שאלות ותשובות עם הרב יצחק מאיר יעבץ

אכן מטבע הדברים דיונים מעין אלו גולשים למחוזות אחרים. המהפך שעבר הרב יעבץ מרתק מדי מכדי לדון בו למקוטעין אם הרב יעבץ מעונין אני מוכן להרים את הכפפה ולנסות לעניין מולי"ם מפורסמים בהוצאת ספר שבו ישמיע ר' יצחק את משנתו הסדורה (אני מתכווין לספר ראיונות בסגנון של מכאל ששר למי שמכיר)

קרדיולוג היקר הנה כמה תובנות לפי בקשתך 1.חברה שאין אצלה שום ביקורת עמצית אלא ההפך הוא הנכון שהיא בטוחה בכך שהכל אצלה כשורה ומכיון שברור לה איפה שהיא מייצגת את האמת האבסולוטית עלי אדמות היא גם חושבת שכל מה שאי אפשר לפרש שום דבר כטעות כי הכל בגדר הלכה למשה מסיני שלא ניתנת לעירור, זוהי חברה חולה. ואתן לך כמה דוגמאות כמשל בעלמא א. ידוע שגדולי ישראל (מלבד החפץ חיים) לא נתנו הוראה לברוח מאירופה טרום השואה אלא נהפכו היו מהם שדיברו שיש להישאר באירופה, עד היום אין בציבור החרדי רבים שיעיזו לומר כי היתה כאן טעות טרגית של גדולי ישראל, שיש ללמוד ממנה להבא. כאשר הציבור שלנו צריך להתמודד אם השאלה הזו הפרשנות הרווחת היא שגדולי ישראל כנראה ראו שעדיפה שואה גופנית על פני שואה רוחנית כי מי שיעלה לארץ היה עלול ליפול ברוחניות. ומדוע זו התשובה האופינית לציבור שלנו? כי מי שמאמין שחייבים להישמע לגדולי ישראל ושלא יעלה על הדעת שהם יכולים לטעות שהרי ועשית ככל אשר יורוך מוכיח זאת מני וביה ממילא לא קיימת אפשרות שהמנהיגים הרוחנים יטעו כביכול. זו אחת הראיות לכך שיש חולי בחברה שלנו כי חברה נאורה יודעת שהגם שאנו מצווים להישמע בקול חכמים בהחלט יתכן שהם עלולים לטעות כיוון שעל אף היותם גדולי תורה הם עדיין בגדר בני אדם בלבד ולא בגדר מלאכים כמו שהרש"ר הירש בפירושו ל"ויגדלו הנערים" מדהים בעוצמת דבריו ואומר. 'בשום מקום לא נמנעו חכמינו מלגלות חולשות ושגיאות, קטנות וגדולות במעשי אבותינו הגדולים, ודווקא על ידי כך הגדילו תורה והאדירו את לקחה לדורות'. עי"ש זו נקודה שכיום היא בחולי נורא בציבור החרדי אם אני הייתי מעיז לומר כדברים שכתב הרש"ר הירש הרי היו סוקלים אותי באבנים שכן התפיסה כיום היא תפיסה נוצרית שהגדולים אינם טועים לעולם ושיש לדמותם למלאכים ממש כך שקיים איסור לביקורת עצמית. אך האמת היא ההפך הגמור כמו שכתב הרש"ר הירש שאנו מצווים ללמוד מן הטעויות הרבות ואף מן הגדולים ביותר הלא הם אבותינו הקדושים שזהוי הגדלות האמיתית לא להסתיר ולא לטייח שום טעות כדי שהבאים אחרינו ידעו לתקן את הטעון שיפור לכן עלינו להיות בעלי ביקורת עמצית ולהביט ניחוחה על הדברים מבלי לפחד, זכורני כי באחד התוכניות של הרב ניוגרשל עלה מאזין שאמר כי הרב טיכטל אמר שגדולי ישראל אכן טעו בכך שלא נתנו הוראה מפורשת לפני השואה לקום ולברוח, מיד החל הרב ניוגרשל להגביע קולו בתוכחה ולומר אייך אתה מעיז לומר דברים כאלו על גדולי ישראל מי הוא זה הרב טיכטל