שאלות ותשובות עם הרב יצחק מאיר יעבץ

כבוד הרב,
אני מתנצל שאני טרחן, אבל אם לא קשה לרב  אבקש להסביר במפורט למה כבוד הרב סבור שיש להתגייס לצהל, ואם יש כמה סיבות אבקש לפורטן, כדי שאוכל לתת את דעתי עליהן בישוב הדעת על כל אחת בנפרד,
וכן אבקש מכבוד הרב לבאר לי האם כבודו חושב שהחובה להתגייס לצהל היא רק למי שסבור שמדינת ישראל היא דבר טוב וחשוב, או החובה להתגייס מוטלת גם על מי שסבור שטוב למדינה אילו נהפכה שלייתה על פניה, ולא הייתה יוצאת לאוויר העולם,
בתודה מראש.
 (----)

גם אם מישהו חושב "שטוב למדינה שתהפך שלייתה על פניה", עדיין הוא מוגן כרגע על ידי צה"ל.
יש הרבה חרדים שמצהירים כלשונך "שטוב למדינה שתהפך שלייתה על פניה" למרות שהם או הוריהם הגיעו לארץ-ישראל רק בזכות קיומה של המדינה.

במיוחד כשהוא מקבל ביטוח לאומי.

במ

אין ברשותי מודעה לסריקה. תוכל לראותה תלויה במבנים שונים של צה"ל כמו לשכות גיוס.


פצעי אוהב

דעתי היא שבתי כנסת אלו הם אורתודוכסיים, אך משמשת בהם אשה חזנית ולכן לא אתפלל בהם.
אם תרצה קצת יותר ברצינות, מקומות אלו או חלקם, מקפידים שלא לעבור על עיקר ההלכה, אלא שהם רוצים לשנות את רוח הדברים.
ייתכן שהיה מקום עקרונית לשקול שינויים מסוימים, כפי שהיו שינויים מימי חז"ל והלאה. שינויים כאלו צריכים היו לידון בפורומים הנכונים, מבית הדין הגדול של כל ישראל ועד גופים של גדולי תורה המקובלים על רוב העם. היות שעדיין לא זכינו לגאולה זו, אינני יודע מי מוסמך לדון בזה ולקבל החלטות משמעותיות.
מאבקים כנגד עוולות שונות שנעשות, לעיתים הם מאבקים ראויים אם מתכוונים להם בכנות.


ערבה חבוטה

אינני מכיר אותך ואת עיסוקך ואינני יכול לומר לך מה אתה צריך לעשות כעת. לא אמרתי מעולם שכל אדם באשר הוא חייב להתגייס לצה"ל מבלי לשקול שיקולים נוספים. אני יכול לפרט לך את הצדדים לחיוב אך ישנם גם צדדים לפטור.
א. אדם שחי בחברה שיש לה צרכים, עליו לשאת בנטל. לא ניתן לחיות כאן בלי הגנה צבאית ומי שיכול ומתאים להשתתף בעול זה עליו לעשות כן.
ב. הצבא הוא סך כל חייליו והוא גורם משמעותי בעיצוב החברה. במידה רבה ניתן לומר שמי שלא שם מפספס עמדת השפעה חזקה מאוד בעיצוב החברה בישראל. לכן קבוצה שאינה מתגייסת מפסידה לעצמה ולחברה את מה שיש לה לתרום לצביון החברה והעם בישראל.
ג. מלחמה באויבי עם ישראל בארצו היא מלחמת מצוה.
ד. החוק המחייב כל אזרח להתגייס והנוהל של הפטור למי שתורתו אומנותו, משפיע בצורה משמעותית על החלטותיו של המתבגר החרדי ובדרך זו על כל חייו. יש לשקול רווח מול הפסד בסוגיה זו ולחשוב על המחיר הגבוה המשולם לעיתים על ה'זכות' שלא לשרת.

כבוד הרב,
הרב כתב "אדם שחי בחברה שיש לה צרכים, עליו לשאת בנטל"
האם כבוד הרב סבור שהדברים אמורים גם בהנחה שצבא מבוסס על משכורת למשרתים בו,
הוא הרבה יותר זול ואפקטבי מאשר צבא שמבוסס על גיוס חובה לכולם,
והסיבה שהמדינה כופה גיוס חובה לכלל האזרחים היא שהצבא נועד להיות "כור היתוך"  
אם נניח ככה, כבוד הרב ימשיך לסבור ש"אדם שחי בחברה שיש לה צרכים, עליו לשאת בנטל"
או שהרב יסכים שחברה שעושה לעצמה צרכים, (בכך שאינה יוצרת צבא מבוסס משכורת)
כדי לשנות את תרבויות מסוימות, יש מקום לאותם תרבויות להתנגד לכך ולנסות לשמור על תרבותן? 

