הסיפור הפוליטי החשוב של השנה האחרונה הוא ללא ספק הסיפור של המהפכה הפוליטית שמתחוללת כיום בארצות הברית. אני לא מדברת על המהפכה של אובמה אלא על המהפכה הנגדית, זאת של האמריקנים הרגילים שלא מוכנים לשתוק לנוכח הריסת כלכלת השוק האמריקנית בידי אובמה וחבר מרעיו.

מי שהיטיב לתאר את המחלוקת שמביאה את ארה"ב לאווירה מהפכנית הוא הפרופ' למדע המדינה אנג'לו קודווילה (Angelo M. Codevilla)  מאוניברסיטת בוסטון (ידיד אמת של ישראל אגב). ביולי האחרון הוא פרסם מאמר מכונן בירחון השמרני American Spectator שנשא את הכותרת "המעמד השליט של אמריקה וסכנות המהפכה"

קודווילה הטעים כי יש מעמד ששולט בארה"ב כבר שנות דור ונציגיו מחוייבים לכמה הנחות יסוד שספגו באוניברסיטאות היוקרתיות בהן למדו. הנחות אלה, הקשורות למדיניות רווחה ומדיניות כלכלית, אומצו לא רק על ידי הדמוקרטים כי אם גם על ידי חברי המעמד השליט בקרב הרפובליקנים. לטענת קודווילה מוליכות הנחות אלו את ארצות הברית לעברי פי פחת על אפם ועל חמת של רוב האמריקנים, שאינם חברים במעמד השליט.

לדעת קודווילה, ההנחות הללו הן תולדה של השתלטות רעיונות מרקסיסטיים על האקדמיה האמריקנית. הן מכרסמות באחדות העם, מרוקנות את האוצר האמריקני, פוגעות פגיעה קטלנית במגזר הפרטי שהוא המגזר היצרני ומביאות להתחזקות משטר הפוליטיקאים והפקידים על חשבון חירותם של אנשים פרטים.

כעת הסקרים מראים כי הרפובליקנים עשויים לא רק להשתלט על בית הנבחרים, אלא לזכות בניצחון הגדול ביותר שלהם ב-80 השנים האחרונות. מרבית הפרשנים בשני הצדדים רואים את הבחירות בחודש הבא כמשאל עם על מדיניות אובמה. אולם הסברה הזאת לא מספרת את כל הסיפור.

אם היו אלה בחירות נורמאליות אזי הממסד הרפובליקני היה מאוד שמח עכשיו, אבל זה לא המצב. הממסד של המפלגה הרפובליקנית נמצא במצב של פאניקה. בבחירות מקדימות במדינה אחרי מדינה - קנטאקי, אלאסקה, דלווייר, נבדה ועוד ועוד -- המועמדים של הממסד הרפובליקני הובסו על ידי מועמדים חיצוניים שתובעים שינוי סדרי בראשית בפוליטיקה האמריקנית. הם לא מסתפקים רק בהפחתת מיסים אלא מבקשים קיצוץ בכל תוכניות הרווחה מביטוח לאומי ועד ביטוח בריאות לפנסיונרים ותקציבי חינוך ממשלתיים.

כל זה חשוב לישראל מכמה וכמה סיבות. ברמה הכי פשוטה חשוב מאוד שנבין שארצות הברית נמצאת באמצע מהפכה משום שחשוב שנבין מה קורה בתוך אמריקה. אובמה לא סתם יורד בסקרים. כל תפיסת העולם המכוונת אותו ואת חבריו נפסלת בפריים טיים על ידי המוני משלמי מיסים זועמים. מעבר לכך, המרד המהפכני הנוכחי טומן בחובו גם הזדמנויות גדולות לישראל אם מישהו בירושלים ישכיל להבין מה שקורה ולרכב על הגל. אמנם קודווילה לא הזכיר מדיניות חוץ, אך לצד ההנחות של המעמד השליט בכל הקשור למדיניות כלכלית וחברתית, יש לאצולה השלטונית גם מוסכמות ברורות לגבי מדיניות חוץ. בראש ובראשונה, כפי שראינו לא פעם ולא פעמיים, כולם - דמוקרטים ורפובליקנים כאחד -- מסכימים כי שורש אי היציבות מיכאל אורן שגריר ישראל בוושינגטוןבמזרח התיכון הוא העדר מדינה פלשתינית. לא משנה מי הנשיא, עמדת ארצות הברית היא שיש ללחוץ על ישראל לפנות את יהודה, שומרון וירושלים על מנת להקים מדינה פלשתינית נקייה מיהודים על כל השטח או על מרביתו. ואם אפשר להוסיף גם את רמת הגולן לסיפור מה טוב.

