תוקן על ידי ruth77 ב- 15/10/2009 1:45:51

פרק שירה הוא שיר עתיק בן למעלה מאלף שמונה מאות שנה . יש המייחסים את כתיבת השיר הזה לדוד המלך עליו השלום , שזכה לתואר "נעים זמירות ישראל" והידוע בכתיבת מזמוריו המקודשים : "תהלים". ויש המייחסים זאת לשלמה המלך שזכה לתואר "החכם באדם" על חוכמתו שהייתה יודעת גם בהגיגם של בעלי חיים ובצימחתם של הצמחים והזרעים ועוד. בשירה זו , כל יצור וכל תופעת טבע , החל בשמיים וכלה במדבר, הנהרות עד לברקים , מהשבלולים עד ללווייתנים , כל אחד מהם משבח ומהלל את ה' בפסוק מקראי, שטומן בחובו את תמצית קיומו או קיומה ובנוסף ,ללמד אותנו מוסר תוך כדי התבוננות במהותה של כל בריה ובריה .

מעבר לזאת , פרק שירה טומן בחובו גם סודות עמוקים וכפי שכתוב בתיקוני הזוהר ( סד' ) : " אית היכלא דניגונא - דלית לה רשותא למפתח אלא בניגונא " תרגום : יש היכל של ניגון שאין רשות לפתחו אלא בניגון.

 ואכן , מסרו לנו רבותינו הקדמוניים הקדושים כי מקום מופלא וטמיר יש בשמי המרום ,אוצר גנוז הנעול על מנעול ובריח , היכל עליון רם ונסתר : "היכל הניגון" שמלאכים ושרפים בו יהלכו . ברוח קודשם , גילו לנו רבותינו הקדושים את הסוד כיצד ניתן להיכנס לתוך ההיכל : המפתח הוא באמצעות הניגון ,השירה ורינת פרק שירה .

 ובאמת , פרק שירה היא השירה שכל הבריאה אומרת כל יום לפני הקב"ה , כל ברייה וברייה כפי שירתה . בתיאור מופלא , ממשיל הרב חנוך זונדל לוריא זצוק"ל בספרו : "כנף רננים " את מהות שירת הבריאה באופן הזה : שירת הבריאה היא כמו תזמורת גדולה עם כלי נגינה שונים שכל כלי נגינה נותן את קולו וביחד זה הופך להיות למוזיקה אדירה של שבח והודיה לקב"ה ,כאשר בראש התזמורת עומד המנצח הראשי שהינו האדם ? נזר הבריאה האומר את פרק שירה , שבאמירתו זו הוא נותן כוח לכל הבריאה לומר שירה . וכשהשרים והמלאכים של כל ברייה וברייה אומרים שירה , הם מקבלים שפע וחיות שאותו הם מורידים אלינו . ומכתבי האריז"ל למדים, שמכיוון שכל שפע הבא משורש ההשפעה משתלשל ויורד מעולם לעולם עד שמגיע אל המבקש , הרי שבכדי לפתוח את הצינורות לכך ,יש לו לאדם לומר את השירה הזו כהשתוקקות לבורא מעומקא דלבא . ביאור דומה בהקשר זה על מהות שירת הבריאה , כותב המבי"ט הקדוש- רבי משה ב"ר יוסף טראני זצוק"ל בספר : "בית אלוהים" שבסופו פירוש על פרק שירה . ממשיל המבי"ט הקדוש את פרק שירה באומרו כי אותם הפסוקים מתהילים שהם רוב רובו של פרק שירה ,כשהם מסודרים כפי שהם מסודרים בפרק שירה, הם כמו התווים שכל ברייה אומרת בתוך המוזיקה הזאת והאדם הוא המנצח על התזמורת , שכל ברייה וברייה אומרת את השירה הייחודית לה והאדם מחבר אותם להיות שירה נפלאה שבלעדיו ,השרים והמלאכים שלהם אינם יכולים לומר שירה - עד שהאדם יאמר השירה פה בעולמנו . ובאמת , כפי שכתבו רבותינו הקדושים (תנא דבי אליהו זוטא , כ"ה) : "אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שאומרים ישראל שירה תחילה למטה" וכמעין זה , כותב רבי נחמן מברסלב : דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד , לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם , כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר , שזה בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ( ליקוטי מוהר"ן ת"ב ס"ג ) .

