| נשלח ב-21/8/2009 07:51 |
 |
| |
אורי זוהר לא היה גומר אחרת
אורי זוהר לא היה גומר אחרת
"עוד שנה ועוד שנה, וגם הוא היה נפלט. דור חדש של בדרנים, מתוחכמים יותר, נועזים יותר, מבריקים יותר, היו דוחקים אותו החוצה. הדת הושיטה לו קרש הצלה מגורל דומה לזה של דודו טופז". צביקה כץ, חילוני שנמאס לו, כותב באומץ רב על הבדל בין הר לתהום, בין קודש לחולצביקה כץ20/08/09 | 20:24
שניים, כמעט בני אותו גיל, היו לכמה שנים הסטארים הגדולים של התרבות (או שמא, תת התרבות) החילונית במדינת ישראל. האחד היה כוכב גדול בשנות השבעים. עשרה סרטים, תוכניות, רדיו, ראיונות. השני היה כוכב גדול בשנות השמונים והתשעים. שניהם ילדי ישראל, יפי תואר, דור שני למשפחות של שחקנים ואנשי תרבות. שניהם היו בעלי כריזמה אדירה, שאי אפשר לעמוד בפניה. לשניהם היה כישרון אדיר, לקלוע למכנה המשותף הנמוך ביותר.
הם יכלו למלא אולם שלם במפגרים שחושבים שהם "תרבותיים". הרב אורי זוהר, ו"הרב" דודו טופז.
כשהראשון פרש, השני עלה. כשהשני פרש לעולם אחר, הראשון חי באושר, מגדל דורות שלמים של ילדים ונכדים.
למזלו של אורי זוהר, הוא חזר בתשובה.
טופז ברגעים קסומים של יהדות (צילום: אתר אומן)
כזו ההיא ההצלחה: בשנות השבעים היה אורי זוהר כוכב עצום, הכין שורה ארוכה של סרטי זבל מהסוג המחפיר ביותר שמילאו את האולמות. אבל לא לעולם זוהר. עוד שנה ועוד שנה, וגם הוא היה נפלט. דור חדש של בדרנים, מתוחכמים יותר, נועזים יותר, מבריקים יותר, היו דוחקים אותו החוצה. הוא היה מנסה, ושוב מנסה, ואז היו אומרים לו לא, ושוקע במרה שחורה. הדת הושיטה לו קרש הצלה מגורל דומה לזה של דודו טופז.
צפיתי היום בכמה מהקטעים של דודו טופז ב"יוטיוב". אם יש רגעים שאני מתבייש בחילוניות, אלו הם הרגעים האלה. על מה ולמה חצי מהמדינה צפתה בו? על ולמה הוא בכלל מישהו שצריך לכתוב עליו? מה תרומתו?
בדיחות קרש על משה והאורג'נדה? לזרוק כדורי שוקולד לפה של אישה שמנה? להשפיל נשים ולבזות אותן? זו התרבות שלנו, תרבות הזוהר והטופז. היום אתה למעלה, היום אתה יפה ומוכשר. מחר אתה כלום ושום דבר. אין נצח, אין משמעות, אין ערכים. רק שפלות האדם.
טוב שטופז התאבד, והראה את המהות האמיתית שלו: בלי פרסום אני שום דבר. בלי תוכנית אין לי חיים. הם רצים והם רצים. זו תכלית וזו תכלית. לדאבון לב, החילוניות הולכת ומדרדרת. עוד טופז ועוד טופז, והטענה החרדית כי אין ערכים בחיי החילוני תקרום עור וגידים.
