מסרקות של ברזל • עדות מתוך תא המעצר

גם המשטרה, הנאחזת בכל כוחה בגרסה לפיה הפעולות הללו היו מוצדקות, מבינה שנחצו קווים אדומים. אותו נשק המופעל מול מחבלים, מופעל נגד אוכלוסייה חרדית. 'דרוס כל דוס', הסיסמה האנטישמית הוותיקה והידועה לשמצה, הפכה פתאום, בעיני רבים, למוטו המנחה את השוטרים המוזנקים להפגנות במאה שערים.

ואירוע הדריסה המזעזע יוכיח.

יואליש קרויס היה מהבודדים שעמדו בכיכר השבת, ברגעים הדרמטיים שבהם עלה רכב סוואנה משטרתי כבד משקל על גופו של יענקי קליין, חסיד סאטמר צעיר לימים, שניסה לבלום את דרכה של הניידת שפינתה את גופתו של שוהה ההוסטל שנדקר קודם לכן.

"ראיתי את הדריסה בעיניים", מספר קרויס, כשההלם עדיין בקולו. "לא נרדמתי כל אותו הלילה, מרוב שהייתי בהיסטריה כתוצאה מהמחזות שראו עיני".

מסתבר שהאברך הנדרס - נדרס פעמיים בהפרש של שניות. "בפעם הראשונה זו הייתה דריסה מכוונת", משחזר יואל קריוס את שראו עיניו. "האברך נעמד בדרכו של הטנדר המשטרתי, ונהג הטנדר החליט לנסוע ולדרוס אותו. האברך נתלה על קדמת הרכב, ולאחר כמה מטרים נפל. הנהג הבחין בכך, והמשיך בדהירה, כשהאברך שוכב על הרצפה. הטנדר עלה לו על הרגליים ומחץ אותן.

"התקשרתי להזעיק עזרה ראשונה, אבל לאחר מספר שניות, כשהפצוע היה שרוע על הרצפה מתבוסס בדמו, אני רואה ניידת נוספת השועטת במהירות לכיכר השבת. הנהג לא ראה ככל הנראה שמישהו שוכב על הרצפה, והמשיך לנסוע, תוך שהוא דורס אותו. הוא גרר אותו לאורך כשלושים מטרים, עד שאישה אחת התקרבה לניידת וצעקה על השוטרים. הנהג הוציא רימון להשליך עליה, אבל ברגע האחרון הבחין שמישהו נגרר בין הגלגלים.

"כשהשוטר ראה את האברך נגרר ומדמם, הוא פנה לאחור, ביצע רוורס, ועקף את הפצוע. הם המשיכו בנסיעתם כאילו לא קרה דבר. גם השוטרים שעמדו באזור וראו את הדריסה הכפולה – לא עלה בדעתם לעשות משהו. אם לא הייתי רואה את זה, לא הייתי מאמין. הם פשוט רוצחים.

"אני מתכוון ללכת מחר למח"ש, בכדי להגיש תלונה על הדריסה", מודיע קרויס. "יש לי שלושה עדים שראו את הדריסה הרצחנית".

• האם המשטרה יכולה לטעון שהפתיחה באש חיה נעשתה בעקבות סכנה שנשקפה לשוטרים? הרי מפגינים הציתו את ניידות המשטרה...

"מה שקרה שם באותו לילה הוא, שהיה אירוע דקירה בהוסטל, ובאותה שעה השתתפו שוטרים רבים בישיבה במגרש הרוסים. כשהגיעה ההודעה על הדקירה, כל החניון התרוקן. ארבעים ניידות הגיעו לשטח. במשך שלוש וחצי שעות עמדו ארבעים ניידות באזור גאולה, ואף אחד לא נגע בהם.

"לאחר זמן התחילו להתאסף סקרנים במקום, והתפתחה מהומה. אחרי שעתיים, התחילו לדבר על נתיחה, ואז מישהו ניפץ חלון של ניידת, ועוד מישהו ניפץ חלון שני. ואז הגיע איזה נער חמום מוח ששרף ניידת.

"אבל אני שואל: למה צריכים להביא ארבעים ניידות? בשביל מה ההתגרות הזאת?", אומר קרויס.

