האמונה מתחילה היכן שנגמר השכל - שאלה נוקבת!

האמת שאני לא יודע מה המקור של המשפט הזה אם בחז"ל או בדורות יותר מאוחרים ואם בכלל, אבל ככה ידוע ומפורסם הפתגם הזה ואם מישהו רוצה להטיל בו דופי אני מוכן לשמוע כי אז כל ההמשך מיותר.
אבל נניח שיש לו מקור והוא נכון, ביאור המשפט שהשכל שלנו הוא מוגבל ואיפה שהבנת השכל שלנו מסתיימת שם צריך להתחיל להאמין.
וקשה מאד כי עיקר טענתנו על הנצרות כמו שכותב הרמב"ן זה שלא יכול להיות שיש שילוש ובכל זאת זה אחד, תחליטו, שלוש או אחד? אבל עכשיו יש לנוצרים תשובה פשוטה, נכון, השכל שלנו לא יכול להבין איך יכול להיות שלוש ובכל זאת אחד אבל האמונה שלנו מתחילה איפה שנגמר השכל.
למה רק לנו היהודים מותר להשתמש בטענה הזאת כשאנחנו לא מבינים אבל דתות אחרות נפסול בגלל טענה זאת גופא?!? 

בר בי רב, שלום, לדעתי הנחת הנחה מוטעית,  "מצד היהדות היא מושלמת", מצד הידיעה לא צריך אמונה אם אפשר לדעת, אבל מצד היהדות?! מה פתאם? יש מצוות אמונה! אחרי שדורשים וחוקרים יש מצווה להאמין.

יש מחלוקת רמב"ן רמב"ם, רמב"ן אומר שאין לבדוק ולחפש אחר האמונה צריך להאמין. הרמב"ם לאומת זאת אומר שיש לחקור ולחפש. דברי הרמב"ם לא סותרים את מצות האמונה אלא כתוספת. זאת אומרת שיש מצוה להאמין! זה עדין לא מחייב את עיקרי היהדות שיושבים לבטח על ידיעה ברורה! 

האמונה היא בכך שהכל לטובה, בהנהגת ה' בעולמו
את זה לפעמים אנחנו בשכלנוו לא מסוגלים להבין.
וכאן- כאשר נגמר השכל מתחילה האמונה..

בשום אופן א"א לומר שהאמונה היא במציאות הבורא או באמיתות התורה.
את הדברים ההכרחיים הללו אנחנו יודעים.

בר בי רב, אני חושב שגם הרמב"ן מסכים שיש דברים בסיסיים שצרילדעת כדי להאמין. לפי הר"ח יוצא שצריך את שני הדברים בשלבים, לדעת ואז להאמין.
אופק, 'בהנהגת ה' בעולמו', נשמע טוב , כמו להאמין שהוא עדיין מנהיג ולא זנח את העולם לגורל הטבע.

האמונה אמנם מתחילה היכן שנגמר השכל! אבל כאשר קיימת סתירה שכלית לוגית כמו לגבי השילוש אז השכל חוזר ותופס את מקום האמונה.

מצות האמונה היא על כל היהדות לא רק על כמה טוב ה' א"א לחלק.
 השואל שאל למה אנו עדיפים על הנצרות אם גם אנחנו מסתמכים על אמונה? ואני אומר האמונה היא אחרי ולא כחלק מהידיעה. 

בר בי רב, לדעתי אופק התכוונה שאם יודעים את כל ענייני היהדות אז מה נשאר להאמין, ולכן כתבה שהאמונה אחרי הידיעה היא על עניין ההשגחה.
אבל מי שקצת מכיר את הנצרות ובעיקר את ההיסטוריה לא נראה לי שיזדקק ליתרונות ביהדות... מי אמר שאנו צריכים להיות 'עדיפים על הנצרות'? יש לנו את האמונה שלנו היא מספיק טובה, ולא בגלל שה"אמונות" האחרות משובשות.
אסטרו, השכל לא "חוזר ותופס" כל שאלה לוגית היא בתחום השכלי, ורק אחרי זה מגיעה האמונה.

הגיוניי,
כמו שהדגיש 'יעקב' שנית את טענתי, יש מקום ל'אמונה' במקום בו אין לשכל מה לומר, ולא במקום בו השכל אומר הפוך.
לגבי טענתך על 'קנקן התה של ראסל' הרי שזו היתה בדיוק טענתו של 'ראסל' שנטל ההוכחה הוא על המאמין ולא על השולל את האמונה. בדומה לזה טען פופר כי תאוריה מדעית היא רק כזו הניתנת להפרכה. [ראה ערכו בויקיפדיה]
בר בי רב,
אני מסכים לסתירה הפנימית שיש לכאו' בשאלה ותשובה זו, כי השאלה מניחה כי אין מקום לצורך ב'אמונה' ואילו התשובה מניחה שיש מקום בו נדרשת ונצרכת 'אמונה'. אין לפני את דברי ה'אבי עזרי' אבל זכורני כי בעת שקראתיו היתה לי תשובה לכך. [נדמה לי שהכיוון היה שוב על הדרך בה אני צועד בהקשר לשאלתו של הגיוניי, כלומר, עובדת קיומו של הא-ל ונתינת תורתו אינם מוטלים בספק, אך מצד שני לא ניתן להבין את צורת קיומו ואת אופן קיומו, וכאן מקומה של האמונה. (לדוגמא, יאמרו הרב שך וחבריו, כי ודאי שיש אל-והים אך עובדת השואה היא בהחלט סתירה לקיומו, אך לא ייתכן מכח סתירה זו להסיק את המסקנה הנדרשת לכאו', כי אנחנו יודעים שהא-ל קיים, ובנוגע לסתירה, יאמר 'מרן' על זה בדיוק 'יש להאמין', ראה עוד את דברי הרמב"ם בסופ"ה מהל' תשובה לשאלת ידיעה ובחירה לפרשנות ה'אבי עזרי' שם)]
נקודה חשובה להבהרה, על אף עיסוקי בשאלות ותשובות אלו, איני רואה את 'עמדתי שלי' מובעת דרכם!

מיקומו המדוייק של האבי עזרי הוא , פרק ה' הלכה ה' מהלכות תשובה [הנמצאות בספר המדע]
(זה אותו קטע המדבר על 'ידיעה ובחירה' במשנת הרמב"ם)

אפשרי, תודה על המקור. האמת שחשבתי שזה יותר קדום אבל גם זה טוב.

הכל טוב ויפה אבל איך בכלל אתם יכולים להבין משפט כזה שהאמונה מתחילה היכן שנגמר השכל? אתם חושבים שהאמונה זה לא דבר שכלי? הרי זה כל כך מוכרח ע"פ השכל שחובה להאמין. אני לא כאן כדי להוכיח את זה (אפשר לשמוע את הרב נויגרשל למשל).
אם האמונה מתחילה אחרי שנגמר השכל זה אומר שהאמונה עצמה היא לא שכל אז מי אומר בכלל שזה דבר חכם אולי זה אידיוטי להאמין?
לסיכום, המשפט הזה טעון ביאור רב.