|
|
| נשלח ב-15/4/2010 19:46 |
|
| |
חחח
איאיאי כואב...
_________________
שערי דמעות לא ננעלו, אם כן שערים למה?
לחסום בעד דמעות השוטים שבוכים, ואינם יודעים על מה בוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2010 19:51 |
|
| |
חחח....חמוודד
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2010 16:39 |
|
| |
למה לא הייתי פה?
בגלל זה.....

לא עלינו!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2010 13:56 |
|
| |
שמחה מה זה?????מ-פ-ח-י-דדדדדד בטח זה מארה"ב .......חח..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2010 14:52 |
|
| |
ha ha ha no its from isreal....
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2010 17:52 |
|
| |
ואוווווווו, איט'ס סו קולללללללללללללללללללל...............
_________________
כל המגלה זהותו באינטרנט הוא אדיוט מושלם........
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 19:37 |
|
| |
תודה על החח
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 19:49 |
|
| |
וואי מלחיץ ביותר.. איזה עומס יתר...חחחחח
_________________
*~דניKלוש~*
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 17:12 |
|
| |
סיפור בדואי, שווה הרהור
פעם אחת בארץ רחוקה... היה בדואי אחד שהיה לו הכל. היו לו גמלים, היו לו סוסים , היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, כל דבר שבעולם. יום אחד הוא קם בבוקר ואמר לעצמו שיש לו הכל אבל אין לו משהו חשוב. החליט שהיום הוא הולך לעיר הגדולה כדי לקנות משהו חשוב באמת. לקח את הגמל, שם עליו ארגז מלא בדינרים, דולרים, אבנים טובות ושרשראות זהב, לבש את הז'קט והשרוואל החדשים ויצא למסע אל עבר העיר הגדולה. כשהוא הגיע לשער העיר הוא הכניס לכיס שלו כמה שיותר דולרים, פשוט מילא את הכיסים בכל טוב, שם את הארגז שנשאר עדיין מלא בתכשיטים מתחת לאוכף הגמל וכיסה אותו במעיל כדי שאף אחד לא יראה. אחר כך הוא נכנס לעיר הגדולה והתחיל להסתכל בחלונות הראווה של הרחוב המרכזי, אבל גילה שהכל יש לו וכבר עוד מעט נהיה לילה. הוא התחיל לחפש את הדרך חזרה אל הגמל כדי להגיע למאהל שלו לפני שיחשיך. אבל אז הוא מצא סימטה קטנה עם חנות נסתרת שבה יש מדף אחד ועליו מוצר אחד – עין גדולה. הוא אמר לעצמו: "וואללה, זה אין לי". נכנס לחנות וביקש לקנות את העין והמוכר הגמד אומר לו שהעין הזאת במשקל. הוא לוקח את המשקל, שם עליו את העין. המשקל עולה והגמד אומר לו שיתחיל לשים בצד השני כסף ומה שיוריד את העין זה הסכום שהוא ייקח ממנו עבור העין. הבדואי מוציא חופן גדול של דולרים, שם אותו על המשקל, ושום דבר. לוקח מהכיס השני את האבנים היקרות ושם על המשקל ושום דבר לא זז. מוציא את האבנים הגדולות ועדיין אין תזוזה. הוא אומר למוכר שיחכה רגע, רץ החוצה אל הגמל שלו, מוציא את הארגז וחוזר לחנות. בא לשים את הארגז על המשקל ואז הוא קולט שיש בדואי זקן שמסתכל עליו. "מה אתה עושה?" – שואל אותו הבדואי הזקן, והוא ענה לו שהוא מנסה לקנות עין והמשקל לא זז, אבל הוא בטוח שעכשיו, אחרי שהוא ישים את הארגז הזה המשקל יזוז גם יזוז. הבדואי הזקן מבקש ממנו ללכת אחורה, לשים את הארגז בצד. הוא מוציא מהכיס מטפחת, שם אותה על הצד השני של המשקל כך שתכסה את מה שכבר יש שם ואיך שהוא שם אותה, העין יורדת. הבדואי הצעיר נפעם, אומר לו : "איך עשית את זה? אני שמתי את כל מה שיש לי וזה לא ירד ואתה שמת את המטפחת וכבר זה ירד". הבדואי הזקן מסתכל עליו אומר לו: "חביבי , אתה לא יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר" ותחשבו על זה.... _________________
*~דניKלוש~*
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 17:13 |
|
| |
משהוא מגניב שקבלתי באימייל
כמה עובדות על החיים:
1. אף בן אדם לא יכול לגעת עם הלשון בכל השיניים.