ממשיך המבי"ט הקדוש וכותב : אמירת פרק שירה , יש בו יתר שאת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית , ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה . הרה"ג רבי מרדכי גרוס שליט"א - אב"ד "חניכי הישיבות" בני ברק , כותב במכתב הברכה שצירף לספר : "פרק שירה" - עם פירוש שירת שלמה וזה לשונו : במסכת סופרים פי"ח שלהי ה"א איתא , שכל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן . יש לומר דכן הוא נמי בשירה של הבריאה ,דהוי בכל עת מזכיר פסוק בעונתו, ולהכי מעלת השירה כבניית מזבח והקרבת קורבן . ומה"ט על ידי אמירת השירה בכוחו להוריד שפע טוב לעולם, כדאיתא סנהדרין דף קא ע"א : כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם , ופסוקי השירה המה פסוקים בזמנם .

 למרות המעלות , הסגולות והסודות העצומים הגנוזים בפרק שירה ,אין בני דורנו קוראים ומתעסקים בו באותו אופן כמו ספר תהילים - למרות שרוב פסוקי פרק שירה מכילים פסוקים ממזמורי תהילים . אחת הסיבות האפשריות לכך היא המציאות שרוב הסידורים הקיימים אינם מכילים את פרק שירה בתוכם , עובדה שגורמת לכך שמתמעטים העוסקים בו וזה אינו נחלת הכלל. אך דא עקא , גם אלו שכן נוהגים לומר פרק שירה - אם באופן תדיר ואם באופן מזדמן ,לא כולם שולטים בכתוב ולו רק בפשוטו של מקרא ולא כל שכן בפנימיות הפסוקים . גם ישנם כאלה הסוברים , שבאמירת המזמורים עדיפה מעלת ההספק על מעלת הכוונה והם מוצאים עצמם אומרים במרוצה ובמהירות וללא התבוננות ועיון . על כך כתב הרב יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל בעל "ערוך השולחן" וזה לשונו : טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה ,כגון שיש לו שעה לומר תחנונים ולא יותר , לא יאמר הרבה תחנונים בלא כוונה , וטוב יותר מעט ובכוונת הלב והוא הדין בכל הדברים כמו בלימוד תורה , באמירת תהילים וכיוצא בזה טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה . (ערוך השולחן , או"ח א, כא) הרמח"ל בספרו : "מסילת ישרים" בפרק כ"א בדרכי קניית החסידות כותב וזה לשונו : והנה לזה צריך האדם שיתבודד בחדרו , ויקבץ כל מדעו ותבונתו אל ההסתכלות ואל העיון בדברים האמיתיים האלה , והנה ודאי שיעזרהו לזה רוב ההתמדה והעיון במזמורי דוד המע"ה , והתבוננות בם במאמרם ועניינם.

מדברים אלו נמצינו למדים כי התועלת מושגת בתנאי שהתכלית העיקרית היא ההבנה והתבוננות בפסוקים ומה עניינם . כותבים התנאים הקדושים באופן מפורש ובבחינת הבטחה , באותן הברייתות מהמשנה אשר נוהגים לומר אותן לפני פרק שירה : תניא רבי אליעזר הגדול אומר,כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא ..... וגו' (ברכות, יז , ע"א) . אמר רבי , כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה , זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים... וגו' ( עי' סנהדרין , צא , ע"ב ) . לכן , כפשוטו של מקרא , לא שייך "עוסק" ללא עיון והבנה מעמיקה של הפסוקים המרכיבים את פרק שירה .

