| נשלח ב-17/8/2009 11:42 |
|
| |
שם האב ושם ה'שווער' ? סוגיא הלכתית
בוקר טוב ידידים.
אשמח אם מישהו יודע מקור היכן לעיין בנושא השמות.
כפי שידוע, נהוג ששם הכלה לא יהיה כשם אם החתן, או שם החתן כשם השווער, או שבכלל שם אחד ההורים כשם אחד ההורים של הבן\ת זוג.
מישהו יכול לעשות סדר בנושא? + מקורות?
בתודה מראש והמשך יום נעים
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 12:02 |
|
| |
המקור - צוואת רבי יהודה החסיד
"לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה"
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 13:15 |
|
| |
הבעיה הזו היא רק לאשכנזים
צריך לעשות שאלת רב,
יש בזה דעות שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:01 |
|
| |
כיוון שנתקלתי במקרים האלה למעשה, להלן סיכום העניין:
מקור הדבר כמו שנאמר לעיל הוא בצוואת ר' יהודה החסיד. נח' הפוסקים האם צוואתו היא רק לזרעו או לכולם, ומה הוא לכולם. לחשוש לצוואת ר' יהודה החסיד מאוד תלוי במנהגים.
סיכום המקרים: שם החתן כשם אב הכלה או שם הכלה כשם אם החתן: נוהגים לחשוש ולהוסיף שם לאחד הצדדים (ולמשל אם לשניהם קוראים "אברהם" יוסיפו שם לאחד מהם שיקרא "אברהם יצחק" ונוהגים להחזיקם בשם החדש שלושים יום לפחות). אם לאחד קוראים בשם אחד ולשני בשני שמות אין מקום לחשש, וכן אם השם השני שונה (ולמשל לגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א יש חתן בשם "שמריהו יוסף חיים" הוא ניהו הגר"ח קנייבסקי שליט"א).
שם אב החתן כשם אב הכלה, בזה החשש מועט יותר. ויש מסייגים את החשש במקרה מאוד מסויים. בכל מקרה אפשר להוסיף לאחד מהם שם, יש שהציעו לא לכתוב את שמותיהם בכתובה ולכתוב שהחתן והכלה עומדים מצד עצמם. בשם אם הכלה המקרה אף יותר קל (ובזה יש מושג היתר ג' רבנים).
כל זה הוא לאשכנזים, שיש בהם כאלה שחששו לצוואת ר' יהודה החסיד. אצל הספרדים לא נהגו לחשוש לצוואת ר' יהודה החסיד, בכ"א יש מהספרדים שחוששים במקרה הראשון (שם החתן/כלה כשם אב/אם הכלה/חתן), וינהגו בשינוי השם לרווחא דמלתא.
בכל המקרים לעיל יש לכל אחד לשאול למורה ההוראה שלו.
לגבי המקרה השני, לספרדים (ששם אב החתן שווה לשם אב הכלה) הדין פשוט שאין כלל מקום לחשוש.
מי שזקוק למורה הוראה שמתמחה בעניינים של צוואת ר' יהודה החסיד יכול לפנות אלי באישי.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2009 01:58 |
|
| |
סתם לידע,
מנסיון אישי - לא כדאי!
גם לספרדים,
אך כמובן כמו שאמרו קודם - מורההוראה
|
|
|
|
|