עציוני
מתוך דבריך
"לכן, הגישה הראשונית צריכה להיות - אל תחפש בעיות מיוזמתך.
השאלה היא מה לעשות כאשר הבעיות ניצבות לפתחנו - אם בגלל ההסתכלות החדשה על העולם ואם בגלל שבריסקאי זה או אחר הניח אותן על השולחן. כעת כבר לא ניתן להתעלם וההתמודדות חייבת להיות במישור ההלכתי."
זה בדיוק מה שטענתי. הבעיות והצורך להתמודד איתן הן תוצר של העיסוק ההלכתי, ולא (לפחות רק) להפך. והפיתרון האפשרי היחיד הוא לצמצם את העיסוק בהלכה.
ארתח זוטא
אני מסכים כמובן שכותבי המשניות והתלמוד ירדו לרזולוציות מדהימות בנושאים מסוימים, אך לא בנושאים אחרים, שלגביהם פשוט לא נחה עליהם הרוח או שזה נראה להם מופרך, או שהם לא ראו את הקשר הלוגי בין הנושאים. אך איך זה סותר את הטענה ש'המצאת' איסורים לתחומי חיים שונים ומשונים היא דבר שהפוטנציאל שלו מבחינה לוגית הוא אינסופי ובלתי אפשרי ליישום, אלא שה'אאוריקות' איפה אפשר להחיל אותו תלויות בגורמים מקריים או חוץ תורניים שונים כמו 'איזה תחום העסיק את הרב פלוני', וזו הסיבה שההלכה משתלטת על תחומים שנים ומשונים ויורדת לרזולוציות קטנות יותר ויותר ככל שעוברים יותר שנים של עיסוק בתחום?האם לדעתך רבי יהודה הנשיא ידע/קיים (רק לא כתב) מה שרבינא ורב אשי ידעו? והאם אלו את של הרמב"ם? וכן הלאה...
 |
|
|
