'ידיו אמונה' שציטטת זה מסוף הפרשה הבאה - בשלח. אבל מוקדם יותר יש מה שאנו אומרים כל יום בפסוקי דזמרה 'ויאמינו בד' ובמשה עבדו'. גם אצל אברהם 'והאמין בד' ויחשבה לו צדקה'.
נשלח ב-14/2/2003 09:42
לתמ"ל,
מצאתי בארכיוני דברים כתובים מכבר על הנושא. אם כי הם ברוח הדברים שכבר נכתבו למעלה, נראה סגנונם בהיר ומקיף יותר, לכן הנני מעתיקם:
אמונה מלשון אימון: קבלת ידע כאמת מחייבת, שייך בפתי גם בידע בעל סבירות נמוכה כל שאינו נדחה חושית מן הידיעה. כפירה, מלשון כופר: חיפוי מפני חדירה, שייך בלץ גם בידע מוחלט כל שאינו נתפס חושית בידיעה. אמונה וכפירה אינם מורים על אמיתות ידע אלא על קבלתו ודחייתו.
אמונה נדרשת לידע לא מפאת חוסר ודאותו אלא מפאת פיצולו. הידע הנצרך לאמונה בלתי תפיס דיו להכריח את קבלתו ודחייתו כיון שבכדי לחוותו לא די בידיעה החישובית על הכרח קיומו. לחויה דרוש ידע בהשתכלות אחת ישירה ולא מפוצלת בין הסתכלויות שונות. בכדי להפוך ידע מפוצל לחויה מאוחדת דרוש מאמץ להפשטת הידע השוה מתוך התפיסות החושיות השונות והחברו לאחד. אמונה וכפירה תלויים בבחירה. מבחינת הפעולה הנפשית הכופר "מאמין" יותר בחזקה מאשר המאמין. מאמין ישר נותן אימון לפי טבע אמינות הנושא המזדמן לפניו ואילו הכופר מכריח את עצמו להתחייב או להצהיר אימונים לא להאמין למידע אמין. גם האמונה הטבעית עד שהיא מתיישבת בהחלט, שייך שתתקבל מתחושת כדאיות להתחייב או להצהיר לה אימונים, אך לא מתוך כפירה. האומר "אני מאמין בהחלט", סותר את עצמו בדרך כלל בעובדה שיש לו צורך בהצהרה.
שאלת:
האמנם מישהו מאתנו מגיע לכל התורה כולה בשכלו?
לא ניתן לומר שזה בלתי אפשרי, אבל קשה למצוא שבלי התורה יגיעו לבד לחמה הטמונה בה. אבל לאחר שלמדוה, הרי מתקדמים כ'ננס על גבי ענק'. (מליצה שמקורה במדעים אבל אימצוה הקדמונים התורניים.)
סרבת לקבל שיסוד האמונה בהערה סטטיסטית הוא אותו היסוד שהאמונה במסורת. קל להצהיר שאתה מאמין יותר במסורת, אבל בדוק נא על מה אתה מתבסס וננתח!
אולי דוקא עיון באשכול הזה יבהיר את נקודת הויוח בינינו.
נשלח ב-12/6/2003 20:52
מה עם מה ששאלתיך שם?
נשלח ב-13/6/2003 02:13
עפר
עניתי לך!
אולי כיוונת לשאלה "מהי ההערכה שלך ביחס לנכונות התורה?" ע"ז הצעתי שתנתח את ההבדל בין הערכה סטטיסטית למסורת ותיווכח שהיינו הך. הכל תלוי בכמה זה מתחבר לך שזה אמין בידיעתך הקודמת. אם היו מוסרים לך תורה מסיני והיה כתוב בה שטויות היית מקבל? ואם זה היה הקוראן היית מקבל?
ווטו
כתבת למעלה באשכול נקודה שהשתמשתי בה לאחרונה (כנראה שהזיכרון גנב אותה ממך) והיא של'אתם ראיתם' של מעמד הר סיני דרוש לדורות של 'לא את בניכם' יותר ויותר השלמה של 'אתם ראיתם' רציונלי! אמרתי את זה לרב ישר והוא פירש את המאמר 'בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה' שפירושו שהיום חורב-סיני דורש שיראו את אמיתת התורה מתוך עצמה וזו ראיה ששייכת בכל יום ללא צורך בהסתמכות על העבר!
נשלח ב-23/6/2003 23:21
קיימתי שיחה עם רב חכם מדור העבר על עניינים הנידונים ברומו של פורומנו והוא הנאני בכמה אימרות קצרות. אחת מהנה -
קודם נאמר 'וירא העם את כל אשר עשה ה'' ורק אח"כ נאמר 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'
דפח"ח!
נשלח ב-25/6/2003 01:27
קוני,
יישר כוח!
נוסף לכך לא ברור שיש מן התורה ומחז"ל ואף לא מהרמב"ם לפי תרגום מדוייק מערבית, מצות אמונה אלא מצות ידיעה שהיא בעצם לשים לב לידיעה וכמו שאמר חכם "אם הנך אדם טוב ההולך בדרך השם הרי שהנך יודע אותו ואם לא מה ערך בהצהרה של אמונה?".
