|
|
| נשלח ב-17/1/2011 15:38 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | ומה עם השימוש בפלטה שבת.? הרי גם הפלטה יכולה להתקלקל ויגרום לתקן. |
|
בשביל זה יש שכנים, ולכן אין חשש
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 15:58 |
|
| |
מקס
השכנים שלך גוים! אבל הרי גם להם אסור לך להגיד לתקן! ואם מותר למה שלא יתקנו את הוידיוא? מתוך נסיון אני אומר לך הפלטה שבת עלולה להתקלקל הרבה יותר מהר מהוידיאו. לפלטה אבל יש מזל!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 16:02 |
|
| |
לא לתקן, לשים על הפלטה של שכנים (יהודים)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 16:06 |
|
| |
מקס
עיין הייטב בהלכה אם מותר? והרעיון יכול לעבוד גם על הוידיוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 18:34 |
|
| |
| עציוני כתב: | | על האפשרות להיות נבל ברשות התורה ולהפוך את השבת לחול כבר כתב הרמב"ן גם בלי חשמל. ייצור שקורה מעצמו מותר גם עכשיו - החשמל לא מעלה ולא מוריד. תשלום באשראי גם הוא לא קשור לחשמל - משא ומתן נאסר בשבת (שוב, מדברי חכמים) וכך גם תחבורה. עבודה במחשב נכנסת לסוגית כתיבה בדבר שאינו מתקיים. בקיצור: כל מה שצריך לאסור על מנת שלא נעשה שבתותינו חול, נאסר כבר גם אם הוא לא נעשה באופן חשמלי. אם תשאיר את כל איסורי שבת על כנם ורק תחליט שלא לראות בסגירת מעגל חשמלי מלאכה, תגלה שלא התרת הרבה פעולות חדשות. עדיין אסור לבשל, לכתוב ולהבעיר.
(נורת להט אכן נחשבת כהבערה. הניצוץ שנוצר/עלול להיווצר במנורת ניאון וכד' לא נחשב כהבערה כלל. גם לא ניצוצות החשמל הסטטי שנוצרים כאשר אתה מוריד את הסוודר.) |
|
הרמב"ן דיבר על הסיטואציה של התורה עצמה, תמיד אפשר לנסות לעקוף, אבל אנו מדברים כשהשתנתה המציאות, גם ההלכה צריכה להתרחב. העובדה שיש דברים שאסורים מדרבנן אינה מבטלת את הצורך להרחיב את הדאוריתא, כי דרבנן אינו 'מלאכה', ובזמננו שכל ה'מלאכה' נעשית על ידי חשמל, הרי כחו הוא מלאכה.
לגבי ניצוצות של הסטרטר, יש אולי מקום להקל, אבל זה לא דומה לחשמל ססטי וקל להבין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 18:39 |
|
| |
| השכן כתב: | | ארתח,
הביטוי "מדרון חלקלק" (בכל הקשר) הוא ביטוי המניח את המבוקש. בהקשר שלנו, לולי היית רואה בפעולות שמנית לעיל פעולות שהן לא "שבתיות", לא היה פה כל מדרון, שכן לא היה מדרג מה יותר שבתי ומה פחות.
ההתפתחות של ההלכה בכיוון בו התפתחה, גורם לכך שאנו החיים היום רואים בצפיה בסרט בשבת את תחתיתו של המדרון, אבל קריאת ספר חולין נמצאת התחום המותר, ולימוד מדרש מצווה. מדובר בסקאלה שהיתה יכולה להתפתח אחרת, בפלפול אחר, שהיה רואה בכל סתלבט מצווה, ובכל מאמץ - כולל הרמת ס"ת כבד בסוף הקריאה - איסור.
אם ההתפתחות היתה ממשיכה מענף קראי כלשהו, יתכן והיה אסור להשאיר אור דולק מערב שבת, אבל היה מותר לראות סרט. הפופקורן, כמובן, היה מוגש קר.
