|
|
| נשלח ב-3/9/2009 08:59 |
 |
| |
ספרן
תודה שהזכרת לי.
אני לא זוכר בדיוק את הקטע כעת, אך במדומני שי"ל עשה בו שימוש מרחיק לכת ואם אני לא טועה יש גם קטעים קצת שונים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/09/2009 9:21:53
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 10:15 |
|
| |
כמובן שדברי המש"ח הוצאו מהקשרם, אין כוונתו שהקדושה לא מציאותית רק אינה מכח עצמה אלא מכוחו יתברך. אבל אם חיפשנו הקבלות בין הרב שרייבר לליבוביץ' אז מצאנו (כמבואר בהערה 18 במאמר של הכהן). בעל- התועיל לתת מ"מ ברמב"ם שעליו מתבססים הדברים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 10:53 |
|
| |
משיח
אי"ה כשיהיה לי זמן אעיין בספר ואביא דוגמאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 11:03 |
|
| |
סתם למען הרשומות. בקובץ נזר התורה התפרסמו כמה מפירותיו.
בגליון ד' (כסליו תשס"ג) כתב הערה על דברי הראשונים והפוסקים בסוגיא דאכסנאי בחנוכה (שבת כג.)
[כעת, שאיני בתוך הסוגיא נראית ההערה חריפה עד מאד. אולם זכרוני כי בעת הפולמוס על כוחו ויושרו העיוני של הרב שרייבר השתמשו בהערה זו כדי לנגח את תומכיו]
יותר פיקנטיות יש בגליון הח"י (אלול תשס"ח) שם התפרסמו חידו"ת מ"היהודי הקדוש" בסוגייא דהיא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר אלמנה נשאתיך (כתובות טז:) והמהדיר שלהם הוא הרב נשוא האשכול...
[אגב. מציינים שם שהוא מיו"ח. ואיני יודע עם כוונתם מיו"ח של היהודי הק' או של בעל המחברת ממנה הועתקו החידושים- הרב שמואל לייב היי"ד מלודז', תלמידו של האב"נ]
ושתי הערות לסדר.
א. כתבו כאן שהוא 'פילוסוף'. איני יודע מה התכוון הכותב והאם ניסה לתאר כאן דרך לימוד או רק ציון לעסק במושכלות. אבל מעשה היה ביהודי, יקר-אך-תמהוני שניסה לעמת בין הרב שרייבר לרב ד"ר מיכאל אברהם (כמדומה סביב סוגיית מיגו-כח טענה) והפערים העצומים בגישות ביניהם הפכו את היוזמה ללעג וקלס.
[אם זכרוני אינו בכזיב העימות נעשה בחילופי מכתבים. אולי ניתן להשיגם דרך הרב אברהם]
ב. בשאלת מהו טמא. בימי הפולמוס סביב הרב שרייבר ושיטתו הראה לי בשמחה אחד מתומכיו קובץ תורני משנות ה60 שם כתב צורב אחד כעין הדברים האלו וקילסו ע"כ הרב זוין בפתח הקובץ. אותו תומך סבר שהסכמתו של ישרן ופשטן כהרב זוין בגישה זו, מוכיחות שהטענות על 'קרומקייט' אינם נכונות. [כעת איני זוכר מהו שם הקובץ ואף לא מה התחדש שם בדיוק]
עכ"פ אולי ניתן להקל בסייגים של פותח האשכול ואם יש לאל ידי אחד החכמים כאן לעלות את אחד מקובצי שיעוריו המפורסמים [בית היין-יבמות; דעת מזימות-מכות; מן העדית-ב"ק; מעיין גנים-כתובות; פי שנים-ב"ב. ובטח שכחתי כמה] יבוא שכמ"ה.
(למצער נסתפק בהקדמותיו הנפלאות...)
נוסף בעקבות הערה בתיבה האישית
כמובן שכל העלאה מתורתו ומספריו ראוי שתהיה רק אחרי הסכמתו של הרב ופשוטים הדברים יותר מביעתא בכותחא.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 03/09/2009 11:58:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 13:01 |
|
| |
| אלייעזר כתב: |  | אבל מעשה היה ביהודי, יקר-אך-תמהוני שניסה לעמת בין הרב שרייבר לרב ד"ר מיכאל אברהם (כמדומה סביב סוגיית מיגו-כח טענה) והפערים העצומים בגישות ביניהם הפכו את היוזמה ללעג וקלס.
[אם זכרוני אינו בכזיב העימות נעשה בחילופי מכתבים. אולי ניתן להשיגם דרך הרב אברהם]
|
|
זכרונך בכזיב. העימות נעשה ע"י הצגת סיכום שיעורו של הרב אברהם לפני הרב שרייבר, ע"י אותו תמהוני יקר. קשר ישיר בין האישים לא נוצר מעולם.
חילופי הדברים בין הרב שרייבר לאותו תמהוני נדפסו כנספח לחוברת של הרב אברהם על מיגו - קונטרס שיעור בדין 'מיגו' ובסופו נספח על סברות משפטיות, בני ברק תשס"ה, בהוצאת אותו יקר-וכו'. וכמדומה שעיקר נלעגות שיחת-החרשים דשם היתה בשל יד המתווך שהיתה באמצע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 15:32 |
|
| |
לייזר- אולי לא שכחת- נשך תרבית (יצא השנה) על איזהו נשך. לגבי ההקדמות מסתובבת בדיחה בשמו (מן הסתם ע"י זכין) שזה מבחן, מי שמצליח להבין יכול להמשיך הלאה לתוכן הספר... (ודרך אגב- מטו משמיה שהוא אוחז יותר מכוחו באגדה מאשר בהלכה).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 15:34 |
|
| |
משא ומתן בין ר' יוסל לבין הרב מיכאל עשוי להיות שיח חרשים כמו הגהותיו של החזו"א על חדושי הגר"ח.
תוקן על ידי שופטני ב- 03/09/2009 16:12:31
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 15:57 |
|
| |
שופטני, 
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 19:31 |
|
| |
השאלה היא מי החזו"א ומי הגר"ח...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 13:03 |
|
| |
האם צריך את רשותו לפרסום הכתבים?בזמן שהוא אינו מעונייו להוציאם לאור, וגם אם כן לא למטרת רווח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 11:59 |
|
| |
אלייעזר
אכן כן, משפחת רוטשטיין מיוחסים ליהודי הקדוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 13:43 |
|
| |
לרמב"ם (מו"נ ג, לה) הטומאה נועדה למנוע ביקורים תכופים במקדש, כדי שביקור יעשה רושם. בפרק מז, מכנה הרמב"ם את הטומאה "הענינים המדומים", וכותב שלכן אין דברי תורה מקבלים טומאה.
הקפיצה המחשבתית מטעמי המצוות, לגדר הישיבתי היא אכן בעייתית. בפסיקת הלכה קיימת מתודולוגיה חמורה באשר לדרך הסקת המסקנות. גם בעיון הישיבתי קיימת צורת חשיבה שפותחה ע"י ר"ח סולובייצ'יק. פיתוח מתודולוגיה לדיון ישיר בטעמי המצוות הנוגעים להלכה, עדיין ממתין למשדדי דרך חלוציים.
|
|
|
|
|
