|
|
| נשלח ב-16/1/2011 21:28 |
 |
| |
לתשומת ליבך- ההלכה לא אוסרת את כל התולעים- תולעים שבתוך הגבינה למשל ההלכה מתירה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 22:17 |
|
| |
א. תולעים בסכך אסורים
ב. לא זו הטענה שבוטאה בשאט הנפש שהובע באשכול זה
ג. הבה לא נסיח דעתנו בפרטים
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 08:34 |
|
| |
thepresent - לדעתי אתה מערב מין בשאינו מינו (ואף בד"ץ לא יתן לך הכשר לכך). סוגיה אחת היא הרחבת ההגדרות הבסיסיות כך שיכללו מקרים נוספים. סוגיה שונה לחלוטין היא חששות וגזרות.
כאשר החזו"א ראה בסגירת מעגל חשמלי פעולה של בניה, הוא תפס את המושג "בונה" בצורה מופשטת ורחבה יותר מקודמיו, ולכן כלל תחתיו מקרים נוספים. בודאי ידוע לך שיש מהמקובלים שאסרו לברך ברכת האילנות בשבת משום שהעלאת הניצוצות מהווה תיקון... עם שינויי ההסתכלות בהכרח משתנות ההגדרות ומשתנים המובנים של מונחים מסויימים. יש לדון בחיוב ובשלילה של התופעה ומדוע השינויים הם בעיקר לחומרא, אבל זה נושא נפרד לדיון.
בעית התולעים בסכך ודומיה היא לא בהרחבת ההגדרות אלא בנושא החששות. מתבססת לה תפיסה כאילו כל דבר שממנו עלול לצאת איסור (בהסתברות זו או אחרת), ראוי לאסור אותו מראש. אין חולק (גם מבין המתלוצצים על הכשרי הסכך) שאם תראה תולעת נופלת מן הסכך לתוך המרק, אסור לאכול אותה. השאלה היא האם כאשר אני בונה סוכה אני צריך לחשוש לדבר כזה. יאמרו המחייבים - כן! כל חשש מראה על יראת שמים ועל הטמעת חומרת האיסור. וכי תסכים לקחת סיכון אם יאמרו לך שבסכך יש חשש לרעל? אם אתה באמת חושש ממאכלות אסורות עליך לעשות כל שבידך על מנת להימנע מהם. כנגד תפיסה זאת יש להעלות שלושה נימוקים:
1. כפי שציינת - לא שבקת חיי. אין גבול לחששות שאפשר להעלות (יש לחקור אם זה כלול בשני הדברים עליהם אמר איינשטיין שהם אינסופיים או שזה דבר נוסף, ואכמ"ל.)
2. זלזול בדורות ראשונים - אם בדורות קודמים לא חששו לכך, יש בכך משום יוהרא לטעון שאנחנו יותר מקפידים מאבותינו.
3. (ולענ"ד זה הנימוק המרכזי) יש בהלכה דיני ספקות ודיני חששות. יש כללים למה צריך לחשוש ולמה לא. מי שחושש מעבר לנדרש ממנו על פי ההלכה מוחק בכך סימנים בשו"ע. גם אם יש תולעים בסכך - לפני שמכריזים על הצורך בהכשר יש לבדוק האם זהו מיעוט המצוי או לא, האם לא מספיק להסתכל במרק (במקום לאסור את הסכך), האם מדובר בספק דאוריתא או דרבנן וכו' וכו'. עד לפני דורות מועטים כל מטבח יהודי השתמש במוצרים שהוכשרו על סמך ביטול ברוב, ספיקא דרבנן וכו', ואף אחד לא חשב שיש בכך בעיה. אם התורה אומרת שספיקא דרבנן לקולא אז זה מותר! וידועים דברי הפתחי תשובה בזה. מחיקת חטיבה שלימה מן ההלכה, ובפרט שבמקרים רבים היא באה על חשבון הלכות חמורות של בן אדם לחברו, מעידה על שיבוש בסיסי בתפיסת ההלכה ועל רקע זה באות ההתלוצציות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 08:57 |
|
| |
| thepresent כתב: |  | | בקיצור הפיתרון האפשרי היחיד הוא לעזוב את העיסוק בנושאים הלכתיים... בוטה ככל שיהיה, אם רב ושמואל היו חורשים בשדה במקום להתפלפל, היינו יכולים לצפות בסרטים בשבת בלי לעבור על שום הלכה. . |
|
אם רב ושמואל היו חורשים בשדה במקום להתפלפל, לא היית היום יודע מה זה "הלכה", היית פרסי ממוצע בממלכת אחמדינג'אד.