הכותב הוא חילוני שנמאס לו
  
http://www.hare-dim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=3&itmID=2131
תוקן על ידי עדנרן ב- 21/08/2009 8:50:48
תוקן על ידי עדנרן ב- 21/08/2009 8:52:30
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2009 09:23 |
|
| |
"הרהורי תשובה מלפני 32 שנה"
אם אחזור בתשובה, זה יגרור גל של עשרות ואולי מאות אלפים שיעשו כמוני, זו אחריות כבדה מדי (ראיון לנחמה דואק, 24 שעות, 2003)"
 חדשות ל' אב תשס"ט, 20/08/09 10:28
*-- פרסום ראשון: %Date1% *
"הרהורי תשובה מלפני 32 שנה"
הרב מרדכי ארנון חברו לשעבר של הבדרן דודו טופז מספר לערוץ 7 על הרהורי התשובה מלפני 32 שנה. "הם יעמדו בשמיים לזכותו של דודו".
בני טוקר
הרב מרדכי ארנון (פופיק), חברו לשעבר של הבדרן דודו טופז ששם היום קץ לחייו, מספר לערוץ 7 על דודו טופז שאותו הוא הכיר באופן אישי, "לפני 32 שנה אחרי שחזרתי בתשובה הוא בא אלי לבית וגן. זה היה אחרי שאבא שלו נפטר ( גם אביו היה שחקן). הוא היה מאוד שבור, זה היה עוד לפני שהוא היה מפורסם, והוא לא ידע בשביל מה לחיות. דיברנו על מהות החיים, דברים מאוד גדולים. ואז באיזה שלב הוא אמר לי שהוא חייב לנסוע להופעה בת"א ואחר כך הוא יבוא לירושלים וגם יחזור בתשובה. אמרתי לו, דודו אם תיסע לת"א לא תחזור לפה , וכך אכן היה - הוא לא חזר. אנחנו יודעים היטב שכל יהודי שיש לו הרהורי תשובה זה עומד לזכותו, ואני בטוח שגם הרהור התשובה מלפני 32 שנה יעמוד בשמיים לזכותו של דודו".
לדבריו התרבות השטחית שגדלה אנשים כמו דודו גורמת לתופעות הקשות שאנחנו נתקלים בהם בשבועות האחרונים, "עירטלו את העם הזה מתורה ומצוות והשאירו אותו ערום ועריה, כמו בור ריק, אז מה מצפים שיהיה טוב פה בארץ. לקחו פה אדם והפכו אותו לאליל, דודו טופז נבחר בעל כרחו להיות הנציג של התרבות הריקנית הזאת, הפכו פה את תרבות הקריירה והכסף למטרה, במקום שב"זעת אפיך תאכל לחם" תהיה קללה, הפכו את זה כמו ברל כצנלסון לברכה, לא מבינים שכל הדברים הריקים האלה לא יכולים להיות מזון לנשמה, אין תחליף לתורה ומצוות ולא פלא שהרבה אנשים שיוצאים לפנסיה נופלים למשברים עמוקים".
הרב ארנון אמר כי המצב במדינה כל כך גרוע שהוא כבר ממש מיואש, כלשונו. "לפני 10 שנים הפסקתי להרצות, אתה יודע למה, החפץ חיים כבר אמר פעם שכשהעגלה מדרדרת בהתחלה עוד אפשר לעצור אותה, אבל כשהיא כבר באמצע המדרון למטה אתה עלול במקום לעצור אותה להגרר אחריה, זה המצב היום וזה רק קצה הקרחון. אבל אני חייב לסיים גם במשהו אופטימי, כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, בסוף כולם יעשו תשובה מי בטוב ומי ברע".
הזמר והשחקן מרדכי (פופיק) ארנון בלט בשנות ה – 60 כחבר בלהקת הנח"ל ובשלישיית התאומים. ארנון גם הקליט אלבום סולו שכלל את הלהיט "בלדה בין כוכבים". באמצע שנות ה – 70 הוא חזר בתשובה ועזב את עולם הבידור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 15:22 |
|
| |
הרב יצחק רביץ ודוד טופז
נשלח אלי במייל - לימוד סנגוריה!
בס"ד
בחצרות החסידים נהוג לומר 'אחרי מות – קדושים אמור', אחרי שיהודי הולך לבית עולמו יש לומר עליו רק דברים טובים.