_________________
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
אין שום ספק שהיהדות ההלכתית היתה יכולה להתפתח אחרת, אבל זו לא סבה להציג אותה כאילו היא סובלת מבעיה פנימית של עיסוק בהלכה.. הקראים ראו את חוקי התורה כמשהו מאגי שיש להיצמד אליו, ואין זכות להרחיב או להצר אותו לפי שינוי התנאים, ואילו חז"ל לא חשבו כך, הם לקחו את רוח הדברים כפי שהבינו מן המסורת, ונצמדו אליה הרבה יותר מאשר לטקסט העתיק, לפי רוח זו אנו מדברים, זו ההלכה. ולפי רוח זו צפיה בסרט בשבת היא נוגדת את הרעיון של שבת, הרי חכמים אסרו לקרוא כתב שתחת הצורה, דהיינו הפרסקות שתיארו מעשים תנכיי"ם. שבת מיועדת לעיסוק בתוך הבית של שמחה כבוד ועונג, ענין רוחני. ולא לשום עיסוק אחר. וברור שאם חז"ל היו בזמננו היו מוצאים סבה לאסור חשמל בין אם זה בונה או כל שם אחר. הרי גם הלט' מלאכות עצמן לא כתובות בתורה והן מייצגות את הסיטואציה של הזמן שבו נכתבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 23:30 |
|
| |
עציוני
כמדומה שלא ירדת לעומק דבריי (הרדודים). אתה כבר מתפלפל על התר הסכך בעזרת מושגים הלכתיים. ברגע שהסכך ותולעיו האפשריים הפכו למושא עיסוק, אזי אתה נדרש להפריח 'צריך לבדוק' 'ספיקא דרבנן' 'מיעוט שאינו מצוי' 'חומרא המביאה לידי קולא' ו'אין לי סיבה טובה יותר' (בלע"ז meechazy c'yuhara, motzi laaz al harishonim) וכו'. אבל מעצם כך שאתה דן בנושא נראה שדיון זה הוא לגיטימי מנקודת מבטך. וכאן טמונה הבעיה. מה ההצדקה ללעוג למי שמעלה כי יתכן מאוד שתמצא שהמיעוט הוא כן מצוי, והספיקא הוא דאורייתא. ואם לא כאן, אז בנושא-אאוט-אוף-דה-בלו אחר. גם אם רק 5% מההברקות יתגלו כבעלות משמעות המצב יגיע בהדרגה לטירוף. וזה, לדעתי, מקורו של הלעג. אך מה ההצדקה הלוגית?
מה שאני אומר הוא שחלק לא מבוטל (שלא לומר 'הארי') ממגמת ההתרחבות של ההלכה אינה תוצאה של שינויים סוציולוגיים וכדומה שבאי הפורום כל כך אוהבים לתקוף וללעוג להם אלא פשוט פונקציה של זמן + יהודים יצירתיים העוסקים יותר מדיי בהלכה ובאופן רנדומלי מגלים שאפשר להחיל קטגוריות הלכתיות על כל דבר שזז. במילים אחרות, בני דורנו נתקלים בעומס איסורים שיורדים לרזולוציות מאוד קטנות רק בגלל שאיתרע מזלם לחיות לאחר התפתחות אקספוננציאלית של ירידה לרזולוציות והחלת קטגוריות הלכתיות על נושאים לאין ספור. זכה שכנו האיכר של שמואל הקטן ורבני דורו לא שמו לב שגם הדבקת מגנטים עלולה להיות כרוכה באיסור בונה/תופר, (כאן אני צריך להוסיף עוד כמה רזולוציות כאלו אבל לא עולה לי בראש...)
אם נסתכל מזווית אחרת - האם אתה חושב שרב ושמואל הקפידו על כל אותם איסורים שהיום מקובל שהם נובעים לוגית מדבריהם? אם לא, מדוע?
נ.ב. האם רק אני שם לב שהאשכולות תופסים תאוצה משמעותית כאשר עולים נושאים כמו החיבה השוררת בין הרב אליישיב לטחינה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 08:49 |
|
| |
האשכולות תופסים תאוצה רק משום שאתה מפתח כל כך טוב את הרזולוציות הקטנות של הדיון עד כדי כך שאנשים מקבלים את היכולת לדון, כל הכתוב כאן נובע לוגית מדברי הפתיחה, אלא שאתה מעודד את החשיבה והעיסוק בקטנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 08:50 |
|
| |
אגב, דבריך ממש מגוחכים, הרזולוציות של המשניות והסוגיות התלמודיות מסובכות לא פחות משל ימינו, להיפך, הם חדשו הרבה יותר יחסית לרבני זמננו שנצמדים להלכה הקיימת. ההשוואה בין המקרא לחז"ל ובין התלמוד והלכות של זמננו, תלמד אותך בקלות שכל דבריך כאן מופרכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 08:57 |
|
| |
| thepresent כתב: | |
נ.ב. האם רק אני שם לב שהאשכולות תופסים תאוצה משמעותית כאשר עולים נושאים כמו החיבה השוררת בין הרב אליישיב לטחינה?
|
|
האם החיבה הנ"ל היא הדדית או חד כיוונית?
והתייחסות קצרה לנושאים המשניים של האשכול:
מיעוט שאינו מצוי, לא מחזקינן איסור ושאר התפלפלויות זה בעצם להגיד בשפה ההלכתית מה שאתה אומר בעברית פשוטה - אל תחפש איסורים בזכוכית מגדלת. כאשר בא בעל החומרות או החששות, זו השפה היחידה בה ניתן לענות לו.
העובדה שאנו מסתכלים על ההלכה ברזולוציות קטנות מאי פעם נובעת מכך שזוהי ההסתכלות שלנו גם בתחומים אחרים. התפלפלויות משפטיות/כלכליות/מדעיות וכד' אינן שונות מהותית (מעבר למשקל האמוציונלי שאנו מייחסים לתחום ההלכתי). תפיסת ההלכה לא יכולה (ואולי גם לא צריכה) להיות מנותקת מן ההסתכלות הכללית.
