שאלות ותשובות עם הרב יצחק מאיר יעבץ

מה עם אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל?  (חז"ל אמנם, אבל דרשוה מפסוק).

האם אין כאן ראיה שתתחדש מלכות כלשהי, שתפוג לפני ביאת משיח?

איננו יודעים מה יהיה, איך ובאיזה סדר. חז"ל אמרו רמזים רבים, מהם על פי פשט ומהם על דרך משל, וידועים דברי הרמב"ם בסוף משנה תורה.
אני מדבר על ראיה ארצית במבט הסטורי. אין לי עסק בנסתרות ואינני יודע לפרש מה שלא נגלה לעיני בשר.

יש במכתבך טענות טובות, אבל בהתייחס לאחת השורות האחרונות, לא נראה לך שאלו שחלמו להחדיר במערכת המשפט את המשפט העברי (היינו, דין תורה) היו נאיביים ותמימים גדולים?

לידיעתך, היו בין הלוחמים להחדרת המשפט העברי גם פורקי עול תורה, בראשם השופט חיים כהן שחילל את כהונתו בחייו עם גרושה.
כמובן שלא היתה כוונה רצינית לנהל את בתי המשפט על פי הש"ך והסמ"ע כלשונם ללא שיקול דעת והתאמה למציאות, אבל מגמה להתחשב בהם כגורם מרכזי ומשמעותי היתה גם היתה. (וגם היום היא עוד לא אבדה לחלוטין מהיכלי המשפט)
מגמת משפט עברי לא היתה דתית נטו, אלא גם מתוך ראיה תרבותית. אני טוען שהדתיים היו חייבים לנצל את זה עד תום.

אתה לא  מפחד שבעוד כמה שנים תעשה פרסה מחשבתית (או תהליך של רה ארגון מחודש, כמו שקוראים לזה בעלון של האינטלקטואלים), ואז כבר יהיה מאוחר, שכן על פניו נראה ששברת את הכלים מאחוריך.

עשית מהפך אחד בחיים שלך, למה שלא תעשה עוד אחד?


הווי אומר, אדם יכול לסמוך על עצמו בנושאי דעות ואמונות?

אז לא לעשות היום שום דבר גזרה שמא מחר אחזור בי?

לא.

המסקנה היא לא לסמוך על עצמך. פשוט לשמוע לקול גדולים.

תחילת החשיבה העצמית היא לזכור את הדין שיחיד שעשה בהוראת בית דין חייב.
חבל לפתוח כאן את כל הדיון, מיהו גדול ומהי סמכות הגדולים.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/10/2009 18:27:06

מיהם גדולים זה נושא אחר.

קודם כל בואו נסכים על העיקרון שצריך לשמוע לדעת גדולים וא"א לסמוך על דעתי העצמית.

ירושלמי, הוריות א א : יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין, ועל שמאל שהוא שמאל
רמב"ם פירוש המשניות שם: "יש להקשות, שאם כבר ידע שטעו הרי הוא מזיד, ואין המזיד חייב בקרבן! ופירוש קושיא זו, כמו שבארו, שהוא שגג באמרו יתעלה: "על פי התורה אשר יורוך וכו'"

גדולים לא עושים פרסה מחשבתית, זה יהיה חילול השם.

פושטער
ומה אם יום אחד תעשה פרסה מחשבתית ותחליט שלא לשמוע בקול גדולים?

פושטער

שאלו כאן כבר על העניין של סמכות הגדולים ולא ראיתי שסתרת את מה שעניתי. אתה בא כעת להוסיף טיעון בזכות הכפיפות לגדולים וזה תוכנו:
גם אם מצד עצם העניין נכון להחליט לבד בעניין פלוני, לא ראוי לעשות זאת מחשש שבעתיד יוחלט אחרת.
האם זו כוונתך?
האם אתה מצפה שאעשה היום דבר לא נכון בעיני, כדי שלא אתייצב בעתיד הלא ידוע בפני קונפליקט?

שלום הרב יעבץ, אני עוקב אחרי ההתטאויות שלך בבמות שונות  ואני מוכרח לומר שאני מזדהה עם רוב הדברים ובעיקר עם הטון הרגוע ומיושב שאיתו אתה ניגש לבעיות.