| נשלח ב-22/9/2009 19:45 |
 |
| |
ראיתי במקום אחר דנים
באם ראוי לפרסם תמונות כאלה.
דעת חסידי באבוב לכאורה חשובה בדיון מעין זה.
מה דעתכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 22:29 |
|
| |
ווען איז דער ווידיא אפירגעקומען?
איך האב אלץ געהערט אז דער קידושת ציון הי"ד איז נעהרגעט געווארען אין א וואלד, דער ווידיא זעט אויס ווי עס גענומען געווארען אין א שטאט
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 01:16 |
|
| |
כ"ק מרן אדמו"ר הקדושת ציון זי"ע איז נהרג געווארן על קידוש השם אין וואלד יאנוב אין לעמבערג,
פרייטאג ראש חודש אב תש"א האבן די רשעים ימ"ש ארויסגעפירט מרן הק' זצ"ל פון זיין אכסניא פון שטוב פון ר' אליהו אביגדור ברינר הי"ד, און אריינגעפירט אין א בילדונג פון די געסטאפו אין לעמבערג, ( נכדו כ"ק מרן אדמו"ר מהרנ"ץ זצ"ל וואס איז דעמאלטס געווען אין שטוב ביים זיידען הקדושת ציון הי"ד איז נאכגעגאנגן ביז צום געסטאפו בילדונג ) נאך דריי טעג מאנטאג ד' אב האט מען מרן זצ"ל בנו וחתניו הי"ד אריינגעפירט אינעם וואלד און זיי אומגעברענגט על קידוש השם.
ה' ינקום דמם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 19:58 |
|
| |
געווען איז דאס ערב שבת ר"ח אב תש"א לפ"ק ווען דער קדושת ציון זי"ע האט באקימן א פאס פון "קאסטריקא" כדי צו אנטלויפן און איינער האט עם געזאגט אז עס איז זיך שוין נישט דא וואס זיך צו באהאלטן איז ער ארויס פון באהעלטיניש און זיך געזעצט דאוונען עס איז אנגעקימן צו בנו הרה"ק מהר"ש אז עס איז ממש נישט דא קיין עסן און שטוב האט הרבנית בלימא רחל הי"ד געשיקט א האלבע עוף וואס זיי האבן פארהאנדל אויף שבת מיט בנה האדמו"ר מהרנ"ץ מבאבוב זי"ע
דער קדושת ציון האט אויסגעטיהן די ר"ת תפילין און געדאוונט מוסף און עפעס טועם געווען און דעמלס זענען די אקריינישע חברה אריינגעקימן זיי האבן ניטאמאל געהאט א מאנדור זיי האבן געארבעט פאר די געסטאפא זיי האבן עם ארויסגעפירט דארט איז געשטאנען הב'משה אהרן הי"ד און געבעטן אז ער וויל מיטגיין צו זיין מיטן טאטע זיי האבן עם נישט געלאזט מיטקימן ביז ער האט זיך שטארק געבעטן און ער איז מיטגעגאנגען מען האט זיין געפירט ביז אינמיטן די גאס ביז עס איז זיך ציזאם געקימן בערך הינדערט מענטשן דארט און מען האט זיי געפירט ביז די ביים עק שטאט איז געווען א געסטאפא פעסטונג ווי מען האט זיי אריינגעפירט אויפן וועג האבן די אקריינע רשעים געשלאגן דער קדושת ציון מיט די עק פון זייער ביקסן און עס איז כסדר אראפגעפאלן דער קאפל זיינע און ער האט זיך אראפ געבויגן עס אויף הייבן און זיי האבן עם נאך מער געשלאגן ער האט זיך אנגעכאפט אויף זיין זין הב' משה אהרן ביז ווען מען איז אנגעקימן האט זיך דער קדושת ציון אנגעריפן צו נכדו מהרנ"ץ "גיי נאך דיין טאטע" עס איז שוין געווען א מינט פאר זיבן וואס דערנאך האט מען שוין נישט געטארט זיין און דער גאס (קערפיא) האט ער אריינגעקלאפט און די ערשטער אידישע דירה און אינדערפרי איז ער געלאפן צו זיין טאטע שבת האט מען גארנישט געקענט טיהן זינטאג אינדערפרי האט מהר"ש זיך אפגעשניטן די בארד און פאות כדי צו קענען ארויסגיין און דער גאס און פראבירט צו שתדלן וואס מען האט נאר געקענט אבער די גזירה איז שוין ליידער געווען אפגעשריבן און ד' אב עלתה נשמתו השם ינקם דמו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2009 07:29 |
|
| |
איפה אפשר להוריד ו/או לקבל את הסרטון הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2010 05:44 |
|
| |
|
|
 מקום המצבה שהוקם בימים אלו | אחרי 69 שנים: צוין מקום הירצחו של ה'קדושת ציון'
לאחר מאמצים של שנה גילו את מיקום קבר האחים בעיר לבוב שבאוקראינה, בו נטבחו עשרות אלפי יהודים, ובהם האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד מבאבוב • בימים אלו הוקמה מצבה במקום
יהושע הכהן, בחדרי חרדים
תאריך: 14/07/2010 17:14:00 | לאחר מחקר מקיף ומעמיק שערכה אגודת אהלי צדיקים בסיוע הרה"ג רבי מרדכי באלד שליט"א רב העיר לבוב (המוכרת בשמה האוסטרי: למברג), גילו פעילי האגודה את המקום בו נטבחו ונטמנו רבבות אחינו בני ישראל על קידוש ה' בשנות הזעם סמוך לעיר לבוב, ביער יאנובר שבאוקראינה.