הלזה לעומת האדמור מבלז והאדמור מגור וכל גדולי ישראל! אבל צר לי ידידי, הרב טיכטל צדק ואילו הרב ניוגרשל סובל מהבעיה שמובאית לעיל כי המרצה נכבד לא מבין שהאמונת חכמים שלי לא צריכה להיפגע הגם שגדולי ישראל עלולים לטעות, ההסתכלות על הדברים היא פשוטה בעיני, צריכים לשמוע לגדולי ישראל על אף שהם עלולים לטעות כי חייבת להיות הנהגה כי אילולי זאת אנו עלולים להגיע למצב של אנרכיה ועל אף שהם טעו לעיתים, אני לומד בשקיקה את דברי תורתם המחכימים ואין דבר זה פוגע באמונה שלי מכיוון שאני מצווה ללמוד מן הטעויות שלהם, אבל חברה שחושבת שועשית ככל אשר יורוך אומר שאין טעויות מיד כשיש טעות כל האמונה שלה מתעררת וזהי חברה חולה ללא ספק. יתירה מכך היו רבים לפני השואה שקמו ונמלטו לא"י, ומעשה שהיה כאשר הגיע ר' אהרון מבלז לת"א נכנס אילו אחד מן החסידים שנמלט מאירופה על אף ששמע מר' אהרון עצמו שלא לברוח, ובראות המשב"ק את האיש נכנס אל הרבי ואמר הנה נמצא פה אותו אחד שאמרת לו שלא ללכת לא"י והוא לא שמע לך, השיב לו הרבי אולי הוא לא שמע לי אבל את חיו הוא הציל, והדברים מדברים בעד עצמם. אתן עוד כמה טעויות של הציבור החרדי שלא רוצה לבקר את עצמו ועל אף הטעויות שום טעות כזו לא מצליחה לפגוע באמונה שלי כמו שכתבתי לעייל 2. המלחמה כנגד העיברית שנחלה כישלון חרוץ והוכח שהיתה טעות ( לא כך חושבים רוב הציבור אבל אני כן) שכן העיברית ניצחה וסחפה רבים וטובים אל פורקי העול, כאשר העזתי לומר את מחשבתי זו מיד משהו מהמשפחה מחא כנגדי ואמר אייך אתה מעייז לדבר כך כנגד ר' חיים זוננפלד אלא שלפי מה שכתבתי אינני מדבר נגדו אלא לומד מן הטעויות של העבר כמצווה ממני. ( לימים גיליתי כי אף ר' חיים זוננפלד עצמו הודה כי זו היתה טעות להילחם כנגד העיברית, בספר האיש על החומה) 3. הפרשייה האחרונה בישיבת "המתמידים" שבה נחשפה רשת של זיופים כדי להוציא כספים מהמדינה במירמה היא עוד הוכחה לחולי בחברה שלנו שכן בשום עיתון לא הוזכרה הפרשייה (חוץ מקו עיתונות שנחשב בציבור הרחב כעיתון פסול) דבר שמוכיח על חולי נוראי שכן חברה שלא מוכנה להתמודד עם כישולנותיה אין לה זכות קייום ואייך יש לנו זכות להוכיח את האחרים כאשר את עצמינו אנו מרמים רציתי לכתוב עוד אך מפני השעה פרשתי לשינה אולי אמשיך בפעם אחרת.

בסופו של יום מוצא אני את טענות ימ"י חלשות מאוד. בתשובה לשאלה האם יש חובה לציית לגדולי ישראל הוא מביא לחיוב אגרת של החזון אי"ש ולשלילה מעשיה עם הרב פרבשטיין והרב ברודיא לזה יקרא משכיל. אחר בקשת המחילה מהרב יעב"ץ אסכם כך אופי הטענות הוא מתוך המיינסטרים החרדי אפילו הסגנון השנון בא משם אין אני רואה פה מהפכה אינטלקטולית יותר אני חש פה בצימאון למשהו אחר, ובתחושה של פיספוס , של מישהו שרוצה להיות נורמלי.

חכם, כשאתה אומר "נורמלי" למה אתה מתכוון? בכל אופן אל תפיל על הגרי"מ יעבץ את כל העולם כולו.