עולמו של גבר
כוחות הרגש שבי טובעים בים השכל,
אני כ"כ שכלי וכוחן, בעל עור של פיל, לא מתרגש מכלום, גם לא ממחזות אימה.
הדמיון ממני והלאה, אני חושב ישר, תכליתי.
אני מתעב דמיון, הוא טיפשי, לא חושב שזה נכון לשגות באשליות,
ומכאן העוצמה, הקשיחות והיכולת לבנות בנין מציאותי.
יש לי ישוב הדעת כך שנטרול הרגשות והדמיונות, זה דבר קל.
אני שונא תוכחה, כל בקורת גם ברמז, כי יש לי כבוד.
חשובה לי הערכת אשתי כלפי מאוד.
אם מרבים לבקר אותי אני מרגיש סמרטוט,
מאבד מעמד והאוביקט המבקר כבר לא מוצא חן בעיני, אני מאבד בו טעם.
אני זקוק לחוש שבעיני בת הזוג אני מושלם.
אני בטוח שהיא חושבת עלי ללא הרף, מדמיינת אותי, כי היא אישה.
אבל אני לא, אני גבר.
אני רק צריך לזכור תאריכים ולהביא מתנות,
להתבונן בה-ולהחמיא, להגיד תודה יפה בסוף כל ארוחה.
זה כל מה שאישה צריכה.
וכמובן- היא צריכה גם לכבד את בעלה ולעשות רצונו, זה מה שעושה לה טוב, ככה זה בטבע.
הקב"ה:"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"
תוקנו שגיאות זכר/נקבה.. ככה זה כשמעתיקים..
תוקן על ידי אופק20 ב- 07/09/2009 13:38:51
