דמוקרטיה ואנרכיזם - התפיסה שלי

אני אישית מאמין באנרכיזם או עכ"פ בדמוקרטיה ישירה כשיטה הנכונה הצודקת והמוסרית ביותר.
ובדמוקרטיה ייצוגית ליברלית כשיטה הריאלית ביותר.
וכמאמר החכם דמוקרטיה היא צורת שלטון גרועה ביותר, אך אין יותר טוב ממנה.

דמו-קרטיה ביוונית, המורכבת משני מילים שלטון-העם. כוללת בתוכה את הערכים הליברלים, כזכויות מיעוט, חופש הביטוי והפרט, חופש דת ומדת וכו'.
למותר לציין שהדמוקטריה היוונית כלל לא עמדה בכללי הדמוקרטיה הליברלית, ונהנו ממנה רק מעמד האצולה הגבוהה.

כמו כן גם בארה"ב ערש הדמוקרטיה גם לא נכללו כושים עד לאחרונה גם אחר ביטול העבדות. כמו כן נשים לא היו שוות זכויות. [ישראל מהמדינות הראשונת לזכות בחירה לשנים]

הדמוקרטיה בעיני, היא יותר מאשר "שיטה" מסוימת, או  תנועה פוליטית שהתשרשה במערב.
כל תפיסה אחרת, כמו קומניזם פאשיזם ובוודאי דיקטטורה או תיארוקטיה דתית אפילו רכה, שוללת וכובשת את רצונותיו ויצריו הטובים של האחר.

כל שיטה אחרת מתחילה ממקום של דיכוי ואפליה, של שלילת חירות שלילת הזדמנויות, של "לעולל לאחר מה שאתה לא רוצה שיעוללו לך". לא משנה איך שתקראו לשיטה או לתנועה לא דמוקרטית, עליכם לקורא בילד בשמו "האחר פחות, האחר המיעוט, השונה, השכן איננו שווה ערך לי או לדעותי.

תפיסה זו רואה בדמוקרטיה, השיטה המוסרית ביותר, מעבר לכך שהיא הטובה ביותר.
גם אם יש תפיסות  פילוסופיות למוסר, ועד היום המוסר פושט ולובש צורה דתית או חברתית.
הרי שהמוסר הבסיסי ביותר, המשותף לכל ייצור בעל תבונה הוא, שלאחר מגיע את מה שלי מגיע ואת מה שאני שואף אליו.

המקום היחיד בו אין תוקף למוסר זה, הוא במקום כשהאחר לא רואה בך שווה ערך כלל, כגון טרוריסט שעת מלחמה וכו'.
מעבר לכך שאי אפשר להחיל במצבים אלו כללים דמוקרטיים ליברליים. הרי שאין הצדקה מוסרית לכך.

אשמח להערות.

זו תפיסת עולמי, ולמרות שלכאורה היהדות איננה מכירה בדמוקרטיה.  היות והיא כוללת חקיקה ושפיטה.

הרי שבניגוד למסופר בתנ"ך בו היה טוב ורע שחור לבן.
עובדי ע"ז למול מאמינים. הדברים היו ברורים, הקווים היו נהירים, כולם ראו נביאים שעצרו את השמש, שהביאו תורה בהר עשן. אותת ומופתים וכו'. [רק היצר עשה את שלו, כמסופר בגמרא בחלום עם מנשה.]

היום ממרחק כה רב, קשה לי [ומעניין מה דעתם של שאר חוזרים בתשובה למינהם] לכפות את דעותי ואמונתי על האחר.
ולדעתי זה גם לא מוסרי, אם נתבונן אינלטקטואלית מוסרית, הרי  שהטענה של מעמד הר סיני, שעל זה מתבסתת עיקר האמונה, קלושה מכדי להוציא לפועל דברים דרסטיים. [ אולי אני כופר ? ] כמו מחיית עמלק וכפיית עונשי מוות זוועתים.
 
וכמו שכתבתי באשכול סמוך, שלא יתכן שההבדל בין טאליבן אינקווזיציה והיהדות, תבחן בבתי מדרש ואתרי תשובה למינהם.
ואם נקבל את תיזת המעמד הר סיני כאמת אובייקטיבית, אין כלל צורך בפורום עצכח"י. לדעתי מכיוון שיש בכלל צורך "להוכיח" את האמת הזו, הרי שהיא סובייקטיבית אפילו שאנו מאמינים בה באמת ובתמים.