                         שירת הבריאה -      פרק שירה.
                        מיוחס לדוד המלך ולשלמה בנו ע"ה
                      מסוגל לפרנסה לרפואה ולהצלה מכל רע

                                            פרק שירה
אמר רבי כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה, זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע ומפגע רע ומחבוט הקבר ומדינה של גהינם, ומחבלו של משיח  ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.
תניא אמר רבי אליעזר, כל האומר שירה זו בעולם הזה זוכה ואומרו לעולם הבא, שנאמר אז ישיר משה, שר לא נאמר אלא ישיר אותו לעתיד לבוא.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר, כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא וניצול מפגע רע ומיצר הרע, ומדין קשה ומשטן ומכל מיני משחית ומזיקין. גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת דרכי, ולשמור דלתות היכלי ותורתי ולשמור מצוותי וחקי. נצור תורתי בלבבך ונגד עיניך תהיה יראתי. שמור פיך ולשונך מכל חטא ואשמה ואני אהיה עמך בכל מקום שתלך, ואלמדך שכל ובינה מכל דבר. והוי יודע שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו כי אם לכבודו. שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.

אמרו חז"ל על דוד מלך ישראל בשעה שסיים ספר תהילים זחה דעתו עליו ואמר לפני הקדוש ברוך הוא, יש בריה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני? באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת, ואמרה לו, דוד אל תזוח דעתך עליך, שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך. ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלושת אלפים משלים,שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמישה ואלף. ולא עוד אלא שאני עוסקת במצווה גדולה, וזו היא המצווה שאני עוסקת בה. יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני. זו היא המצווה. לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו ויי ישלם לך. אל תקרי ישלם אלא ישלימנו לך.

פרק ראשון - שיר השמים הארץ וכל צבאם:
שמים אומרים. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: (תהילים יט, ב)
ארץ אומרת. לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: (תהילים כד, א) ואומר. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק: (ישעיהו כד. טז)
גן עדן אומר. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו: (שיר השירים ד' טז)
גיהנום אומר. כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב: (תהילים קז.ט)
מדבר אומר. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיהו לה, א)
שדות אומרים. יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג, יט)
מים אומרים. לְקֹול תִּתֹּו הֲמֹון מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ: (ירמיה נא, טז)
ימים אומרים. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה: (תהילים צג, ד)
נהרות אומרים. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ: (תהילים צח, ח)
מעיינות אומרים. וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ: (תהילים פז,ז)

פרק שני - שיר היום הלילה וצבאות השמים.
יום אומר. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת: (תהילים יט, ג)
לילה אומר. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: (תהילים צב, ג)
שמש אומר. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: (חבקוק ג, יא)
ירח אומרת. עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהילים קד, יט)
כוכבים אומרים. אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: (נחמיה ט, ו)
עבים אומרים. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים: (תהילים יח, יב)
ענני כבוד אומרים. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ: (איוב לז, יא)
רוח אומר. אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: (ישעיה מג, ו)
ברקים אומרים. בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו: (תהילים קלה, ז)
טל אומר. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: (הושע יד, ו)
גשמים אומרים. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ: (תהילים סח, י)

פרק שלישי - שיר הצומח.
אילנות שבשדה אומרים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (דברי הימים א טז, לג)
גפן אומרת. כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיהו סח, ח)
תאנה אומרת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד: (משלי כז, יח)
רמון אומר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ד, ג)
תמר אומר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהילים צב, יג)
תפוח אומר. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: (שיר השירים ב, ג)
שבולת חיטים אומרת. שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי: (תהילים קל, א)

שבולת שעורים אומרת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: (תהילים קב, א)
שאר השבלים אומרים. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ: (תהילים סה, יד)
ירקות שבשדה אומרים. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהילים סה, יא)
דשאים אומרים. יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: (תהילים קד, לא)

