הבוקר, אחד הניקים כתב הודעה בגנות הספרדים.
עניתי לו, וכתבתי הודעה בעד הספרדים. אבל כמובן שהמערכת נאלצה למחוק את ההודעה לאחר פניות חוזרות ונשנות של אחינו בני עדות המזרח, שחשבו שההודעה נגדם. התווכחתי, ביקשתי שלא ימחקו את הודעתי - אך לשוא.
ישבתי עצוב ונוגה וכתבתי לי שיר. אם נפש הפיוט שורה עליכם, וכלו להוסיף עוד כהנה וכהנה עליו.
אז, עת קיבוץ הגלויות
לא חשבו על העלויות
באו לכאן, כל אחד מתוסכל
לנו הורידו את ממוצע המשכל
ומה אמרו להם במוסדות?
תחזרו בבקשה, לעבודת השדות
צעקו: אפליה, גזענות
למה מגיעה לנו הפורענות?
וזו התשובה, כאובה אבל חשובה:
גם אם נתמוך בכם מכל הלב
אתם תדעו רק להעלב
וגם אם שיר נכתוב לכם
אתם תדעו רק להלחם
