוני.

א.אינני בקיא בפרטי הפרשה הספציפית,אך מהדיווחים בעיתונות נשמע שהחלוקה נעשתה על טוהר הגזענות.
ב.קשה מאד לדעת אם פיתרון זה הולם,נראה כי רק מבחן התוצאה יוכל להכריע בשאלה זו.
ג.בכל הנושאים,הפתרון האידיאלי הוא באמצעות שינוי מבפנים,הלוואי שבעתיד יתאפשר השינוי גם בנושא מוסדות החינוך,אך לעת עתה,בג"ץ מועיל כברירת מחדל.
ד.החינוך החרדי מאמין בהצבת גבולות תרבותיים,וכמו כן,קודי לבוש ונורמות חברתיות - גם הם הפכו לחלק מתנאי הסף.אין שום אפשרות להנהיג להמונים הנהגות מתירניות ופשרניות בנושאי התרבות החילונית,אך התנאים שנובעים מנורמות חברתיות הם פסולים.
גם מבחינת המדינה יש מקום לחלק בין אפליה על רקע ענייני לבין אפליה על רקע עדתי,שכן המדינה מתקצבת בית ספר שמגדיר עצמו כחרדי,ולכן מי שנכלל בהגדרה הרחבה ביותר של "חרדי" ראוי ללמוד במקום.

למה במוסד של בנותי זה לא קיים?
יש להן חברות שאינן אשכנזיות טהורות וב"ה אין לי תלונות.

שוטנג
תקרא תאורים על האלות והקללות בעיירה היהודיץ ותגיע למסקנה שזה לא דין באשכנזיות חרדית אלא במערכת ערכים מערבית ל"ע. אני מתיחב בזה גם לטיפוח הסביבתי.

בעל, יש הרבה מה לקנא במגזר שלך שהצליח למוטט את חומות הגזע, אבל אל תשכח שזה היה כרוך במחיר של יציקת זהות קולקטיבית חדשה שאותה הציבור החרדי (הן הספרדי והן האשכנזי) לא רוצה ליצור. הם רוצים לשמר את הזהויות הנוכחיות.

בכלל, עם כל הכאב, יש המון דמגוגיה בכל הסיפור הזה. הבעיה בעיקרה היא לא עדתית אלא סוציו-אקונומית. יאמרו קוטקאנט ואפשרי כל אשר ירצו, אין לאיש זכות לכפות עלי להושיב את בתי על ספסל אחד עם בתו של עבריין משוחרר, ואפילו עם שכנתו של עבריין משוחרר או בעלי תשובה שלא נאפו כל צרכם (כלשונו של ריבלין) שמביאה עמה מהשכונה מושגים ומונחים שלא יכירם מקומם בחינוך המסתגר שלנו. הנקודה היא שהחרדים פשוט לא רואים את עצמם כמתקני עולם או משהו כזה ואפילו לא כבעלי אחריות או ענין לגבי גורלו של כלל ישראל, אלא כאחראים לשימור חומות הגטו והעברת הגחלת לדור הבא. אולי עצוב, אבל לאיש אין את הזכות לקחת על עצמם את האחריות למישהו, והדבר היחיד שהבג"ץ יצליח לעשות הוא הקמת בתי ספר באידיש במקרה הטוב או הקמת מוסדות פטור במקרה הרע שרק ידרדרו את מצבו הפיננסי של הציבור החרדי אל פי תהום.

טאליבן
הזהות החרדית שאתה מדבר עליה היא גם כן פיברוק.

מיימוני,
כפי שכבר אתה 'מדגיש' תופעת ה'גזענות' היא פסולה ומהווה מקור לבושה נוראה.
כך שלדעתי נקודת המוצא הזו צריכה ללוות אותנו, גם כתשובה לתהיות שאתה מעלה,
אנו צריכים לברך על כל העלאה למרחב הציבורי של ה'גזענות' כתופעה לא ראויה הדרושה שירוש ועיקור מוחלט. על כן יש לשמוח על כך שבג"ץ פסק את הפסיקה הזו, יש להסתכל על פסיקה זו, לא בהקשר הספציפי בה היא נאמרה, אלא, על ההד שיוצרת פסיקה זו, שמעמידה את ה'גזענות' לא רק כבלתי ראויה וכמביישת, אלא, גם כ'בלתי חוקית' בעליל.
עצם העובדה, שאנו כעת מתדיינים בנושא הזה מנקודת מבט הדוחה את ה'גזענות', היא עובדה שיש לברך עליה, והמבורכים הם הבג"ץ וכלי התקשורת!
[לגבי המקרה הספציפי ודרך ההנהגה שהיתה שם לעומת זו הראויה שתהיה, נדמה לי שאי"ז מעניינו לכל הפחות במסגרת זו, הנותן אמון במערכת המשפט ישראלית, יתן את אמונו, והשולל ישלול.]

לא הבנתי את 'עצבותך' על היותנו נצרכים להיות בצד של הבג"ץ. אנא באר לי את רגשותיך!

[נ.ב. הנושא אותו מעלה באות ד' הוא שונה לגמרי ולא מדבר על 'אפליה' על רקע 'גזעני' אלא על רקע 'תרבותי']

האם סמינר גור, שמקבל לבין שורותיו רק בנות מבתים חסידי גור, הינו גזעני?

אפשרי - לגבי הערתך בסוגרים המרובעים -
זו בדיוק הפואנטה, ברוב המקרים לא קיימת אפליה על רקע גזעני אלא על רקע תרבותי..  רק מה.. לאי מי מהצדדים (ולא נפרט) נוח יותר לתלות זאת ברקע גזעני

האם נוכל להכריח הורים לחנך את ילדיהם יחד עם ילדים מ'תרבות' שונה?
סביר להניח שלא.. בגצ לא יעזור כאן.. 

פיברוק שמיברוק. זו סתם סיסמה ריקה שאתה יכול לומר אותה גם על הזהות שלך. מה לא פיברוק? הלכה למשה מסיני?

סלחי לי הגברת הליטאית,אך כאחד שלמד במוסדות החינוך החרדיים,ועדיין לומד בישיבה חרדית - בכל אחד מהם היתה הגבלה על כמות  הספרדים (25%).
מוסד של גור שמתקצב את עצמו,יכול להחליט שאופיו של המוסד הוא מוסד לחסידי גור (וגם זו שאיפה לפלגנות ומגזריות,מה רע בזה שילמדו איתם ספרדים המעוניינים בתורת גור?).
אך מוסד המתוקצב על ידי משרד החינוך כמוסד חרדי,מחויב לקבלת כל תלמיד העונה לקריטריונים הרחבים ביותר של המושג.

מוסדות גור שייכים לחינוך העצמאי ואינם מוסדות פטור.