עוד בנושא:
• הרגעים האחרונים של ה'קדושת ציון' הי"ד • סרט מצמרר
לא הרחק משם ניתן עדיין לראות שרידים מהגטו בו שהו עשרות אלפי יהודים, שבאותו יום מר ונמהר ד' לחודש מנחם אב ה'תש"א נלקחו כשני רבבות יהודים ביניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, בנו רבי משה אהרון ושלושת חתניו ועוד, שם נרצחו על קידוש ה' בידי הנאצים ימ"ש. עוד ארבעים אלף יהודים נרצחו במקום בימים אחרים.
זקני האזור מספרים כי אינם יכולים לשכוח את המחזה המזעזע, איך שלושה ימים לאחר אותו יום מר ונמהר עדיין זזה האדמה במקום, נראה כי לא מצאה מנוח, ועד היום האדמה במקום רכה מאוד ובשל כך הוצרכו למהנדסים מיוחדים על מנת להקים את המצבה שלא תזוז ממקומה.
מאז שגילו את המקום השקיעה אהלי צדיקים מאמצים ודמים מרובים תרתי משמע, ולמרות הקשיים הבירוקרטיים והמכשולים שהציבו אנשי השלטון המקומי, נשאו המאמצים פרי ובשבוע שעבר, 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד, פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד (!) להציב במקום מצבה לציון מקום מנוחתם, תנאי קודם למעשה נכתב באישור העירייה: "העבודות יבוצעו תוך חמשה ימים שהוקצבו לכם, ולא האישור בטל ומבוטל".
כאמור, השבוע, ביום ד' אב, יהיה יום השנה ה-69 לרציחתם.
למרות הקשיים הכרוכים, מייד עם קבלת האישור המיוחל הגיע למקום הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים יחד עם מהנדסים, קבלן מקומי ופעילים מהאגודה וללא שהות החלו מיד בהקמת המצבה, ובתוך ארבעה ימים, לילה ויום, כמעט ללא תת תנומה לעפעפיהם הוקמה המצבה במימון שהגיע מכיסה הדל של האגודה, למרות החובות הכבדים הרובצים על כתפיה.
למרות הכל עדיין המקום נמצא בסכנת חילול יום יומי, מתושבי המקום שרוצים לבנות על המקום, ובאגודה נערכים למנוע את החילול על ידי גידור המקום והרחבת המצבה על כל המקום בו טמונים הקדושים.
הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד נולד בי' אייר תרל"ד בעיר בוקובסק שבגליציה, לאביו הרה"צ רבי שלמה האדמו"ר הראשון לבית באבוב ולאמו בת הרה"צ רבי יהושע מקאמינקא.
הוא כיהן כראש הישיבה שפתח אביו בעיר וישניצה משנת תרנ"ב בעת שאביו עבר לכהן כרב העיר באבוב, עד אשר נחלש אז עבר גם הוא לבאבוב ותמך באביו בשארית ימיו. האדמו"ר ניהל את עדת החסידים בערוב ימי אביו, ולאחר פטירתו בר"ח תמוז תרס"ה הוכתר כממלא מקום אביו.
בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, וכשתמו ימי המלחמה חזר לבאבוב שבפולין והקים שם את ישיבת 'עץ חיים', הישיבה פרחה ועשרות סניפים נוספים הוקמו ברחבי גליציה בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה.