באווירה המהפכנית השוררת כיום באמריקה יש לישראל הזדמנות לשנות את המוסכמות לטובתנו. לקמפיין ישראלי נגד מדינה פלשתינית ובעד סיפוח יו"ש למשל, יש סיכוי להצליח באווירה כזאת יותר מאי פעם מאז 1974 לפחות. כדי לעשות זאת נצטרך להחליף את השגריר שלנו בוושינגטון משום שמייקל אורן עצמו הוא חבר במעמד השליט והוא מדרבן את יהודי ארצות הברית לתמוך באובמה נגד ישראל. כפי שכתבתי בפירוט כאן.

אפילו ללא סיוע ישראלי, יש בארצות הברית מי שמבין כי אסור שהאנרגיה המהפכנית הזאת תפסח על יחסי חוץ. ג'ון בולטון, השגריר האמריקני לשעבר באו"ם וידיד אמת של ישראל, בוחן כעת אפשרות לרוץ לנשיאות בשנת 2012. בולטון אינו פוליטיקאי ועל פניו אין לו סיכוי של ממש. אבל כפי שהסביר לאחרונה בראיון, הוא מבין כי הגיע הזמן לשנות את יחסי החוץ של ארצות הברית מקיר לקיר והוא רואה במירוץ לנשיאות אמצעי להבאת השינוי הזה.

אי אפשר לדעת מה יהיה בארצות הברית אחרי נובמבר, אבל יש לנו סיבה לתקווה גדולה. כתמיד, הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא שגם אצלנו יש מעמד שליט וחבריו יעשו הכל כדי למנוע מההמהפכה האמריקנית להגיע לכאן.

דיוויד אקסלרוד, יועצו הבכיר של הנשיא העלה אמש (ד') שוב את ביקורו הצפוי של אובמה בישראל.

בהמשך להודעה הקודמת בה טענתי שאובמה עוד יחרף את ישראל וערכיו היהודיים
ולאחר מכן הקב"ה ינקום בו ויביא לחיסולו, מצאתי אולי תימוכין לרעיון הזה.


המדובר הוא על פרשת דוד וגולית, כאשר דוד ע"ה מזדמן במקרה לשדה המערכה של צבא ישראל
החונים מול פלשתים וקול חירופיו של הפלשתי הערל המחרף מערכות אלהים חיים מגיע לאוזניו
לא יכל דוד לשאת את חילול ה' העצום הנגרם מזה שלא נצא אחד מישראל המעז להתייצב מול הפלשתי המפחיד..

אומר המדרש (מדרש שמואל) בזה"ל :
היה דוד מסתכל בגלית הפלשתי, ורואה אותו גבור ומזויין בכל כלי זיין, אמר מי יוכל לזה?! כשראה אותו מחרף ומגדף, אמר אני יכול לו מאחר שאינו מפחד מהקב"ה.

ממשיך המדרש ולומד מפה כלל גדול : כל המחרפין נופלין


על מיודענו השחור מהבית הלבן כתובים שני הדברים, גם שיחרף וגם שיפול בסופו של דבר. "ונכשל ונפל".
הה"ד: והשבית קצין (הקב"ה) חרפתו של אובמה.



נחיה ונראה בע"ה.