פרק רביעי - שיר העופות השרצים ביבשה ובים.
תרנגול אומר. בשעה שבא הקדוש ברוך הוא אצל הצדיקים בגן העדן זולפין כל אילני גן עדן בשמים ומרננים ומשבחים ואז גם הוא מתעורר ומשבח.
בקול ראשון אומר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: (תהילים כד, ז, ח)
בקול שני אומר. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: (תהילים כד, ט,י)
בקול שלישי אומר. עמדו צדיקים ועסקו בתורה כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא.
בקול רביעי אומר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: (בראשית מט,יח)
בקול חמישי אומר. עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ: (משלי ו, ט)
בקול שישי אומר. אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם: (משלי כ, יג)
בקול שביעי אומר. עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: (תהילים קיט, קכז)
תרנגולת אומרת. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהילים קלו, כה)
יונה אומרת. כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי: (ישעיהו לח, יד) אומרת יונה לפני הקדוש ברוך הוא. ריבונו של עולם יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ותלויין ביד בשר ודם. (עירובין יח:)
נשר אומר. וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: (תהילים נט, ו)
עגור אומר. הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: (תהילים לג, ב)
צפור אומר. גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי: (תהילים פד, ד)
סנונית אומרת. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ: (תהילים ל, יג)
טסית אומרת. עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (תהילים קכא, ב)
ציה אומרת. אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: (תהילים צז,יא)
רְצִיפִי (נ"א אוֹנְכִי) אומר. נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיהו מ,א)
חסידה אומרת. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהֹוָה כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: (ישעיהו מ,ב)
עורב אומר. מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ: (איוב לח, מא)
זרזיר אומר. וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה: (ישעיהו סא, ט)
אווז שבבית אומרת. הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו: (תהילים קה, א,ב)
אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ישעיהו מ, ג) ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: (ירמיהו יז, ז)
פרוגיות אומרים. בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים:(ישעיהו כו, ד)
רחמה אומרת. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: (זכריה י, ח)
ציפורת כרמים אומרת. שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: (תהילים קכא, א)
חסיל אומר. יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן: (ישעיהו כה, א)
שממית אומרת.הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:(תהלים קנ,ה)
זבוב אומר. בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה. קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה: יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם: (ישעיהו מ, ו,ח) בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו: (שם נז, יט)
תנינים אומרים. הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת: (תהילים קמח, ז)
לויתן אומר. הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (תהילים קלו, א)
דגים אומרים. קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים: (תהלים כט, ג)
צפרדע אומרת. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (פסחים נו.)



פרק חמישי - שיח הבהמות והחיות.
בהמה דקה טהורה אומרת. מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: (שמות טו,יא)
בהמה גסה טהורה אומרת. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהילים פא, ב)
בהמה דקה טמאה אומרת.הטיבה יי לטובים ולישרים בליבותם :
                              הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהֹוָה: (תהילים קכח, ד)
בהמה גסה טמאה אומרת. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: (תהילים קכח, ב)
גמל אומר. יְהֹוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ (ירמיהו כח, ל)
סוס אומר. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ: (תהילים קכג, ב)
פרד אומר. יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ: (תהילים קלח ד)
חמור אומר: לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים כט, יא)
שור אומר. אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: (שמות טו, א)
חיות השדה אומרים. ברוך הטוב והמיטיב. (ברכות נד.)
צבי אומר. וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי: (תהילים נט, יז)
פיל אומר. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: (תהילים צב, ו)
אריה אומר. יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר: (ישעיהו מב, יג)
דוב אומר. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ ישְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ: יָשִׂימוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ: (ישעיהו מב, יא.יב)
זאב אומר. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: (שמות כב, ח)
שועל אומר. הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ: (ירמיהו כב, יג)
זרזיר אומר. רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: (תהילים לג, א)
חתול אומר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: (תהילים יח, לח)

פרק שישי - שיר השרצים והחיות.
שרצים אומרים.יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: (תהילים קמט, ב)
אלים שבשרצים אומרים. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: (תהילים קכח, ג)
נחש אומר. סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: (תהילים קמה, יד)
עקרב אומר. טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: (תהילים קמה, ט)
שבלול אומר. כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ:(תהילים נח, ט)
נמלה אומרת. לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: (משלי ו, ו)
עכבר אומר. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)
חולדה אומרת. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: (תהילים קנ, ו)
כלבים אומרים.בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ:(תהילים צה, ו)