כפי שהתבאר באשכול הזה, הרי זה מבואר היטב שכל מושג האמונה היינו תמיכה מעשית לידיעה. זו אמונה וזה כל המצוות.
נשלח ב-18/8/2003 20:01
קוני,
לגבי מה שכתבת שקודם "וירא" ואח"כ "ויאמינו" שמעתי שבובר בספרו "שני סוגי אמונה" מאריך ומבדיל בין האמונה הנוצרית עליה אמר טרטוליאן שהאמונה נדרשת למה שנוגד לידיעה ומה שיותר אבסורדי לידיעה,
[Credum quia absurdum est],
לבין האמונה היהודית שהיא למען לא תישכח הידיעה,
[Credum quia ratio est]!
תוקן על ידי - ווטו1 - 03/10/2003 1:01:32
נשלח ב-19/8/2003 09:11
וטו
אם בובר היה רואה את הפורום הוא גם היה מבדיל בו בין המאמינים במה שרוצים למאמינים במה שיודעים
נשלח ב-3/10/2003 01:15
הרש"ר, אוסף כתבים ח"ה עמ' 312 [התרגום מ"שמש מרפא"]:
"היהדות לא מכירה בשום הבחנה בין אמונה לבין מדע, המשייכת את האמונה לשמים ממעל, ואת המדע לארץ מתחת. האלמנט הדוגמטי אינו מוחזק בכיסו של האדם כדי שישמש לו, אם יצטרך לו, ככרטיס כניסה לשמים, בעוד שהמדע המעצב את שכל האדם ונטוע על אדמה אחרת נזון ממעינות אחרות.
"האמונה היהודית אינה מלמדת רזים שאין להם הבנה שכלית ושאין להם שפה משותפת עם השכל, ושהשכל לא יוכל להתייחס אליהם."
[מזכיר את דברי האב"ע על עשרת הדברות: "ואם מצאנו אחת מהן [מהמצוות] מכחשת שיקול הדעת אינו נכון שנאמין בו כי הוא כמשמעו..."]
נשלח ב-3/10/2003 10:19
משל למה הדבר דומה:
ידיעה
עצור כאן חושבים [המשפט ברור ואינו זקוק להשלמות]
אמונה המשלמת מיקוד-איכות
צוער ןאכ שובחים [המשפט ידוע אבל צריך סידור לשם מיקוד]
אמונה המשלמת השערה-כמות
ע_ור _אן חו_ב_ם [המשפט חסר אך יש סבירות להשלמתו]
זה הפשר לאמונה, לא כמנגדת אלא כמשלמת את השכל
תוקן על ידי - יהוסף - 03/10/2003 10:20:01
נשלח ב-3/10/2003 15:58
יהוסף יקר יקרים,
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"
בדבריך המועטים הפכת את רעיון האשכול הזה לנגיש וזמין "קב נקי" לכל מבקש אמת טהורה!
אשרינו שיש לנו יהוסף כזה!
*****
ולעומת טרטוליאן שהובא למעלה קבלתי מאישי מידידנו רציו אמרה חשובה מתיאולוג נוצרי, סי. עס. לוויס:
"האמונה היא האמנות להחזיק בדברים ששכלך קיבל פעם, למרות מצבי רוחך המשתנים!"
C. S. Lewis:
"Faith is the art of holding onto things your reason has once accepted, in spite of your changing moods"
נשלח ב-12/10/2003 11:56
יהוסף
הרשה לי להוסיף עוד הדגמה לאמונת הפתי.
______ ______ ______ הוא ימלא גם שורות ריקות ולא מתאימות באותו הכיתוב.
נשלח ב-12/10/2003 16:01
תודה לכם
קוני, הוספתך אינה דרגה חדשה אלא משל קיצוני להשלמה לא נכונה בדרגה השלישית.
בדרגה השניה צריך לשים לב שהמשל שלי הוא רק על אפשרות אחת של סידור האותיות ל"עצור כאן חושבים" מתוך עוד אפשרויות כמו "צוער כאן שובחים". היה יותר מדויק אם הייתי יכול לצייר אותיות שאינן שלימות כמו האות ר' להלן:
- - - -
-
-
-
תוקן על ידי - יהוסף - 12/10/2003 16:05:57
נשלח ב-19/10/2003 11:50
קוני,
דוגמתך היא הקצנה של הדרגה השלישית [בדברי יהוסף - המשלמת כמות] ולא דרגה חדשה.
יהוסף,
ייש"כ!
דוגמת הניקוד מוכיחה שמושג האמונה היינו "השלמה" שצורתה האחת הוא מתוך סידור הקיים והאחרת מתוך הכרעה על הבלתי נודע. זה כמו חזקה ורוב שלאורם משלימים למרות שיש סיכון שאולי אין זה נכון מתוך הכרח לשם התקדמות בחיים.
