|
|
| נשלח ב-19/8/2009 13:13 |
 |
| |
| אסטרו_נט כתב: |  |
סתירה מוחלטת יכולה להימצא בקרב אנשים שחיים לחלוטין בעולם רוחני או לחלוטין בעולם גשמי, מה שקיים לפחות בתיאוריה אבל גם היו דברים מעולם כגון הדוגמא של רבי שהובא כאן. |
|
אם זה אני מסכים, אדם שחי חיים גשמיים יהיה קשה לו בכלל לחוות חויות רוחניות כי לא זה ההנאות שהוא רגיל וזה כמו זר יחשב לו, לא אומר שלא יכול להיות לו רגעים של התעלות אבל מבחינה כללית זה ודאי נכון, החיים הגשמיים סותרים לחיים רוחניים. וכמובן גם ההיפך מי שחי חיים רוחניים לא ירדוף אחרי הנאות גשמיות בתור דרך חיים.
אבל בצורה נקודתית כמו שכתבתי אין שום בעיה וזה יכול לקרות הרבה שילוב של הנאה רוחנית וגשמית גם יחד.
אגב, הדוג' של רבי ממש לא קשורה לזה סתירה מוחלטת יכולה להימצא בקרב אנשים שחיים לחלוטין בעולם רוחני או לחלוטין בעולם גשמי אצל רבי א"א להגיד שהיו דברים מעולם ברור שהוא חי בעולם רוחני בלבד, זה שהוא היה עשיר ולא פסקו מעל שולחנו צנון וחזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים זה עדין לא אומר שהוא נהנה מכל העושר הזה כמו שהעיד על עצמו בסוף ימיו, ממילא ברור שאע"פ שהיה עשיר הוא ממש לא חי בתוך עולם גשמי רק היו לו אפשרויות לזה אבל כל ימיו הוא חי בעולם רוחני בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 15:33 |
|
| |
אדם חכם לא צריך לשאוף לסיפוק, רק להישגים,
הסיפוק צריך לשמש כשעון מדידה אם השגתה את המטרה או לא
אדם אוכל כדי לספק לגוף אוכל ולא לסיפוק, וכך בכל דבר,
ברור שאלוקים ברא כל מיני מנגנונים לקיום העולם, אבל אדם חכם לא צריך את זה,
למשל הוא ברא את יצר התאווה לקיום העולם אבל אנחנו שקיבלנו את התורה ההינו מקיימים את זה כמו אכילת מצה, כלומר מצידינו לא צריך את המנגנון הזה, אבל מה לעשות שאלוקים לא סומך אפילו על צדיקים, אז בגלל זה הוא לא נתן לאנשי כנסת הגדולה לבטל את יצר התאווה,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 17:01 |
|
| |
| maxmen כתב: | | |
אדם חכם לא צריך לשאוף לסיפוק, רק להישגים,
הסיפוק צריך לשמש כשעון מדידה אם השגתה את המטרה או לא
אדם אוכל כדי לספק לגוף אוכל ולא לסיפוק, וכך בכל דבר,
ברור שאלוקים ברא כל מיני מנגנונים לקיום העולם, אבל אדם חכם לא צריך את זה,
למשל הוא ברא את יצר התאווה לקיום העולם אבל אנחנו שקיבלנו את התורה ההינו מקיימים את זה כמו אכילת מצה, כלומר מצידינו לא צריך את המנגנון הזה, אבל מה לעשות שאלוקים לא סומך אפילו על צדיקים, אז בגלל זה הוא לא נתן לאנשי כנסת הגדולה לבטל את יצר התאווה,
|
|
ומה עם "להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו"?
זה מה שהקב"ה רוצה שיהיה איתנו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
לא רואה איך יכול להגיע לבן אדם עונג אם לא מסיפוק.
המטרה היא חיי אושר.