רבי ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא התענה חמש ושמונים תעניות. אמר, כלבים שכתוב בהם "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" יזכו לומר שירה. וענה לו מלאך מן השמים ואמר לו, ישעיה, עד מתי אתה מתענה על זה הדבר, שבועה היא מלפני המקום ברוך הוא מיום שגילה סודו לחבקוק הנביא לא גילה דבר זה לשום בריה בעולם, אלא בשביל שתלמידו של אדם גדול אתה, שלחוני מן השמים לזדקק אליך ואמרו כלבים כתיב בהם "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתם שכותבין בהם תפילין ומזוזות וספר תורה, על כן זכו לומר שירה. ומה ששאלת חזור לאחוריך ואל תוסיף בדבר הזה עוד כמו שכתוב "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו." (ילקוט פרשת בא רמז קפז).
ברוך ה' לעולם אמן ואמן : ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה : ברוך ה' אלוהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו : וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן :

                             בקשה אחר אמירת פרק שירה

רבון כל העולמים ,  יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי , שבזכות " פרק שירה "  אשר קריתי ועסקתי , שהוא שירת הדומם הצומח והחי , והמלאכים הקדושים הממונים עליהם מאת ה' יתברך , והתקשרות השכינה עם כל העולמות , וקישור התחתונים עם העליונים , ואמירתו כהקרבת קרבן  על גבי המזבח . שתהא שעה זו שעת רחמים , שעת הקשבה , שעת האזנה , ונקראך ותעננו , נעתיר לך והעתר לנו . שתהיה עולה לפניך קריאתנו ועסקנו ב " פרק שירה " , כאילו השגנו כל הסודות הנפלאות והנוראות אשר הם חתומים בו בכל תנאיו. החזירנו בתשובה שלמה לפניך , ונזכה למקום שהנפשות הרוחות והנשמות נחצבות משם , וכאילו עשינו כל מה שמוטל עלינו להשיג , בין בגלגול זה , בין בגלגולים אחרים . ולהיות מן העולים והזוכים לעולם הבא עם שאר צדיקים וחסידים . ומלא כל משאלות ליבנו לטובה ( כאן יוסיף לבקש בפרטות מה דנצרך ) ותהיה עם לבבנו ואמרי פינו בעת מחשבותינו ועם ידנו בעת מעבדנו .
 ותשלח ברכה והצלחה והרווחה בכל מעשה ידנו . ומעפר ענינו תקימנו , ומאשפות דלותנו תרוממנו . ובכח השירה יתמתקו כל הגבורות  ותתפשט הברכה בכל העולמות . ונזכה לשורר לעתיד לבא . ותשיב שכינתך לעיר קדשך במהרה בימנו . אמן

הועתק מהאתר - שירת הבריאה

תוקן על ידי ruth77 ב- 24/10/2009 20:53:21

(אותה תפילה - בכתב להעתקה)

תפילה לגשם

אבינו אב הרחמן

זה כבר כמה שנים שהגשמים בארץ מועטים.

מקווי המים מתייבשים, מטעים נעקרים וברכת הארץ מתמעטת

מתחננים אנו לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתשוב ותרחם עלינו

ועל  נפש כל חי ותוריד לנו גשמי ברכה, גשמים  שישקו את פני האדמה

גשמים שיביאו ברכה לכולם "אדם ובהמה תושיע ה'"

כשם שענית לאבותינו שהתפללו לפניך בלב שלם,

כך תקשיב לבקשותינו ותשמע קול תחנונינו

אמן כן יהי רצון

הרב שמואל אליהו

אמר רבי אבהו: "גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים - בין לצדיקים בין לרשעים".

ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף: "מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים".

אמר רב יהודה: "גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנאמר (דברים לב) יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל  תעזבו."

רבא  אמר: "יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר קטן נתלה בגדול".

משיב הרוח ומוריד הגשם -ותן טל ומטר לברכה

מז' חשון התחלנו לשאול ולבקש ממך על הגשם-ועוד לא ירדה כמות מספקת של גשמים,

אנו רוצים לברך אותך הטו והמיטיב לכול, ולהתמלא בשבח והודיה על חסד הגשמים, ואינם!