2.עכשיו כל המפגרים בודקים את זה,
4.עכשיו גילת שזה שקר,
5.עכשיו ישלך חיוך דיבילי על הפנים
5. לא שמת לב שדילגתי על 3
6. עכשיו אתה חוזר לבדוק
7. לא שמת לב שדילגתי על 6
8. עבדתי עליך.. חח
9.לא שמת לב שהיה פעמיים 5
10. עכשיו תהיה ילד טוב ושלח את זה לכל מי שאתה מכיר (:
מאת ריאנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 17:30 |
|
| |
| מעשהיה כתב: |  |
כמה עובדות על החיים:
1. אף בן אדם לא יכול לגעת עם הלשון בכל השיניים.
2.עכשיו כל המפגרים בודקים את זה,
4.עכשיו גילת שזה שקר,
5.עכשיו ישלך חיוך דיבילי על הפנים
5. לא שמת לב שדילגתי על 3
6. עכשיו אתה חוזר לבדוק
7. לא שמת לב שדילגתי על 6
8. עבדתי עליך.. חח
9.לא שמת לב שהיה פעמיים 5
10. עכשיו תהיה ילד טוב ושלח את זה לכל מי שאתה מכיר (:
מאת ריאנה. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 17:45 |
|
| |
"הכלב"
קצב עומד לסגור את העסק שלו וכלב נכנס לתוך האטליז. הוא ניסה להפחיד אותו,
אבל הכלב חזר. שוב ניסה להפחיד אותו, אבל אז שם לב שהכלב מחזיק מעטפה בפיו. הקצב פתח את המעטפה ומצא שטר של 100 ש"ח וגם פתק: "אנא שלח לי עם הכלב 1 ק"ג
של בשר בקר טחון ו- 2 ק"ג שניצלים". המום, הקצב לקח את הכסף, הכניס את הבשר הטחון והשניצלים בשקית והניח אותה מול
הכלב, אך שכח לתת את העודף. הכלב התחיל לנבוח ולהראות את הניבים שלו. כשהבין מה קורה הקצב הכניס את העודף בתוך השקית , הכלב נרגע, לקח את השקית
בפיו ועזב את האטליז. הקצב סגר את העסק שלו במהירות והלך אחרי הכלב .
הכלב ירד במורד הרחוב עד הרמזור הראשון, ישב על המדרכה והמתין שיהפוך לירוק
ואז חצה את הרחוב עם הקצב מאחוריו במעקב צמוד.
לאחר הליכה לאורך מספר בלוקים וחציית רחובות אחדים נעמד הקצב פעור פה כי ראה
שהכלב עצר ליד בית, הניח את השקית על הריצפה, נעמד על רגליו האחוריות וצלצל
בפעמון. הדלת לא נפתחה. הכלב צעד אחורה, התנגש בדלת ברעש חזק. הוא חזר על
הפעולה מספר פעמים, אך איש לא ענה בבית. הקצב ראה אז שהכלב לקח את השקית בפיו, הקיף את הבית, קפץ מעל לגדר וניגש
לחלון, שיחק עם הרגליים על הזכוכית מספר פעמים ולאחר מכן חזר אל הדלת. איש אחד פתח את הדלת ... והחל להכות קשות את הכלב! הקצב רץ אל האיש כדי לעצור
אותו ואמר: "אלוהים, בן אדם, מה אתה עושה? הכלב שלך הוא גאון !"
האיש, ענה בכעס גדול: "איזה גאון? הכלב הזה מטומטם! זאת הפעם השנייה השבוע,
שהוא שוכח את המפתחות .... ואני באמבטיה!"
מוסר השכל:
לא משנה כמה תעבוד, בעיני הבוס שום דבר לא מספיק.
מייל זה מיועד לאלה שחושבים לעבוד כמו כלב.
"אל תיקח את החיים כל כך ברצינות ... בסוף לא תצא בחיים! "
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 18:13 |
|
| |
חחחח... טובב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 23:47 |
|
| |
_________________
תוקן על ידי DG1 ב- 03/05/2010 23:50:20
אופטימיות נובעת מחוסר מידע..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 14:34 |
|
| |
לשמנים שביננו, חחחח
|
|
|
|
|