• אז איך אתה מסביר את זה בכל זאת?

"אני אומר שהם רצו לנקום על מה שהיה בשבת. שוטרים עמדו ליד החניון משמונה בבוקר עד שמונה בלילה, במקום להיות בבית עם הילדים. אני הייתי שם בתפילת מוסף, ואחרי זה הלכתי לאכול ולנוח.

"השוטרים האלה, לאורך כל השבת הם אכלו טונה ושתו מים מינרלים. נהיה להם אקווריום בבטן. אני במקומם, הייתי מתפטר מהמשטרה. הם החליטו לנקום ולכן הם גילו רצחנות כזאת", קובע קרויס.

• מי נתן להם את ההוראה לפתוח בירי?

"להערכתי זה היה ברונו שטיין, מפקד מחוז ציון. למה אני חושב כך? כי כמה דקות לפני שהחלו היריות הוא עזב את השטח. לאחר שנגמרו היריות, הוא חזר. הוא לא רצה כנראה להיות בשטח כשהפקודה שלו מתמלאת".

כשהתקשרנו לברונו שטיין עצמו, הוא סירב להגיב, והפנה אותנו לדובר מחוז ירושלים במשטרה, שמוליק בן-רובי, שעמדת המשטרה הושמה בפיו.


דובר המשטרה: אין שום מקום לחשבון נפש

ומה יש לבן-רובי לטעון כנגד התלונות החמורות?

"מאות פורעים חרדים, כיתרו את המשטרה. כוח משטרה ניסה להוציא את היהודי שנרצח, ומאות פורעים חרדים התנפלו על הכוח וזרקו בלוקים, ברזלים וחפצים שונים. הם ניסו לכתר את הבניין, והמצב היה קרוב ללינץ'.

"הכוח חילץ את עצמו מהמקום, בעזרת ירי של רימוני הלם וגז מדמיע", טוען בן-רובי בראיון לאתר 'בחדרי חרדים'.

• ומי ירה נשק חם?

"היה שוטר שנשקפה סכמנה לחייו, כתוצאה מידויי אבנים וברזלים. אז הוא ירה כמה יריות אזהרה באוויר".

• ואיך אתה מתרץ את הדריסה הזדונית?

"כשכלי הרכב של המשטרה יצאו, זינק חרדי נוסף לעבר הרכב ולכן הוא נדרס. לנהג לא היתה יכולת למנוע את זה. החרדי פונה לבית החולים. ואני רוצה להזכיר שגם שמונה שוטרים נפצעו במהלך התקריות, ושמונה ניידות הוצתו. למזלנו, השוטרים לא היו בניידות ולכן לא נשרפו".

• אז הדריסה לא הייתה מכוונת?

"מה פתאום", מזדעק בן-רובי. "חד וחלק. לא".

• ואם אומר לך שעדי ראייה טוענים שראו שהדריסה נעשתה בכוונה?

"הבלים שזוממים אנשים רשעים שרוצים להשחיר את פני המשטרה. הם קשקשנים גדולים, שמחרחרים מלחמה בין המגזרים".

• עדי ראייה טוענים גם ששוטרים שראו את הדריסה, לא עשו דבר לנוכח היהודי המתבוסס על הארץ בדמו...

"זוהי שמועה פרועה של קשקשנים ורשעים שמחפשים להכפיש את המשטרה", קובע הדובר.

• אז בעצם, ההתנהלות של המשטרה היתה תקינה לחלוטין? אין כל מקום לחשבון נפש?

"אין שום מקום לחשבון נפש. כך בדיוק צריך היה לנהוג. החרדים הסלימו את ההתפרעויות, ולא היתה ברירה, אלא להגיב כפי שהגיבו".

ואם זוהי עמדת המשטרה - שקט לא יהיה בירושלים בעת הקרובה. אין התנצלות, אין חשבון נפש. הירי החי היה מוצדק, הדריסה הרצחנית היתה בלי כוונה. הכול תקין, לדעת המשטרה.

אבל בעיני מפגיני מאה שערים, הטיעונים הללו אינם אלא התנערות ממעשים חמורים. יעידו על כך קירות ירושלים, שנמרחו במודעות הנושאות את הכותרת: "רוצחים".