לכן, הגישה הראשונית צריכה להיות - אל תחפש בעיות מיוזמתך.
השאלה היא מה לעשות כאשר הבעיות ניצבות לפתחנו - אם בגלל ההסתכלות החדשה על העולם ואם בגלל שבריסקאי זה או אחר הניח אותן על השולחן. כעת כבר לא ניתן להתעלם וההתמודדות חייבת להיות במישור ההלכתי. נכחתי פעם בשיעור של רב העוסק בעיקר בעניני הלכה, אך נשאר בעל מחשבה ישרה. השיעור עסק (איך לא) בעניני תולעים בירקות. ניתן היה לראות את ההתפתלות והדילמה בכל משפט - מצד אחד, בהסתכלות הלכתית 'אוביקטיבית' אכן לא ניתן להתיר. מצד שני - נו באמת, אי אפשר לאסור את כל העולם. הפתרון הוא כנראה בשכלול העקרונות ההלכתיים המבטאים את המסר הזה - כולל דרכי שלום, דרכיה דרכי נעם, לא ניתנה תורה למלאכי השרת וכו' שלא חייבים להיחשב כעקרונות חוץ הלכתיים אלא כמבטאים את רוח ההלכה בצורה עמוקה, ולכן הם חלק מעקרונות הפסיקה לכתחילה.
הרב עמיטל הדגיש רבות את החובה ההלכתית 'לחיות בצורה נורמלית'. אין לנו ברירה אלא להתמודד עם שטף ההמצאות בכלים הלכתיים. כל גישה מלגלגת שתסרב מראש להכניס את החידושים אל הדיון תידחה בהכרח על ידי כוחות השוק המאמצים בחדווה כל חידוש הלכתי (ובלבד שהוא לחומרא).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 10:14 |
|
| |
היום כוחות השוק מאמצים בחדוה כל החמרה. יש על כך מאמר מעניין של מנחם פרידמן שפעם ראיתיו ברשת וכעת איני מוצאו.
התהליך הזה בסופו של דבר עלול להוביל לכלל פיצוץ טוטאלי, וכמדומני שזה הדבר שהרב עמיטל חרד ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 10:54 |
|
| |
ארתח <אם ההתפתחות היתה ממשיכה מענף קראי כלשהו, יתכן והיה אסור להשאיר אור דולק מערב שבת, אבל היה מותר לראות סרט. הפופקורן, כמובן, היה מוגש קר> הפורטל הקראי: http://www.karaim.net/modules.php?name=Forums&*viewtopic&p=8424 "אליהו בשייצי מעיד כי היו קראים שמדליקים אור (=אש?) בשבת. אחרי מות סבו
העדה בטורקיה התפלגה לשתי קבוצות; אלו שמדליקים אור בשבת ואלו שלא. "מהם מדליקין ומהם בלתי מדליקין, והיו כת הבלתי מדליקין מחרפים לכת המדליקין"/ אליהו בשייצי אף מדגיש את ההבדל בין גישתם של ראשוני הקראים לבין הקראים "האחרונים"
"חכמי הקראים נחלקו לשתי תורות גדולות. התורה האחת - והם הראשונים, מהחכם רבנו ענן
והנמשכים אחריו, עד דור רבנו ישועה - היו אומרים שאיסור ההדלקה הוא ממאמר 'לא תבערו',
ואמרו שכל עת שהאש דולקת בשבת כאילו היו עוברים בלאו, ועל זה חוב שנכבה אותה בשבת
כשנמצאנה דולקת. והתורה השנית - שהוא רבנו ישועה והנמשכים אחריו - הוציאו איסור ההדלקה ממאמר 'לא תעשה כל מלאכה'... ואמר החכם הנזכר, שאם נמצא האש מודלקה בשבת אסור לנו
לכבותה, מפני שאם תהיה מודלקה נקרא 'עושה מלאכה' על דרך מעבר, ואם נכבה נקרא
'עושה מלאכה' באמת. וצריך לדעת - ההפרש והניגוד שיש בין אלה השתי תורות."
ספר 'אדרת אליהו' – הקדמה ____________ בעל "מודל השוק וההקצנה הדתית", מ. כהנא (עורך) בחבלי מסורת ותמורה, (לזכר אריה לנג), הוצאת כיוונים, רחובות, 1990, עמ' 277-262.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 11:04 |
|
| |
נישט
והשאלה הגדולה היא- האם נורת החשמל בכלל אש היא? ודאי ודאי שהפלוסנטים והנורות החדשות- גם אצלנו אינם צריכים להיות בכלל אש, אלא מכלל מנהג.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 11:23 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 11:31 |
|
| |
נישט
זו הדגמה של אש? הרמקולים לא עובדים.
|
|
|
|
|