זה בדיוק שיקול הדעת שהפעילו יהודים טובים, שאגב, גם חרשו בשדותיהם, שאי הרחבת ההלכה כמוה כהתעלמות ממנה. הרי התורה עוסקת רק במציאויות לא רלבנטיות. וברור שאת רוח ההלכה יש להחיל על מציאויות שלא עסקה בהם. האם לדעתך הגיוני שביום המנוחה יוכלו להשתמש בחשמל, דהיינו לעשות ה כ ל כל המפעלים כל בתי החרושת כל התחבורה כל העיסוקים כולם הם בסך הכל חשמל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 09:49 |
|
| |
| ארתח_זוטא כתב: | | | הרי התורה עוסקת רק במציאויות לא רלבנטיות. וברור שאת רוח ההלכה יש להחיל על מציאויות שלא עסקה בהם. האם לדעתך הגיוני שביום המנוחה יוכלו להשתמש בחשמל, דהיינו לעשות ה כ ל כל המפעלים כל בתי החרושת כל התחבורה כל העיסוקים כולם הם בסך הכל חשמל. |
|
על אף שאני מסכים לרוח דבריך (שאת עקרונות ההלכה יש להחיל על המציאויות המתחדשות), הרי שדוקא דוגמת החשמל היא דוגמה לא טובה. לא מופרך בעיני בכלל לדמיין אוירת שבת כאשר החשמל מותר. מפעלים ובתי חרושת לא יעבדו משום שייצור דברים חדשים אסור - עם חשמל או בלעדיו. תחבורה אסורה משום שבות כהרחבה פשוטה של רוכב על החמור או משיט ספינה (בתחבורה בין עירונית יש גם בעיות דאוריתא של טלטול ותחומין). מה שישתנה בפועל זה שאת האור אנשים ידליקו בעצמם ולא באמצעות שעון שבת, ואולי גם יוכלו לשמוע מוסיקה. לא הרבה יותר מזה. ניתן יהיה להשתמש במיקרופונים בבית כנסת. נראה לך שבכך חיסלנו את אוירת השבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 09:56 |
|
| |
כל אחד ואווירת השבת שלו.
התפרסם פעם על יהודי ת"ח יוצא אירופה שהתלונן שהגשת טחינה לסעודת שבת, פוגמת באווירת השבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 10:33 |
|
| |
הוא כנראה לא הכיר את העדפותיו במאכלים של הרב אלישיב- סיפר לי בזמנו קרוב משפחתו של הרב-רב וזקן לפני הרבה שנים, שהרב אליישיב כונה- טחינהפרעסער- מרוב אהבתו ולהיטוטו לטחינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 10:53 |
|
| |
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק טז "... וכן אמרו רז"ל לא יאכל אדם תבשילו אלא לאור הנר, כדי שישבע, הסומין אוכלין ולא שביעין, ומי שאוכלין בלילי שבתות בלא הנר בחשך ידמו, כי אין אוכלין לשבוע נפשם, ועוד שמא יפול זבוב במאכל או שום דבר איסור ואין רואה...".
וראו הרב מנחם כשר (תורה שלמה כרך א עמוד עה, הערה שפא) הכותב: "טעם זה תמוה, דאיך מצינו שיהיה אסור מן הדין, לאכול בלא נר, הא אחזוקי איסורא לא מחזקינן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 11:39 |
|
| |
נישט הסומין אוכלין ולא שביעין,
במכת הארבה כתוב על הארבה -ולא יוכל לראות את הארץ-הפשטנים מתקשים בפרוש מי לא יוכל לראות? הרי ברור כי לא יוכל לראות את הארץ נאמר על הארבה.