כדי שגם סניגור ילווה אותו-דוד טופז- בבית דין של מעלה, נוטל על עצמו את התפקיד הזה יו"ר סניף 'דגל התורה' בביתר הרב יצחק רביץ ומספר:
"זה קרה בערב שבת אחת לפני כשנתיים. אני יושב במשרדי והטלפון מצלצל. על הקו- דודו טופז. איזה טופז? – אני שואל עם לא מעט נימה של זלזול, מהצ'חצ'חים? והוא משיב לי בחיוב. לא הבנתי מה לו ולי? - פותח ר' יצחק את סיפורו.
ואז מספר טופז לרביץ, שהוא קיבל מכתב מאשה מסכנה המתגוררת בביתר ובו היא מגוללת את מצבה העגום ומספרת שאין לה מה לאכול. ברשימת הממליצים היא הזכירה את שמו של יצחק רביץ כמי שיכול להעיד על מצב המשפחה.
"הוא שאל אותי האם הסיפור אמנם כל כך קשה? סיפרתי לו מה שהיה ידוע לי, ואמרתי לו שאני יודע שהמצב שם מאד לא פשוט. טופז הודיע לי שהוא רוצה לתרום למשפחה – 75,000 ₪. הייתי המום, המכתב נשלח למאות אנשים, והמשפחה בטח לא חלמה לקבל כזה סכום ודוקא ממנו".
"טופז שאל אותי אם אוכל להגיע אליו הביתה" – ממשיך רביץ לספר – "אמרתי לו שביום שישי אני כבר לא אספיק, וסיכמנו שאבוא אליו ביום ראשון. לאחר שעה הוא התקשר וביקש, שאמסור למשפחה שביום ראשון יגיע אליהם סכום כסף. הוא אמר שהוא רוצה שכבר בשבת הקרובה תשרה השמחה אצל המשפחה המסכנה הזו".
"ביום ראשון הגעתי לביתו, והעמקנו בשיחה שערכה 4 שעות. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאין לו כלום ושהוא תורם את הכסף כדי יוכל לעלות למעלה עם משהו. הוא טען שהחיים שלו דפוקים וריקנים, והתעניין במצוות".
"את הצ'ק הוא נתן, בתנאי שהמשפחה לא תגיד לו תודה, ולא תדע את זהות התורם.".
נפרדנו בידידות רבה.לאחר כחודשיים התקשר טופז שוב לרביץ. הפעם, הוא קיבל מכתב ממשפחה של בחור שנהרג בצבא שרוצים לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. הוא התעניין כמה עולה ספר תורה. "אמרתי לו שמדובר בסכומי עתק של כ- 40,000$, הוא אמר לי שהוא מסכים לתרום חצי בתנאי שאני אביא את החצי השני".כך היה.
להכנסת ספר התורה לא רצה טופז להגיע. הוא הסביר שרוצה שזה יהיה נטו למצווה. לא רוצה כבוד. "לאחר הכנסת ספר התורה, הוא דיבר איתי על יוזמה שעלתה לו בראש בעקבות התרומה לספר תורה. הוא רצה להקים מועצה המורכבת מחילונים ודתיים, שתעזור לאנשים מכל הסוגים. הוא היה מאד רציני. ישבנו כמה פעמים גם בביתו וגם בבית קפה מול הבית שלו. בסוף זה לא הספיק להתקדם".
רביץ מעיד, מתוך הכרות אישית שטופז היה יהודי מלא בהרהורי תשובה. "כשהתחיל הסיפור התקשר אלי העוזר שלו צחי, ושאל אם אני אסכים לתת עדות אופי בבית המשפט. אמרתי שבוודאי. אז הנה אני מקיים הבטחתי לתת 'עדות אופי', אלא שאני נאלץ, לדאבוני לעשות זאת, בפני בית דין של מעלה, ולא בית משפט של מטה" - מסיים רביץ, על אף הנסיבות, בקול חנוק.
כך דרשו חז"ל על הפסוק "כפלח הרמון רקתך" - ריקנים שבך - מלאים מצוות כרימון.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