הוא הקים את 'ארגון רבני מערב גליציה' ובין השאר התמקד בהצלת בני הנוער שחלקם הגדול נמשכו למשכילים, רבנו עמד בפרץ ורבים השיב מעוון. משנת תרצ"ב עד תרצ"ז התגורר בטשיעבין.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לעיר לבוב שבאוקראינה שם מצא מסתור בבית הנגיד רבי אליהו ברינר שהיה חסידו. בר"ח מנחם אב תש"א הגיעו הנאצים יחד עם איכרי הסביבה לנהור ללבוב ובדרכם תקפו כל יהודי שנקרה בדרכם, שלושה ימים לאחר מכן בעת שחלץ תפילין של רבנו תם פרצו לבית לקחו אותו כשהוא לבוש בבגדי שבת יחד עם בנו רבי משה אהרון, שלושת חתניו ורבי שמואל, ויחד עם שני רבבות יהודים נלקחו ליער שבפאתי העיר שם נרצחו בדם קר ובאכזריות על קידוש ה'. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2010 09:06 |
|
| |
On The 69th Yartzheit Of The Kedishas Tzion From Bobov A Matzeiva Was Placed On His Kever
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 01:17 |
|
| |
On The 69th Yartzheit Of The Kedishas Tzion From Bobov A Matzeiva Was Placed On His Kever | Thursday Jul 15 2010 12:47:00 AM | COMMENTS |  After thorough research conducted by Rabbi Menachem Bald Shlita Rav of Lemberg he found the place where tens of thousands of jews were slaughtered and buried by the Nazis HY"D in the Lemberg Forest. Not far away you can still see remains of the ghetto where tens of thousands of Jews were, at that bitter day Wednesday four Menachem Av thousands of Jews were killed among them were the Bobover Rebbe Rabbi Ben Zion Halberstam HY"D. Another forty thousand Jews were murdered in other days in Lemberg. Elders of the area say that they can not forget the place and shocking scene of the gruesome murders as they say the earth was shaking for days after the murders and is still soft to this day, when the organiztion for Kivrei Tzadikim found out about the burial site they gave in a request to the local goverment to place a matzeiva. 69 years after the Rebbe's murder despite difficulties and obstacles presented by the bureaucratic local government who only gave 5 days to put in place a matzeiva on the resting place of the Bobover Rebbe efforts bore fruit last week and a matzeiva was placed. YiddishNayes 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 01:18 |
|
| |
 69 years after the murder of the Bobover Rebbe, Rav Bentzion Halberstam zt”l, a matzeivah was placed at his kever in Lemberg (Lvov).
Following intensive research conducted by Rabbi Menachem Bald, rov of Lemberg, the location where tens of thousands of Jews were slaughtered and buried by the Nazis in the Lemberg Forest was found. From this location, one can still see the remains of the ghetto where thousands of Jews were murdered on 4 Av in 1942, among them the Bobover Rebbe, the Kedushas Tzion. Following the discovery of the mass burial site, those working on preserving kvrei tzaddikim received governmental permission to erect a matzeivah at the site. They were given only 5 days to erect the monument, but, with dedication, the askanim saw the project to completion, paying a kavod acharon to the Kedushas Tzion. Rav Benzion was born in 1874 in Bokovosk, Galicia, to his parents, Rav and Rebbetzin Shlomo Halberstam. In 1893, Rav Shlomo moved to Bobov and appointed his son, Rav Benzion, as rov of the town. Rav Shlomo’s life was sadly cut short when he passed away suddenly in 1905 at the age of 58. The following Shabbos, Rav Benzion was appointed as Bobover Rebbe. He was murdered with 20,000 Jews after being forced to dig a mass grave in a forest outside of Lvov/Lemberg. Rav Benzion was survived by two sons, Rav Shlomo Halberstam zt”l, the Bobover Rebbe, and Rav Yechezkel Dovid zt”l, as well as 7 daughters. Hashem yinkom domov. Yehi zichro boruch.