לפי זה היות והארבה היו סומין- לא שבעו ולכן אכלו ואכלו. וזו היתה המכה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 13:01 |
|
| |
עציוני, נו באמת, קצת יצירתיות והכל יהיה מותר. כך אתה מעריך את הראש היהודי? הייצור קורה מעצמו, העיסוק בחשמל אינו אלא לבקרה. תכנות מחשבים מותר? תחבורה בתוך העיר, תשלום באשראי, יש כאן הרבה הרבה יותר מאשר מדרון חלקלק. (סתם כך לגבי האור, מנורת להט אסורה מן התורה, וגם מנורת ליבון יש שמדליקה ניצוץ ברגע ההדלקה). ולולי דמסתפינא אמינא שכל זה גרוע קצת מאכילת טחינה ר"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 13:58 |
|
| |
על האפשרות להיות נבל ברשות התורה ולהפוך את השבת לחול כבר כתב הרמב"ן גם בלי חשמל. ייצור שקורה מעצמו מותר גם עכשיו - החשמל לא מעלה ולא מוריד. תשלום באשראי גם הוא לא קשור לחשמל - משא ומתן נאסר בשבת (שוב, מדברי חכמים) וכך גם תחבורה. עבודה במחשב נכנסת לסוגית כתיבה בדבר שאינו מתקיים. בקיצור: כל מה שצריך לאסור על מנת שלא נעשה שבתותינו חול, נאסר כבר גם אם הוא לא נעשה באופן חשמלי. אם תשאיר את כל איסורי שבת על כנם ורק תחליט שלא לראות בסגירת מעגל חשמלי מלאכה, תגלה שלא התרת הרבה פעולות חדשות. עדיין אסור לבשל, לכתוב ולהבעיר.
(נורת להט אכן נחשבת כהבערה. הניצוץ שנוצר/עלול להיווצר במנורת ניאון וכד' לא נחשב כהבערה כלל. גם לא ניצוצות החשמל הסטטי שנוצרים כאשר אתה מוריד את הסוודר.)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 14:02 |
|
| |
ארתח,
הביטוי "מדרון חלקלק" (בכל הקשר) הוא ביטוי המניח את המבוקש. בהקשר שלנו, לולי היית רואה בפעולות שמנית לעיל פעולות שהן לא "שבתיות", לא היה פה כל מדרון, שכן לא היה מדרג מה יותר שבתי ומה פחות.
ההתפתחות של ההלכה בכיוון בו התפתחה, גורם לכך שאנו החיים היום רואים בצפיה בסרט בשבת את תחתיתו של המדרון, אבל קריאת ספר חולין נמצאת התחום המותר, ולימוד מדרש מצווה. מדובר בסקאלה שהיתה יכולה להתפתח אחרת, בפלפול אחר, שהיה רואה בכל סתלבט מצווה, ובכל מאמץ - כולל הרמת ס"ת כבד בסוף הקריאה - איסור.
אם ההתפתחות היתה ממשיכה מענף קראי כלשהו, יתכן והיה אסור להשאיר אור דולק מערב שבת, אבל היה מותר לראות סרט. הפופקורן, כמובן, היה מוגש קר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 14:16 |
|
| |
שלא לדבר על השבת האנטי שבתית שלנו שיש לנו מיזוג רועש ומאור בליל שבת, כך שבמקום ללכת לישון בשבע בערב אנחנו קוראים ספר עד חצות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/01/2011 14:24:05
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 14:18 |
|
| |
הרעיון של שבת המקראי היא החרות של האדם,
ושכזה, היא צריכה להיות חרות מעבודה ועשיה היום יומית שמשכחת את העיקר,
להתמקד בתכלית, שהיא המשפחה וחינוכה לדרך הטוב, לעתיד יותר טוב לדורות הבאים,
עכשיו כל מה שיפריע לעניין ?! היא חילול השבת,
בשביל זה יש את החכמים שהם מחליטים ומפרשים מה פי' אש בשבת וכדומה,
נכון שלנגן בכלי זמר היית מותר כל זמן שזה לא הפריע לעיקר שבת,
וכן לגבי לצפות בסרט בשבת, יכול לגרום לתקן את הוידיאו, ואז נצטרך שהטכנאיים יעבדו בשבת, וכך בכל עניין ועניין כמו מקומות בילויים וכדומה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 15:26 |
|
| |
מקס
וכן לגבי לצפות בסרט בשבת, יכול לגרום לתקן את הוידיאו, ואז נצטרך שהטכנאיים יעבדו בשבת,
ומה עם השימוש בפלטה שבת.? הרי גם הפלטה יכולה להתקלקל ויגרום לתקן.
בעל
השבת צריכה להיות שונה מכל ימי השבוע וכך גם ליל שבת- בימות השבוע אתה לא קורא עד מאוחר בלילה!
|
|
|
|
|
