|
|
| נשלח ב-18/9/2009 17:41 |
 |
| |
[השכן,
אבל אני לא "רבות" ודוק.  ]
חג שמח!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2009 22:20 |
|
| |
אראל
הוספת מין סתמי לא פותרת בהכרח את הבעיה. בקטע מפורסם מתלונן מרק טויין על השפה הגרמנית, שבה צנון הוא ממין נקבה, אבל עלמה היא ממין סתמי:
- "Gretchen.
- Wilhelm, where is the turnip?
- Wilhelm.
- She has gone to the kitchen.
- Gretchen.
- Where is the accomplished and beautiful English
maiden?
- Wilhelm.
- It has gone to the opera."
(מכאן:
http://www.crossmyt.com/hc/linghebr/awfgrmlg.html)
והנה מאמר מרתק שמרחיב על השפעת השפה על תפישת העולם. הדיון לגבי מגדר בשפה מופיע לקראת הסוף, ולא מסתדר עם ההצעה שהעלה ר' מיכי, שכן החלוקה נשמרה גם לגבי תפישה של פרסונופיקציות:
http://www.edge.org/3rd_culture/boroditsky09/boroditsky09_index.html
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2009 23:44 |
|
| |
[אחת מיני רבות]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2009 10:03 |
|
| |
על הפיראהא היה כאן אשכול נרחב (דומני לפני כארבע שנים), שם עסקנו בזה וניתחנו את התוצאות, עם אדמו"ר ממייציץ זתעועכי"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2009 23:20 |
|
| |
בכל אופן אני מחפשת הספר שני עגלות וכדור פורחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 15:12 |
|
| |
בנושא בוגי סטייל
The Moon, appearing as a body larger than the Sun, was endowed by the imagination of the peoples with a masculine role, while the Sun was assigned a feminine role. Many languages reserved a masculine name for the Moon. (4) It was probably when the Moon was removed to a greater distance from the earth and became smaller to observers on the earth, that another name, usually feminine, came to designate the Moon in most languages. (5)
-
Yoreach in Hebrew, Sin in Assyrian, der Mond in German, Mesiatz in Russian, and so on.
-
Levana in Hebrew, Luna in Latin and several of the Romance languages, as well as Russian, and so on. [Macrobius (Saturnalia VIII. 3) quotes Philochorus as having said that ''men offer sacrifices to the moon dressed as women and women dressed as men, because the moon is thought to be both male and female.'' (Transl. by P. Davies)].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2009 13:36 |
|
| |
i didnt read all the kommentars but i think its in maseches kiduschun where the gemoro explains why the thora uses for the word derech witch probebly a domem diffrent artikels like once sachar an donce nekave because of the contecst darco shel ish lichbosh weein darka shel isha lichbosh an lashon nekeiva when its talking about darka shel torah witch probebly nekeva and so on...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2009 04:46 |
|
| |
לר' מ. אברהם, - תיקון קל לדבריך.
את הכלל "כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו או נקבהו" הביא בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' שלו וח"ה סי' קמו - אלף תקיט) בשם הראשונים, ומכללם ר"ת.
כמו כן, כלל זה נמצא בתוס' הרא"ש (שבועות ה: ד"ה מראות נגעים - הוזכר בשו"ת הרדב"ז מכת"י - ח"ח - סי' רז ד"ה שנים שהם) ובחזקוני (בראשית לב, ח; שמות לה, יז) בלשון: "כל דבר שאין בו רוח חיים פעמים נקרא בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה".
וע"ע אגרות קודש (לאדמו"ר מחב"ד) ח"ו עמ' שלט - http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/6/1844 שהביא זה מהמדקדק דונש (המוזכר ברש"י עה"ת בכ"מ). (וכן הזכירו הרב עוזיאל אליהו שליט"א http://www.kipa.co.il/ask/show/111519).
אך כפה"נ רבי אברהם אבן עזרא לא מסכים לכלל זה, שכן ראב"ע (קהלת ה, א) יצא כנגד פיוטי ר"א הקליר, בין היתר, בשל היותם מערבבים לשון זכר ונקבה. ועי' במבוא ל'מחזור המפורש' (מאת הרב יעקב וינגרטן, ירושלים תשנ"ד) עמ' 49, 53 ועוד.
אולם, משום מה כלל זה מקובל בפי האחרונים (תוס' יו"ט נזיר פ"ב מ"ב - וע"ש בהגהות הרש"ש על המשנה וש"נ; שם תמיד פ"ה מ"ד; שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סוף סי' מ; אבי עזר על הראב"ע, נדפס במהדורת מאורות, בראשית כג, יז; מלאכת שלמה מנחות פ"י מ"א; תורה תמימה שמות יח, כ, הערה כט; שם דברים כח, ז, הערה י;) בשם הראב"ע, וצ"ע מהיכן הגיעה מסורת זו. (וע"ע ראב"ע בראשית לב, ט, ועוד).
וע"ע http://forums.nana10.co.il/Message/MessageFullUTF8.asp?MsgID=5117450;
וכן http://akadamya.fav.co.il/27280021_%D7%92_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D;
וכן http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=200&lang=hebrew (בד"ה ובכל הנ"ל) ועוד.
 |
|
|
|
|
|