המטרה היא סיפוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 17:30 |
|
| |
אדם חכם לא צריך לשאוף לסיפוק, רק להישגים,
הסיפוק צריך לשמש כשעון מדידה אם השגתה את המטרה או לא
אדם אוכל כדי לספק לגוף אוכל ולא לסיפוק, וכך בכל דבר,
ברור שאלוקים ברא כל מיני מנגנונים לקיום העולם, אבל אדם חכם לא צריך את זה,
למשל הוא ברא את יצר התאווה לקיום העולם אבל אנחנו שקיבלנו את התורה ההינו מקיימים את זה כמו אכילת מצה, כלומר מצידינו לא צריך את המנגנון הזה, אבל מה לעשות שאלוקים לא סומך אפילו על צדיקים, אז בגלל זה הוא לא נתן לאנשי כנסת הגדולה לבטל את יצר התאווה,
ומה עם "להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו"?
זה מה שהקב"ה רוצה שיהיה איתנו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
לא רואה איך יכול להגיע לבן אדם עונג אם לא מסיפוק.
| אופק20 כתב: | |
המטרה היא חיי אושר.
המטרה היא סיפוק. |
|
אם המטרה היא סיפוק אז למה אלוקים לא ברא עולם מסופק ודי
התשובה היא שהוא יצר עולם לא מושלם שאנו נעשה אותו מושלם ואז נגיע למצב "להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו "כאן בעולם הזה,
תחשבי לרגע אם האנושות היה מגיע לשלמות הדעת, איזה תענוג היה לחיות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 17:42 |
|
| |
מקס, אתה מוכן לכתוב שוב, בבקשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 18:15 |
|
| |
| אופק20 כתב: | |
המטרה היא חיי אושר.
המטרה היא סיפוק. |
|
אם המטרה היא סיפוק אז למה אלוקים לא ברא עולם מסופק ודי,
התשובה היא שהוא יצר עולם לא מושלם שאנו נעשה אותו מושלם ואז נגיע למצב של "להתענג על ה' כאן
בעולם הזה,
תחשבי לרגע אם האנושות היה מגיע לשלמות הדעת, איזה תענוג היה לחיות בעולם כזה
הבעיה היא שאנו רוצים כבר עכשיו את האושר אפילו אם זה על חשבון אחרים, בגלל זה יש לנו עולם כזה מטורף,
גו'ן נאש אמר, התוצאה הכי טובה תהיה כשכל אחד מהקבוצה יעשה מה שטוב לעצמו ולקבוצה, (לקחתי מהסרט נפלאות התבונה מומלץ מאוד)
ואם תחכי שאלוקים יבא לאציל אותנו תשכחי מזה, הוא חיכה אלפים שנה והוא מוכן לחכות עוד אלפים שנה ויותר
(אגב הרמב"ם טוען ששית אלפי וכו' היא דעת יחיד)
עד שהאנושות יקבל שכל והעולם יגיע לשלמות הדעת אז הוא יופיע ויתגלה,
זה המטרה של אלוקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2009 14:20 |
|
| |
מקסמן, התשובה לשאלתך היא עתיקה, העולם נברא לא מושלם ומספק בכדי שלא נקבל "נהמא דכיסופא" שהיא חסרת שלמות בעליל, זה כלל לא תענוג לחיות בעולם שכזה, ובטח שלא שייך לקבל על כך שכר ועונג נצחי עפ"י הצדק והאמת האלוקית. לכן ה' רצה שנתאמץ ונעבוד, אבל וודאי שבכדי להגיע לסיפוק כמו שכבר נכתב שהרי תכלית הבריאה כולה היא "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", ומי שמתאמץ לעשות זאת נכון, יכול להתחיל להתענג כך כבר בעולם הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2009 16:31 |
|
| |
מקסמן, יש צדק בתחילת הדברים שכתבת שאנחנו צריכים לשאוף בעיקר להישגים ולא לסיפוק, אני מסכים לזה בתור מטרה שהצורך של האדם להרגיש מסופק מהמעשים שהוא עושה זה לא יכול להיות מטרה בפני עצמה כי לא יכול להיות שהסיפוק שבא מהמעשים יהיה מטרה יותר נעלה מאשר המעשים עצמם שמביאים את הסיפוק. אבל ברור שהסיפוק הוא צורך חיובי באדם שמדרבן אותו לעשות את כל מה שהוא עושה. ואדם חכם אע"פ שישאף להישגים יותר מסיפוק אבל ברור שישאף יותר להישגים שגם יביאו לו סיפוק.