הרי החוקרים באוניברסיטאות אינם רואים במעמד הר סיני ציון דרך "היסטורי" אלא תיאולוגי.
שיקול דעתו של עצכחניק או מרנן כזה או אחר, וכמובן גם של חוזרים בתשובה כמו אורי זוהר שנולדו מחדש והפנימו את האמונה הלוגית,  לא יכולה לחייב אחד שלא מסכים לכל זה.

עשרות המתאלסמים באירופה גם רואים את הלוגיקה באמונתם הנוכחית, הרי שאם נצמד לאינטלקט ומוסר, יוצא איפה שאנו צריכים לנקוט עמדה אובייקטיבית ביחס לאכיפה דתית.

השאלה היא מה הם יצרים אפלים..
מה שאצלך יצרים אפלים, אצל השני זה אידיאל..

למי הסמכות לקבוע ...לכנסיה ? לאיייטולות ? למרנן ורבנן ? לפילוסופים ?

לגבי החופש שמביא איתו בהכרח פשע, אכן יש למגר את הפשע בדרכים דמוקרטיות, זה אפשרי ראה ערך ג'ולייאני.

ואציין גם מה שכתבתי באשכול סמוך, החברה מוכנה לשלם מחיר עבור חירות, כמו שאנו משלמים מחיר עבור שימוש במשאבי טבע,  או שימוש במכוניות, למרות הקטל הנורא בכבישים.

רוצה חברה אוטופית ? תפסיק לנסוע במכניות כמו כת האמיש.

תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 25/08/2009 19:59:58

מרכא. נניח שסיפוק מיני הוא אידיאל שצריך לחתור לכך בכל מחיר. האם אתה מוכן להרוס את המשפחה שלך בגלל זה?
באה התורה והגבילה אותך, באו מרנן ורבנן והוסיפו על כך גדרים וסייגים. מה קרה? אז לא תוכל להוציא לפועל את הפנטזיות, אבל נתנו לך את היקר מכל - את התא המשפחתי!
זה המחיר שצריך לשלם עבור האמת הנצחית שהוכיחה את עצמה ולא בעבור ערכים דמוקרטיים חולפים שלא הוכיחו את עצמם.

התא המשפחתי הינו טיעון של מטיפים דתיים באשר הם.
אונגווליסטים קתולים שיעים סונים, וכמובן יהודים..

מה זה קשור לאמת כזו או אחרת ?

התכוונתי לסיפוק מיני כמשל, אחד קורא לזה אידיאל ואחד קורא לזה יצר אפל. אוקיי?
כעת באים אנשים, גם דמוקרטים וגם אנשי דת, ומסכימים יחד שהתא המשפחתי הוא ערך עליון, ילדים חד הוריים זו בעיה קשה, יש לדאוג שלכל ילד תהיה משפחה יציבה והרמונית ללא בגידות וחריגות.
אלא שבעוד הדמוקרטים רק "מסכימים" לערך הזה מצד אחד ומצד שני הורסים את התא המשפחתי על ידי מתירנות מינית, באים אנשי הדת ואומרים: אי אפשר לתפוס את המקל בשני הקצוות, גם לרצות חיי משפחה מתוקנים וגם לספק את היצר.
אז מי בעיניך הצודקים? איפה פה האמת, בדמוקרטיה או בדת?

אתה שואל אם הא-ל היהודי שיחק אותה בכך שיש אידיאל בחיי משפחה ?
יש גם הרואים בדיני טהרה כמתכון איכותי לחיי זוגיות עשירים.

יש הרואים בדברים אלו כפייה וחיים משעממים.
לא ראיתי את עשרות הגויים שרצים להתחרד ולהתייהד בגלל "ערכי המשפחה"..

אלו ערכים דה-פקטו, עכ"פ בדרך שאנשי הדת רוצים להנחיל אותם, עובדה היא שאנשים לא בוחרים בדרך חיים כזאת.

מה שאתה בעצם רוצה להגיד, ששום ערך לא דמוקרטי אינו יכול לעמוד בפני טעם החיים החופשיים. אעשה מה שלבי חפץ ואחרי המבול. זה בעצם מה שעושים בעולם המערבי, מאמללים נשים וילדים, כי לא רוצים לחיות חיים משעממים. יבושם להם.