שאלות ותשובות עם הרב יצחק מאיר יעבץ

כרגע יש בחברה החרדית תרבות, החברה הד"לית לעומת זאת, חסרה את דבר הזה וזוהי נקודת התורפה הגדולה שלה לענ"ד.

אני מקווה שדברי הובנו, עכשיו הייתי רוצה להתייחס ספציפית לתגובות:

בעלבעמיו, אכן אותנטיות יכולה להיות דמיונית, כלומר: אדם יכול לדמיין שהוא אותנטי, אני סבור שהחברה החרדית אינה כזו. לגבי ההערה השנייה שלך, אני כלל לא התכוונתי לומר שהחסידים דומים יותר ליהדות המקורית (אם יש דבר כזה), כוונתי היתה לומר שהחסידים דהיום פועלים הרבה יותר מתוך עולם תרבותי מובהק בניגוד לליטאים שפועלים הרבה יותר מתוך השקפת עולם. קח לדוגמה סיטואציה של ניחום אבלים, ניחום אבלים הוא משהו שכדי לעשות אותו כמו שצריך לא מספיק להכיר את הסעיפים הרלוונטיים במשנ"ב ולפעול על פיהם , צריך "לדעת איך עושים את זה", צריך תרבות. פוק חזי איך זקן ירושלמי ממאה שערים מנחם אבלים ואיך אברך ליטאי עושה את זה - שמיים וארץ.

אפשר עוד להאריך הרבה בהיבטים ההיטוריים של החסידות דווקא כתנועה  ששימרה הרבה מהאשכנזיות הקדומה ואכמ"ל. את חלק מספרי כץ קראתי ואם תרצה אפשר לדון עליהם.

בייתרניק, כבר הבהרתי שתרבות היא מכלול הדרכים שאיתם אנו ניגשים לחיים, ואגב אל תזלזל בגפילטע פיש.

הרב יעבץ, אין קשר בין מה שדיברתי עליו לבין שאלת המחוייבות , להיפך, לפעמים דווקא חוסר תרבות מוביל למחויבות ואפילו לקנאות, תלמידי הרב ליאור מחויבים להלכה באופן טוטאלי אבל הם חסרי תרבות, בכל שאלה שעולה על פרק חייהם מזוגיות דרך חינוך ועד חיי יום יום הם נזקקים לאיאולוגיות, השקפות, ספרים ורבנים.

השאלה היא לא חופש בחירה מול מחוייבות אלא תרבות מול אידיאולוגיות. 

ואגב אין שום מניעה להיות אדם חושב, משכיל ויצירתי ועדיין להישאר תרבותי.