הקולר בכיכר - - -
הגינה היתה חשוכה וריקה למדי .שעת לילה דוממת. גבר רוסי עומד ומעלה עשן במקטרתו, נשען על מנורת רחוב מהבהבת.
זקנה מקומטת יושבת על ספסל וקוראת עיתון יומי מלפני שבוע.
קר וחושך. רק קול טפטוף חדגוני מפר את הדממה .
קול פסיעות נשמע על השביל . הוא לא הצליח לראות אותם מהגובה שלו , הנמוך.
רק זוג מכנסיים שחורות ושוליו של מעיל אפור משובץ הציצו אליו מאחורי הספסל. מתישבים.
תיק קטן ואלגנטי הונח על השביל בחבטה רכה . רגל אחת במכנס שחור הורמה מעל רעותה .וזוג רגליים נתונות בנעלים בעלות עקב דקיק שולבו לאחור מתחת לספסל.
כנראה זוג בפגישה. חרדים. לפי הריח העדין של הבושם .
עוצם חצי עין , מנסה להאזין לקטעי השיחה ---
"מה זאת אומרת עיסוק מן הצד ? " התנדנדה הרגל במכנס השחור .
"שיעורים פרטיים נגיד .רק כדי להשלים הכנסה " .
"ראיית חשבון זה לא מספיק בשביל לפרנס? "
"אתה מתכוון עם המילגה של הכולל ? אף אחד לא משלם היום יותר מדתות"
העקבים שולבו חזק יותר . שילוב איתן ומתעקש.
"הדתות זה שבע מאות שקל בערך. בראיית חשבון אפשר להגיע ל .. נניח " המשיכה הרגל להתנדנד בעצבנות .
"שבע מאות שקל. אתה מתכונן לחיות רק על לחם וחלב כל החיים ? " עקב אחד רקע בכעס על השביל , פוגע מבלי משים בתיק האלגנטי , הופך אותו על הרצפה.
יד עם צמיד פנינים מעודן ירדה מעם הספסל, מרימה את התיק בעדינות.
יד נוספת, שמנז'ט לבן בחפת זהוב מציץ מעם השרוול השחור שעליה , ירדה אף היא מלמעלה , מרימה נרתיק עדשות שהתגלגל על השביל .
"תודה" חרישי . העקבים התייצבו לרגע מתחת לספסל במבוכה והנעליים השחורות הגבריות התמתחו לאחור.
"התכוונתי שלא חייבים כל כך הרבה כסף בשביל בית של תורה " חזר להתנדנד המכנס.
"ואני שאלתי אם אתה חושב שזה כל מה שצריך לאכול בבית כזה" . התעקשו העקבים.
"אפשר להסתדר , אני רואה את האחיות הגדולות שלי . והן מורות, לא רואות חשבון " .
"עם פאות של מורות בהחלט לא צריך ראיית חשבון " . עקב אחד שולב מעל גבי השני , בנקישה קלה .
"ומה רע בפאה של מורה ? "
"שום דבר רע, כשהיא נשארת אצל הפאנית"
"אני אישית לא ממש מתכוון שבבית שלי יקנו לכל חג פאה חדשה או נעליים יוקרתיות"
העקבים הסמיקו לרגע אל תוכם ואז נעמדו בעקשנות על השביל .
שוב ירדה היד עם הצמיד והרימה את התיק השחור אליה . משבצות המעיל האפור כמו התכרבלו אל תוכן בזעם כבוש .
"לא התכוונתי " חדל המכנס השחור מנדנודו וניצב גם הוא על השביל . מסובב בכף ידו בורסלינו שחור מוברש היטב .
"אני דוקא כן. ואם לא אכפת לך אני יכולה ללכת הביתה לבד. אני ילדה גדולה " החלו לפסוע העקבים ונעלמו לרגע.
"אהמ... אולי נעצור מונית ? לא חבל לגמור ככה ? " פסעו גם המכנסיים השחורות מהשביל .
הוא ניסה להתמתח ולהציץ . שיירי טיפות אחרונות התנפצו על השביל , מותירות אותו יבש לחלוטין. יבש ומתוח .
"זה לא כזה שחור לבן " שמעתי את המכנסיים משכנעות "התכוונתי שבשאיפה , זו צריכה להיות המטרה . "
המעיל האפור ונעלי העקב המשיכו ללכת. הוא שמע דלת של מונית נפתחת, רחש של בד צמרי מסתבך, בטח המעיל .
"לא צריך ליווי. זה בסדר " נשמע הקול של העקבים .
"כל טוב .להתראות " . דלת המונית נסגרה בחבטה והוא עצם את עיניו. מנסה לשוב ולהרדם.
טיף טף , טיף טף . פתאום טיפטפו מעליו הטיפות. הוא פקח חצי עין , מציץ .
המכנס השחור עמד לידו , מתכופף , כנראה , ושותה ממנו. קולר עירוני קלאסי ופשוט.
מן הסוג שהזרם החד שלהם מתכופף אחרי שלושה שבועות ...
הטיפטפוף פסק וריח של סיגריה מילא את הגינה .
הקולר של עיריית תל אביב עצם את עיניו , כשהרהור אחרון, מנומנם למדי חולף במתכת הקרה ---- מים רבים לא יוכלו . ניקוטין כן ?