אופק, נכון, המטרה היא להתענג מזיו שכינתו אבל יש הבדל גדול בין זה לאושר והסיפוק שאנחנו מרגישים כאן חוץ מעצמת האושר, כי הסיפוק שיש לנו בעוה"ז הוא מדברים שעשינו אבל ההנאה הנצחית בעוה"ב היא מעצם המצב שנהיה בו נהנים מזיו השכינה, כמובן כמו שכתב יעקב שההנאה המושלמת היא כשזה לא לחם בושה אבל עצם ההנאה לא מהמעשים שעשינו אלא מעצם המצב שנהיה קרובים אל ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2009 22:06 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | שהרי תכלית הבריאה כולה היא "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", |
|
ברור שזה לא המטרה של הבריאה, הרי אלוקים יכול לעשות את זה עכשיו, על תענה לי לחם חסד כי אתה נושם אויר חינם ומרגיש דיי בנוח,
המטרה של הבריאה זה אך ורק העולם הזה, אתה מדבר על הפרס ולא על המטרה,
וגם הפרס הזה יהיה רק לאלף שנים ואחר כך עוד מבחן של שש אלף, לפי הדעה שהעולם יעמוד שש אלף שנה,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2009 22:21 |
|
| |
| הגיוניי כתב: | | אבל ברור שישאף יותר להישגים שגם יביאו לו סיפוק.
|
|
אבל יש סכנה שישכח את המטרה והשאף רק לסיפוק,
אנו רואים את זה בהרבה בעלי מעמד אצלינו,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2009 00:28 |
|
| |
| maxmen כתב: | | שהרי תכלית הבריאה כולה היא "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה",
ברור שזה לא המטרה של הבריאה, הרי אלוקים יכול לעשות את זה עכשיו, על תענה לי לחם חסד כי אתה נושם אויר חינם ומרגיש דיי בנוח,
המטרה של הבריאה זה אך ורק העולם הזה, אתה מדבר על הפרס ולא על המטרה,
וגם הפרס הזה יהיה רק לאלף שנים ואחר כך עוד מבחן של שש אלף, לפי הדעה שהעולם יעמוד שש אלף שנה, |
|
ח"ו לחשוב שנושמים אויר בחינם, כלום לא בא בחינם, וכדאי לנו לשלם בדרך האידיאלית(מצוות ומע"ט), אמנם כרגע ה' זן אותנו גם בחסד וברחמים אבל יום אחד נעמוד בדין על כל זה, וודאי שלא צריך ציטוט בשביל לדעת שהמטרה והתכלית האמיתית היא העוה"ב ולא העולם הגשמי והשפל בו אנו נמצאים כרגע, אבל בכ"ז: "העולם הזה דומה לפרוזדור... כדי שתכנס לטרקלין(עוה"ב)".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2009 00:54 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | "העולם הזה דומה לפרוזדור... כדי שתכנס לטרקלין(עוה"ב)". |
|
אני חושב שאתה מפסיד את הנקודה,
אנחנו בדיון פילוסופי ושכזה על תביא עוד משל ועוד משל,
מה עוזר לך פרוזדור וטרקלין, לשאלה למה לא ברא מיד את הטרקלין ?
ושוב, לא יעזור הלחם חסד,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2009 01:09 |
|
| |
הנקודה היא להוכיח שהמטרה היא הטרקלין ולא הפרוזדור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2009 01:14 |
|
| |
| yakov7 כתב: | | | הנקודה היא להוכיח שהמטרה היא הטרקלין ולא הפרוזדור. |
|
אתה לא מוכיח אתה רק מצטט, מה שכולנו למדנו בחיידר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2009 01:19 |
|
| |
אני לפחות, לא למדתי את זה ב"חיידר" אלא במסכת אבות שמהווה בסיס לרעיונות בסיסים ביהדות, ואם שם אמרו לי להתכונן בעולם הזה בשביל העולם הבא, אז בשבילי זו הוכחה מספקת למטרת היהודי בעולם- העולם הבא.
|
|
|
|
|
