שאלות ותשובות עם הרב יצחק מאיר יעבץ

הסוגיה האחרונה הנדונה באשכול בערנות רבה, היא שאלת מדיניות הפסיקה בעקבות שינויי אקלים חברתי ותרבותי ובחינת חברות דתיות שונות לאורה של שאלה זו. העירני קורא נכבד במהלך השבת, שמכיון שהתייחסתי לשאלה בניסוחים עקרוניים בלבד, הדברים משתמעים לכמה פנים וקשה להבין את הישום הקנקרטי אליו אני מכוון. משפטים כמו שכתבתי, יכולים להאמר מפי מגוון רחב מידי של פיות, מרפורמים מוצהרים ועד פוסקי הלכה מבית המדרש בעלי גישה נועזת ברמות שונות. כדי למקד את הדברים ולמנוע אי הבנות, הוא ביקש שאתן דוגמא או שתיים. אני חושב שהוא צודק.

א) היחס ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.
בשו"ע יש כמה הלכות המתייחסות לכך, למשל בהלכות ברכות נחלקו המחבר והרמ"א אם מותר לתת אוכל לפני מי שאינו מברך. הלכה זו נכתבה כאשר רוב העם שמר מצוות, לפחות ברמת ההצהרה. רוב מוחלט של העם זיהה את היהדות עם שמירת מצוות בסיסית ופורקי עול מוצהרים היו מיעוט ובמקרים רבים הוצאו או הוציאו את עצמם מהחברה היהודית. במצב כזה הדיון ההלכתי הוא בשאלת 'לפני עוור' מבלי להכנס לשיקולים חברתיים רחבים.
בזמננו אנו, כאשר לצערנו הגדול רוב העם אינו מזהה את היהדות בהכרח עם שמירת מצוות, לא ניתן לדון בשאלות כאלו מבלי להביא בחשבון את ההשלכות העולות מכך, שהרי אנו מקיימים חיים משותפים ברמות שונות עם יהודים אלו.
פוסקים כמו רבי שלמה זלמן הקלו הלכה למעשה בפרטים מסוימים בהלכות אלו, מתוך שיקולים ברוח זו. כבר החזו"א כתב דברים ביורה דעה סימן טו כמדומני.
בפועל, בפסיקה החרדית בדרך כלל היחס יהיה בעיקר על פי שו"ע נטו, כאשר במקרים רבים של אי נעימות, החרדי הפרטי לא יעמוד בפסיקה הרשמית ויעגל לעצמו פינות. בחרד"ל ידברו יותר על השיקולים האלו, אבל עדיין השו"ע יהיה הגורם הדומיננטי בעיסוק בסוגיה. בציבור הדתי לאומי הרחב לא ישאלו בכלל את השאלה הזו. 
הגורמים שאני מדבר עליהם, ידונו בכל הרצינות בצדדי השאלה, כאשר לרגע לא תמוש מנגד עיניהם הסיטואציה החברתית המורכבת אשר הם גם חיים אותה יום יום הרבה יותר מהחברות הדתיות יותר שלעיל. הם יצאו מנקודת המוצא של השו"ע, אולם הדיון יתנהל באחוזים גבוהים במישור החברתי. צורת דיון כזו תבוא לרוב על חשבון השו"ע, למרות שהנסיון יהיה להסתמך ככל האפשר על פסיקות פנים בית מדרשיות, כמו אלו שהוזכרו, אבל לא יימלט שאם יצטרכו לעגל פינה, לא תמיד יעגלו את השיקול החברתי אלא לא אחת יעגלו דווקא את השו"ע. על זה אני מדבר. זה המחיר הכבד וזו הסחורה שאינני יודע אם אפשר לוותר עליה. דילמה? כן, קשה מאוד!

ב) שאלת ניתוחי מתים.
שאלה זו התחילה לידון בפוסקים מימי הנודע ביהודה. ידועה תשובתו שהוא מתיר רק בחולה מוטל לפנינו. מה עושים במצב היום, כאשר אין חולה מוטל לפנינו, אלא שכל הרפואה שכולנו נזקקים אליה, בנויה על הרפואה הפתלוגית. האם יש לאסור על ניתוחי מתים בשגרה, כאשר התוצאה לטווח ארוך עלולה להיות הדרה של הדתיים מלימודי רפואה.
בפסיקה החרדית, השיקול הזה לא קיים כמעט. בחרד"ל קצת יותר. בתורני לאומי (אולי נכניס את זה לז'רגון הישראלי?!) זה שיקול מוביל וכנ"ל בדוגמא הקודמת לגבי היחס בין השו"ע למציאות.

ניתן להאריך ולדון על הדוגמאות. אני מבקש לקחת אותם יותר כהמחשות ופחות כדיונים עיקריים. אני מקוה שזה יצא ברור יותר. אם לא, אנא כתבו.

לומד

ראיתי שאף אחד לא שילם על הסקופ, אז לא אכפת לי שהוא הלך.

התשובה האמיתית היא, שלעולם ניתן לעשות פחות ולגרור פחות התנגדות.
אם אתה רוצה לתקן שני מילימטר, תמיד יהיו מי שיתנגדו רק למילימטר השני. אז תעצור בראשון כדי לנטרל אותם? לפעמים כן ולפעמים לא. זה שיקול של רווח והפסד, שקשה מאוד לעשות אותו ובדרך כלל לא ניתן גם להוכיח משהו בראיה לאחור.

מאיר,

השאלה היחידה שלי בענין זה היא: האם השו"ע [וכל מה שהמילה הזו מייצגת] עצמו התחשב במציאות נוספת [חברתית, תרבותית, או אחרת] מלבד ההלכה.
אם כן, אז אין כאן אלא כללי פסיקה בתוך ההלכה, אבל אם לא, אני לא מבין איך אתה מסכים עם שיקול שדוחה את ההלכה - התורה.

בכדי להשיב על שאלה כזו צריך להיות בעל ידע רב, וגם בשביל לדחות את התשובה צריך להיות כנ"ל, אבל לענ"ד זו שאלה עקרונית שמחליטה אם האדם שומר מצוות או רפורמי. לא כן?

חזק

תקעת אותי. רציתי לענות לך תשובה ברורה, אבל אתה הצהרת שיש צורך בידע רב בשביל לענות, אז איך אתה רוצה שאענה כעת?

הרב יעבץ.

לאור הדוגמאות אותן הבאת,הכותרת "שינויי פסיקה" אינה במקומה.
אתה מערב שיקולים שהתווספו בשנים האחרונות,ובעיניך אלו הם שיקולים תורניים באותה המידה,את הסברות שהבאת,אתה תייחס למצוות התורה כמו קידוש ה',או גמילות חסדים.
שיקולים אלו שנובעים מהמציאות העכשווית אינם מעדכנים את המצוות ומתאימים אותן לרצון התורה מול המציאות העכשווית,אלא מוסיפים שיקולים הלכתיים שבאים על חשבון הלכות קיימות.

לאור זאת יש לשאול מהי דעתך בנוגע לעדכון צוויי התורה עצמה ?

הייתי מציע שתביא דוגמא.

כעקרון, ודאי שעדכון/שינוי/ערוב שיקולים הוא נוהל הלכתי. עדכון של נוחות נגד ההלכה אינו בא בחשבון.
איפה היתה כותרת 'שינויי פסיקה'?