מקראות גדולות - זכר חנוך -וגשל

כוונתך בוודאי למשניות זרעים טהרות שי"ל במסגרת הש"ס (לא משניות מהדורת זכר חנוך).
אכן יבואו על הברכה, בהשוואה של הר"ש לכת"י פריז (וחבל שלא קבעו הנוסח על פי כתב יד זה שהוא מזוקק ביותר יחסית לגירסא שבש"ס וילנא), הרא"ש השלם ופי' הרמב"ם על פי תרגום קורח.

עיקר מעלתם של הוצאת ווגשל איננה במהדורות החדשות שהו"ל אלא בספרי הצילום שהדפיסו שרובם מן הסתם אין בהם רווח גדול, כמו המדרשים של בובר ועוד, אוצר הגאונים, האוסף 'תורת הגאונים', מפרשי הספרי והמכילתא, ועוד ראשונים רבים. 

זה היה יוזמת האב - ר' חנוך, שהיה אוהב ספר אמיתי

טוב עשו שהעבירו את פי' האור החיים והכלי יקר לסוף הספר ותחתם שמו על הדף את החזקוני והרא"ש.
והנה האמת ניתן להאמר שעם כל המעלות של מקראו"ג המאור עכ"ז אינו מגיע למעלת המקראו"ג שנדפסו בווארשא תרכ"ב, כי בהמאור השמיטו את המסורה (ואפי' מסורה קטנה לא הדפיסו). אולם גם המקראו"ג של לעבענזאהן [היינו אותם שנדפסו בווארשא] יש בהם חסרון בהחמש מגילות שלהם שהדפיסו פירושים ארוכים מאד מאחרונים על הגליון ועל ידי זה נעשו פירושי הראשונים (היינו פרש"י ורד"ק ואב"ע) לטפל מרוב אריכת (!) פירושי האחרונים.