לעיון:

 http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2766855,00.html  

ערבה

הדיון על אופיו הרצוי של צה"ל, הוא דיון נכון וראוי והוא מתקיים אחת לתקופה בבמות שונות. השימוש בו לטובת הצדקת הפטור לחברה שלמה יש בו שני סייגים:
א. כל עוד אין צבא אחר, הרי שאתה מעניש את בני החברות האחרות שצריכים לעשות גם את העבודה שלך. אם ההתחמקות היתה מופנית כלפי קובעי המדיניות, או לפחות מזרזת את השינוי, ייתכן שהיה זה הגון. המציאות שאת המחיר של הטיעון משלמים אזרחים אחרים, היא בעייתית מאוד.
ב. כדי להפטר בשם טיעון זה, על הטיעון להיות כנה ולבוא ממקום של שכנוע פנימי קודם. מצב בו כל טיעון ראוי ובלבד שהוא ישרת את המטרה שנקבעה מראש, הוא מצב בעייתי. מי שחושב ביושר ובכנות שהצבא צריך להיות צבא מקצועי, רשאי לדון בהשלכות של טיעון זה לגביו. מי שמוכן לחשוב על הצבא כל צד שלא יהיה ובלבד שהתוצאה תהיה שהוא פטור, אינו רשאי לעשות כן.


קוטקאנט

מה זאת אומרת את אותן הסברות? פרט.
גם אכיפה שאינה מופיעה במפורש בהלכה, נתונה לשיקול דעת גם לחומרא. לא צריך להיות כתוב שאם המשגיח רואה כל יום שעובדים עליו בעיניים, נאמנות הכשרות בטלה ומבוטלת.

ניתן לומר שתי סברות:

א.הרבנות אינה יכולה להתיר את האכיפה המינימלית מבלי להסתמך על מקורות הלכתיים,כמו עד אחד נאמן באיסורים.ההשגחה הצמודה שמחייבות מערכות הכשרות המהדרות,נובעת מחומרות הלכתיות ולא רק מהרצון באכיפה יעילה.

ב.כיון שגוף כשרות מצהיר על המאכלים שהם כשרים,אתה אינך מחויב למידע מעבר לאותה ההצהרה,כיון שאינך מחויב באכילת אוכל כשר אלא באכילת אוכל שעומד בקריטריונים של כשרות.

התשובה שעניתי תקפה לשתי הסברות. התורה לא מתירה לאדם לרמות את עצמו. אם אתה יודע מה קורה שם, אתה לא רשאי להתעלם ועל זה נאמר 'אני ה'.
ישנם נורמות אכיפה עודפות, אבל יש מערכות שמזלזלות באינטליגנציה של עצמן ושל צרכניהן.

מה תעשה אם הרבצ"ר יתיר דבר שלדעתך הוא אסור?
בהיכנסך לצבא, לכאורה התחייבת לשמוע בקולו, ואני משער שהוא לא בדיוק ה"פוסק" המועדף עליך.

מה אעשה? אשתדל לעמוד בנסיון ואם אאלץ לעבור איסור אתפטר אני מקוה.
למה אתה חושב שזה יקרה?
הרב רונצקי הוא יהודי ירא שמים ולא מוכר לי פסק דין שלו שאינו ראוי לבוא בקהל.
בנוסף רב צבאי אינו טכנוקרט ביצוע הוראות.
אגב, ברבנות הצבאית יש תחום הלכה רחב בו יושבים רבנים תלמידי חכמים של ממש. הרב רונצקי הוא ראש המערכת אבל ההגדרה ש'התחייבתי לשמוע בקולו' לא ברורה לי. כמובן שאני מתחייב לשמוע בקולה של כל רמה ממונה, כמתחייב ממבנהו של צה"ל. עדיף היה שתשאל מה אעשה אם הוראת המפקד תיצור לי בעיה, מצב סביר בהרבה.

לפי ההגיון הזה, לא אוכל גם להיות ר"מ בישיבה, אם אינני סומך על ראש הישיבה בעיניים עצומות. האם אתה דן אותי להיות ראש בכל מערכת? האם לא אוכל להיות כפוף למישהו אחר?

חזק, לשיטתך מדוע דין ועשית ככל אשר יורוך אפי' אומר לך וכו' לא יחול על הרב רונסקי?