עזור לי ותרחיב את ליבי כך שאחוש בצרכי הרבים,וארגיש בצורך הבריאה כולה במתנת הגשם

כי אמנם בכל פעם שרוצה אני מים אני רק פותחת את הברז...וישנם

אך המלאי מתרוקן מיום ליום ומרגע לרגע....המים אוזלים והולכים.

ואנו אחרי שנת שמיטה-הראה חסדך לכל אלו ששמרו את השמיטה במסירות נפש עצומה.

אני רוצה להודות לך על נס המים שכול זמן חיותי על פני האדמה לעולם לא חסרו לי מים, ולא חסרו המים בעולם,

לכן אני בטוח/ה שאתה רוצה להשפיע לנו גשם-רק הינך מצפה לתפילותינו שיורידו את השפע הגדול לעולם התחתון,

אני מבטיח/ה לך שאהיה בשמחה עצומה ואודה לך ואכיר בטובתם של גשמים ואומר תודה

"אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות,אנו צריכים להודות לשמך על כל טיפה וטפה שאתה מוריד לנו,שאתה משלם גמולים טובים לחייבים"(בראשית רבה יג)

הרי כל הברכות שאנו מברכים, כל האוכל שאנו אוכלים צומח בכוח המים,כי מים הם חיים לעולם ואיננו יכולים לחיות בלעדיהם כלל,

ובכן אבא טוב מה נעשה שהגשם יתחיל לרדת ביתר שאת ובקביעות וייתן לכל צמח את מחסורו ומזונו.

אנא השם הטוב חמול על האדמה שצמאה למים

חמול על השורשים המחפשים מים

 למען שמך הגדול והנורא,

למען הצדקים החיים הזקוקים להחיות את נפשם

הרי אתה זן ומפרנס לכל תמיד ואינך נותן לעולם לבוא לרעבון ח"ו,

ובד"כ בטרם נקרא אתה תענה-ותרעיף עלינו גשמים, פתח לנו את אוצרך הטוב!!!

ומאוצר מתנות חינם חוננו.

אנא העלה לנו טללים והוריד לנו גשמים השקה את השדות הרווה את היבול -

אנו צמאים לחסדך ולרות את גבורותיך במתנת הגשמים.

ו-3 מפתחות הם רק בידך ולא מסרתם לשליח והן: מפתח יולדת,מפתח תחיית המתים ומפתח הגשמים דכתיב"יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו"

אנא השם אין בידך שום מונע כי המפתח בידך בלבד,ואני בטוחה שרוצה את לפתוח לנו את אוצר הגשמים אך מחכה לתפילתינו ולהכרתינו בחסדך, ובכן אנו מתפללים ומבטיחים שנודה ונכיר בחסד.

המפתח בידך ומחכה אתה לאמונתנו וביטחוננו בך-אנו מאמינים ובוטחים בחסדך שבודאי לא תחסיר מאיתנו מאומה ותדאג לכל צרכינו.

גדולה ירידת גשמים יותר מתחיית המתים ,שכן תחיית המתים לאדם בלבד והגשמים טובים הם גם לאדם וגם לבהמה,

תחיית המתים רק לעמך ישראל-והגשמים גם לעם ישראל וגם לאומות העולם,

ובכן אם לא עבורנו עשה למען הבהמות וחסדי אומות העולם ובזמן ירידת הגשמים שמחה כל הבריאה "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" וכל הארץ כולה שרה לך בזמן שממטיר אתה עלינו את הגשם "הריעו לאלוקים כל הארץ"

כהנים,לויים ,ישראל,אומות העולם,בהמות וחיות השדה,עצי פרי ועצי סרק,פרחים,ושדות שלמים,דומם,צומח,חי מדבר כל חלקיק בבריאה שש ושמח על ירידת הגשמים-ובכן שמח את הבריאה כולה כי הרי כל רצונך הוא רק להיטיב,

שבור את כל מחיצת עוונותינו למען הבריאה כולה,

עשה למען שמך,ןלמען התגלות רחמיך על בריותך,

למען ישירו ויהללו את שמך הגדול,הגיבור והנורא-שכובש אתה את מידת הדין ועל אף שאין לנו זכיות

תן לנו ממידות חסדיך וי"ג מידות רחמיך המטר לנו גשם!!!

