כמו באמריקה
זה היה רק עניין של זמן, וגם החלק הפחות ורוד של האמריקניזציה עשה עלייה - גם לנו יש "רוצחי ילדים מייד אין איזראל", אנסים סדרתיים וגופות מבותרות וכעת רוצים "לעשות סדר" עם מודל ג'וליאני. טלי פרקש קוראת לחזור לחזון היהודי
טלי פרקש
*******>var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) );
function txt_link(type,url,urlAtts) {
switch (type){
case 'external' :
if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);}
break;
case 'article' :
urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'yaan' :
urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'category' :
urlStr = '/home/0,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
}
}
function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}
בנוסף ללינץ' המזעזע שהתרחש על חוף ימה של העיר העברית הראשונה, בוצע השבוע לינץ' נוסף. צמרת הממשל הישראלי הוכתה שוק על ירך יען כי כשלה באבטחת שלומם של אזרחי מדינת ישראל. אנשים גבוהי מצח דיברו על מחדל מתמשך של "ממשלת ישראל לדורותיה" (ביטוי חביב אצלם), שנתנה בעצימת עיניה "לדבר כזה לקרות". ואנחנו, הציבור, שנקעה נפשו ממעשי הזוועה המתרגשים עלינו חדשות לבקרים סימנו סמן היטב את הכתובת ליריית החיצים - "הם האשמים" חזרו ופימפמו.
"תראו איך בלוס אנג'לס ניצב שוטר חמוש בכל פינה", הסבו את תשומת ליבנו, "צאו ולמדו איך הציף ג'וליאני את רחובות ניו יורק בגברתנים שהחזירו את הביטחון לתושבי הכרך. הנה שיטה שעובדת, ואם רק נשכיל לייבא ולהטמיע - יבוא לעם היושב בציון גואל".
בהתאם לתסמונת "להיות אמריקה" שפשה בקרבנו. כבר מזמן כבר עשינו קופי-פייסט לכל מה שמריח את היבשת החדשה: רדיפה אחר מותגים וסיפוק עצמי מיידי. תרבות פנאי הכוללת צפייה בסרטי זוועה מדממים וחינוך ממלכתי המהווה חממה אלימה ופורחת. אז הנה, "ברכות", משאלתנו התגשמה. אירועי הימים האחרונים מקמו אותנו שם סופית.
זה באמת היה רק עניין של זמן עד שגם החלק הפחות ורוד של האמריקניזציה יעשה "עלייה" לארץ הקודש. פורענויות נוסח חברות כוח אדם זמני המקיימות עבדות בחסות החוק. מערכת בריאות הולכת ומתפוררת המבקשת מעניים לבחור בין תרופות למזון. ומהגרים שנרצחים על אדמת הגבול.
והנה גם הפשע שמככב מדי יום על מסכי הטלוויזיה בארצות הברית סוף סוף איתנו. גם אנחנו יכולים להתגאות "ברוצחי ילדים מייד אין איזראל". הכאת אנשים למוות במקום ציבורי מבלי שאיש יעז להתערב ולמנוע את הפשע. אלמונים שנכנסים למבנים ציבוריים ומרססים ביריות את יושביהם. מלחמות כנופיות בהם נהרגים עוברי אורח תמימים. אנסים סדרתיים וגופות מבותרות. ממש כמו באמריקה, כבר אמרנו?
אכן, לא רחוק היום בו נצליח להטמיע גם את "הפתרון האמריקני" המושיב שני מיליון אזרחים מאחורי סורג ובריח ומקצתם על כיסא חשמלי. כיאה לארץ החופש הניצבת במקום הראשון בעולם בכליאת אזרחים. שם מתוך מאה אלף תושבים כמעט שמונה מאות הם אסירים ואצלנו יש עוד לאן לשאוף "רק" מאה שישים אסירים על כל מאה אלף בני אדם.
אין צורך להתעמק במספרים כדי להבין שהחמרת הענישה וכליאת יותר ויותר אנשים במקביל להצפת הרחובות בשוטרים תהפוך אותנו למדינת משטרה תואמת ארצות הברית. רף הפשיעה, בהתאם לניסוי האמריקני בבני אדם, לא צפוי לרדת. להיפך. כי על כל ג'וליאני וניו יורק, יש את גטאות וושינגטון וסמטאות בולטימור.
אז למרבה הצער מסתבר, שאי אפשר לוותר על החזון היהודי של אלפי שנים ולהחליפו באחר מבלי לשאת בתוצאות. לא ניתן להמיר את התרבות של ספר הספרים, מוסריות וניקיון כפיים מבלי לקונן בעצב איך הפכנו "מאור לגויים" לחיקוי עלוב וחסר שורש.
ואולי, עקב מדורי
הפלילים העולים על גדותיהם הגיע הזמן להתעורר ולשנות כיוון. להפסיק להתרפק בערגה על החלום האמריקני שמתפוצץ לנו בפנים. להילחם באדישות לזולת והפיכתנו לפרטים הנעים אחד כנגד השני כמו ספינות בחושך. להיות גאים במדינת רווחה שהינו. זו שלא הפקירה את חלשים. זו ששימרה את ימי המנוחה של עובדיה ורואה בחיי אדם ערך עליון מקודש ולא צורת חיים אורגנית אחת מני רבות.
פשוט לחזור אלינו, אל הערכים עליהם גדלנו. אל שותפות הגורל וההומניזם היהודי. אל מה שמבדיל אותנו מהם. חז"ל נתנו בעבר סימנים לזיהוי האומה היהודית כ"ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים". אך הסימנים היטשטשו זה מכבר העם לא מזהה עוד את עצמו בראי המציאות: הביישנים הפכו לחוצפנים, הרחמנים לאכזרים וגומלי חסדים לאדישי מחץ.
"איכה הפכה לזונה קריה נאמנה, איכה?"- היא פשוט הפכה לאמריקה.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3763414,00.html
 |
|
|
