אתרא קדישא

אחת לכמה זמן אנו שומעים על מציאת קבר בתוואי של כביש, ומיד מתחילות הפגנות שלא פעם מסתימות בהסטת התוואי בתוספת עלות מוכבדת.
האם התנהגות זו אכן מתאימה להלכה? הרי למדנו בסנהדרין מז ע"ב שקבר המזיק את הרבים - מותר לפנותו, והובא להכה ברמב"ם ובשולחן ערוך, אז על סמך מה כל המהומות?

כהמשך לדברי דינוזאורוס, רד"ש טען אז לפני הר' אלישיב, שאם יתיר לפנות את העצמות כל העולם ישמע על זה, וכך תסלל ההיתר לפנות עצמות ברחבי העולם. טיעון זה הוא אחד הטיעונים המרכזים להתנגדות פנוי עצמות בכל מקום בארץ. ר' אלישיב ענה לו, שאם הוא, רד"ש לא יפגין, אף אחד בעולם לא ישמע על זה.

מעניין
רד"ש בתור חזונאישניק וודאי סובר שאנן יתמי דיתמי ואנחנו לא יכולים לתקן תקנות ואלו על סכומי עתק הוא גוזר גזרות ומשגע את כל העולם.
מדוע אף אחד לא קם?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/08/2009 8:38:02

הדין שקבר המזיק את הרבים מותר לפנותו, היינו לאו דהיחיד נדחה מפני הרבים (או המת מפני החיים) אלא מדיני היזק שנו כאן, שמזיק בזה שגורם להם טומאה, ועל המזיק להרחיק את עצמו,
אבל באופן שהרבים החליטו לבוא בגבולו אין בכח הרבים לגזול אפילו את היחיד, ולכן במקרה שלא נקבר סמוך לדרך הרבים אלא במקום המיוחד לקבורה ברשות, אין כח לרבים להחליט לעשות שם דרך ולפנותו 

שערידעה
מנא לך?

מואדיב,
הטענה הראשונה אכן נכונה, אך השנייה היא דמגוגית (במחילה). מותר להתווכח עם הרב אלישיב, לא? אם זו סברתו אז הוא חושב שהרב אלישיב טועה. מה בכך? זהו אד הומינם.

בעל בעמיו, רד"ש בתור חזונאישניק סובר שחובתינו לגזור גזירות בכל מה שקרוב למכשול, כך למדו אצלינו (ויתמי דיתמי נאמר על טקסים כמו תענית ציבור לזכר השואה וכדו', בתקנות אנחנו אלופים). לא שמעת ש"עפס אצלינו לא הולכים עם שעון אלקטרוני שיש בו כפתורים בשבת" שמא ילחץ, ועוד כיו"ב, ו"סומכים" על מה שכתוב תמיד בש"ס "ונגזור" דהיינו שיש גזרות אלמנטריות  כמו שכתוב ב"ספר שבת".

דינוזארוס
צפיתי לתרוץ יותר חזק בכילוי ממונם של ישראל.

חשבתי שקל להבין שאני מבאר את ההלכה המתירה לפנות קבר במקרה צורך וכפי שפסק הרב אלישיב.

לדינזוארוס,האם התכונת לזלזל בחוג מסוים?

כדי שאבין את ההוה אמינא שלך, תצטרך להסביר באיזה חוג מסויים אפשר להבין שהתכוונתי לזלזל.. אבל לא, לא התכוונתי לזלזל בשום חוג, רק להיכנס לאוירה המתאימה.

כנראה אתה חושב שזה מאוד כיף לא ללכת בשעון בשבת, ולכן אתה רואה את עצמך יותר נעלה מאלה שלא הולכים עם שעון בשבת.
אני מסכים לדיון מכובד ועניני בשאלה האם בדבר שמצוי מאוד חשש לאיסור ובדבר שלאור הגזירות שמצינו בחז"ל,ברור לנו שהיו גוזרים,האם יש מקום לקבוע איסור או לא,אבל מכאן ועד לצחוק על הגישה של מי שגם כשתגיע לגיל 90 לא תגיע למה שהוא הגיע בגיל 30 ארוכה הדרך.
נקודה נוספת,גם אחרי שנניח שאין לנו לגזור גזירות מדעתנו,עדין יש לנו לדון האם בכל זאת ראוי לחוש לכך,הרי הם לא טוענים שזה גדר של איסור כתקנת חז"ל,אלא שראוי לא ללכת באופן כזה,ככה שגם אחרי שתכריע שאין בכוחנו לגזור גזירות עדין יש לומר שראוי לחוש לכך.