ונתת את הגשמים כך שהארץ שותה רק מלמעלה כדי שנתלה עיננו כלפי מעלה-בתפילה .

תן לנו טל ומטר לברכה על פני האדמה-מטר שישקה,שירווה,שיזבל את הארץ,שיעדן ויתן זיו בפירות מטר שיתן טעם טוב בפירות להמשיך את הלב אליך!!!

ובזמן ירידת הגשמים-אף אבן טובה מרגשת וגווניה מזהירים יותר,

אף דגים מרגישים ומוספים במשקלם.

ואמר רבי לוי בר חייא-ששלושה דברים שקולים זה כזה, ארץ,אדם,מטר!

אם אין ארץ-אין מטר,

אם אין מטר-אין ארץ

ואם אין שינהם אין אדם!

ואם נתת לנו ארץ ואנו בני אדם תן לנו גם את המטר כדי שנוכל להתקיים על ארצנו ולקיים מצוותיה בשמחה

ולימדת אותנו בתורתך (תענית ז)

שגדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה

גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ

גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה בכיס מתברכת בו(והנה הסיבה למשבר הכלכלי!?!?)

גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות

גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות!

והודעת לנו-

אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל-

ומרמז אתה לנו שצריכים אנו לעסוק בתשובה.ומחכה אתה לתשובתנו על מנת להעניק לנו מאוצרך הטוב.

ובזמן ירידת גשמים -האוצר פתוח,והשעה-שעת רצון!!!שעת קיבול תפילות,שעת חיבור בין שמים לארץ

הגשם-הוא כנשיקת השמים לארץ והשמים מראים אהבתם הגדולה כלפי האדמה!!

כל חסדך ןגבורתיך אתה עושה עם בריותך ע"י מלאכים שעושים שליחותם-ואינם מוסיפים ואינם גורעים,

ואילו חסד הגשמים אינך נותן בידי שליח שלא ישא לפשעי בריותך ולא יתן גשמיהם-ונמצא העולם שמם.

לכן מפתח הגשמים בידך הוא-שכן אתה מרבה להיטיב ,

וכשאתה נותן גשמים לעולמך -רק מתוך אוצרך הטוב אתה נותן,

לא בדין ולא בשכר ולא בזכות אלא בחסד שהוא אך טוב!!!

וכיוון שאוצר ה נפתח,אוצר של חסדים טובים ורחמים מרובים נפתח איתו-ועת רצון היא לישראל בניך אהוביך שיבקשו כל טוב שנפשם חומדת,

ואיננו צריכים בשעה זו אלא לכוון ליבנו ולבקש מלפניך אבינו שבשמים שתתן תורה בלבנו ממש כבשעה שעמדו אבותינו על הר סיני-ואתה נותן!!!

שתחדש עלינו מעשה בראשית, שנוושע תשועת עולמים,שתמחל לנו על כל עוונותינו,שתברך לנו פרוטה שבכיס,

שתקבץ גלותינו מארבע כנפות הארץ,שיפסיקו גייסות המלחמה-עת רצון הוא בזמן הגשם לכל החסדים הטובים הללו!!

כי כל חסדים אלו גנוזים הם באוצר הטוב שאתה פוחתו בשעת ירידת הגשמים.

"יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו...לברך כל מעשה ידך!!!"

כך שהגשם אינו רק גשם-כי אם אוצר עצום של עת רצון וכמה טובות וחסדים גנוזים בו!

לכן  עזרנו לכוון ליבנו לשמים בשעה שאנו מתפללים  "ותן טל ומטר לברכה" כדי שתפילתנו תהיה מקובלת לפניך!!!!
http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&catid=15&id=664:--