השאלה נדונה ולמרות זאת לא אכלא דברי. אני מעתיק מתוך מכתב שכתבתי בעבר בנושא זה:
"אציג לך שני תרגילים מחשבתיים, שעשיתי לעצמי תוך ליבון הסוגיה הזו לפני כמה שנים:
תרגיל 1) להלן שתי אפשרויות תיאורטיות, למהלך הגאולה ההסטורי, מהנקודה בה אנו נמצאים כיום:
I בני ישראל כבר נמצאים בארץ הקודש תחת שלטון יהודי חילוני ברובו; באיזושהי דרך – טבעית או ניסית – ימלוך מלך מבית דוד וישיב התורה והמצוות לסדרן; יבנה בית מקדש וכו'
IIבני ישראל יתפזרו חלילה וחס בארבע כנפות הארץ וכל התהליך יתחיל מהתחלה כאילו היה מתרחש לפני מאתיים שנה.
אני בחרתי בתשובה I. אתה רשאי לחלוק עלי, בעיני זה פחות סביר.
תרגיל 2) עד כמה שאני למדתי, נביאי ישראל, החל ממשה אבי הנביאים, ניבאו באופן כללי לפחות, על התהליכים המשמעותיים שיעברו על עם ישראל. גלות וגאולה; צרות הגלות – בחלקן מפורטות עד לאימה, ועוד.
האם אירוע הסטורי בכל קנה מידה בינלאומי, כמו שיבת עם לארצו לאחר קרוב לאלפיים שנה בתפוצות רבות, לא זכה ולו לרמז קל בכל הנבואות? ואם כן, היכן?
כפי שאתה מבין, שני התרגילים הללו, הובילו אותי לפתרון האחד, שמה שהתרחש כאן במאה וחמישים השנים האחרונות, הוא תחילתה של התגשמות של נבואת הנחמה.
אמנם, לא ניתן להתעלם מהבעיה הקשה עד מאוד, שמכונני אותו תהליך, בגדו ברובם בשם שמים, התכחשו לאבינו הרחמן ולא אבו להכיר בטובתו, שהוא הוא המדבר ומקיים שכל דבריו אמת וצדק.
שתי תשובות בדבר ושתיהן נכונות:
ראשית, לא אנו נכתיב לבו"ע היאך לקיים את הבטחותיו. נכון מאוד ששנים על שנים ציפה עם הקודש לגאולה ממשית, מוחלטת וברורה, ללא תערובות של טומאת החטא. אך אם כך גזר קורא הדורות וכך עלה לפניו הרצון להפקיד את מלאכתו בידי אנשים חטאים, גם את הטוב נקבל מאת האלוקים ואת הטוב המעורב ברע לא נקבל?
אם אין לי דרך אחרת להבין את מה שקורה כאן, אלא שזוהי יד ה' וחמלתו על עמו, כי ראה את עני ישראל... ואפס עצור ועזוב לישראל, (מלכים ב יד כו, עיי"ש היטב כי נוגע הוא) כלום אשפוך קיתון ואומר: לא חפצתי לקחתה?
ושנית, ונורא הוא עד מאוד, כאשר ה' מבטיח לעמו אחרית טובה, אין הכוונה שהם ישבו וייצפו בסרט שהוא הכין להם. הגאולה היא תהליך ששותפים בו שני צדדים: הקב"ה בטובו וחסדו מסבב את הסיבות ומעניק לעמו כלים לרוב טובה והעם מצווה לפעול בכלים אלו לשם שמים.
באם חלילה ה' נותן הטוב והעם אינו מכניס את האורים ואת התומים, אין לנו להלין אלא על עצמנו. אינני יודע אם הקב"ה כופה את הגאולה על העם נגד רצונו ויש להאריך בראיות לכאן ולכאן. יותר מלהפוך את ההסטוריה באופן שהיא נהפכה לעיני כל אפסי ארץ, לא ברור אם הובטח מעולם. נכון שתהליך זה מוכרח לחזק את אמונת התורה ואת קיום המצוות למקסימום עד לתיקון עולם במלכות שד-י, אך זהו תפקיד האדם לקדש את שמו יתברך ולא תפקידו של הקב"ה.
רק תאר לעצמך, איך היו נראים הדברים, אילו כל בני העם, שעוד כמחציתו היו שומרי תורה באותה שעה, היו עולים ארצה עם הצהרת בלפור, בשנת תרע"ז, שכללה אז גם את עבר הירדן המזרחי, (לא המפלגה), כלום יכולת לצפות לגאולה גדולה מזו? בקלות יכלו אז גדולי התורה להשתתף בשלטון באחוז כזה או אחר וההמשך נעלם מכל נעלם.
כלום ידעת שבשנות קום המדינה היתה יוזמה להחדרת משפט עברי = ע"פ תורה, למערכות המשפט הישראליות? תאר לך שהחזו"א היה דוחף ומשתתף ביוזמה כזו...
כלום חכמה היא ליידות אבנים בילד שנולד עד שיפול בו כל מום ואז להכריז כי בעל מום הוא ואיננו חפצים בו?"