{Dovid Bernstein-Matzav.com Newscenter}
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 01:21 |
|
| |
69 שנים אחרי - צוין מקום הירצחו של הקדושת ציון מבאבוב לאחר מאמצים מרובים גילו באגודת אהלי צדיקים את מיקום קבר האחים בעיר לבוב שבאוקראינה, בו נטבחו ונטמנו עשרות אלפי יהודים בידי הנאצים ימ"ש, ובניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב בנו וחתניו הי"ד. חזקי גולדברג ד' באב התש"ע 14:52 לאחר מחקר מקיף ומעמיק שערכה אגודת אהלי צדיקים בסיוע הרה"ג רבי מרדכי באלד שליט"א רב העיר לבוב (המוכרת בשמה האוסטרי: למברג), גילו פעילי האגודה את המקום בו נטבחו ונטמנו רבבות אחינו בני ישראל על קידוש ה' בשנות הזעם סמוך לעיר לבוב, ביער יאנובר שבאוקראינה. לא הרחק משם ניתן עדיין לראות שרידים מהגטו בו שהו עשרות אלפי יהודים, שבאותו יום מר ונמהר ד' לחודש מנחם אב ה'תש"א נלקחו כשני רבבות יהודים ביניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, בנו רבי משה אהרון ושלושת חתניו ועוד, שם נרצחו על קידוש ה' בידי הנאצים ימ"ש. עוד ארבעים אלף יהודים נרצחו במקום בימים אחרים. זקני האזור מספרים כי אינם יכולים לשכוח את המחזה המזעזע, איך שלושה ימים לאחר אותו יום מר ונמהר עדיין זזה האדמה במקום, נראה כי לא מצאה מנוח, ועד היום האדמה במקום רכה מאוד ובשל כך הוצרכו למהנדסים מיוחדים על מנת להקים את המצבה שלא תזוז ממקומה. מאז שגילו את המקום השקיעה אהלי צדיקים מאמצים ודמים מרובים תרתי משמע, ולמרות הקשיים הבירוקרטיים והמכשולים שהציבו אנשי השלטון המקומי, נשאו המאמצים פרי ובשבוע שעבר, 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד, פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד (!) להציב במקום מצבה לציון מקום מנוחתם, תנאי קודם למעשה נכתב באישור העירייה: "העבודות יבוצעו תוך חמשה ימים שהוקצבו לכם, ולא האישור בטל ומבוטל". כאמור, השבוע, ביום ד' אב, יהיה יום השנה ה-69 לרציחתם. למרות הקשיים הכרוכים, מייד עם קבלת האישור המיוחל הגיע למקום הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים יחד עם מהנדסים, קבלן מקומי ופעילים מהאגודה וללא שהות החלו מיד בהקמת המצבה, ובתוך ארבעה ימים, לילה ויום, כמעט ללא תת תנומה לעפעפיהם הוקמה המצבה במימון שהגיע מכיסה הדל של האגודה, למרות החובות הכבדים הרובצים על כתפיה. למרות הכל עדיין המקום נמצא בסכנת חילול יום יומי, מתושבי המקום שרוצים לבנות על המקום, ובאגודה נערכים למנוע את החילול על ידי גידור המקום והרחבת המצבה על כל המקום בו טמונים הקדושים. תולדות חייו: הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד נולד בי' אייר תרל"ד בעיר בוקובסק שבגליציה, לאביו הרה"צ רבי שלמה האדמו"ר הראשון לבית באבוב ולאמו בת הרה:צ רבי יהושע מקאמינקא. רבנו כיהן כראש הישיבה שפתח אביו בעיר וישניצה משנת תרנ"ב בעת שאביו עבר לכהן כרב העיר באבוב, עד אשר נחלש אז עבר גם הוא לבאבוב ותמך באביו בשארית ימיו. רבנו ניהל את עדת החסידים בערוב ימי אביו, ולאחר פטירתו בר"ח תמוז תרס"ה הוכתר כממלא מקום אביו. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט רבנו לאוסטריה, וכשתמו ימי המלחמה חזר רבנו לבאבוב שבפולין והקים שם את ישיבת 'עץ חיים', הישיבה פרחה ועשרות סניפים נוספים הוקמו ברחבי גליציה בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. רבנו אף הקים את 'ארגון רבני מערב גליציה' ובין השאר התמקד בהצלת בני הנוער שחלקם הגדול נמשכו למשכילים, רבנו עמד בפרץ ורבים השיב מעוון. משנת תרצ"ב עד תרצ"ז התגורר בטשיעבין. עפם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט רבנו לעיר לבוב שבאוקראינה שם מצא מסתור בבית הנגיד רבי אליהו ברינר שהיה חסידו. בר"ח מנחם אב תש"א הגיעו הנאצים יחד עם איכרי הסביבה לנהור ללבוב ובדרכם תקפו כל יהודי שנקרה בדרכם, שלושה ימים לאחר מכן בעת שרבנו חלץ תפילין של רבנו תם פרצו לבית לקחו אותו כשהוא לבוש בבגדי שבת יחד עם בנו רבי משה אהרון, שלושת חתניו ורבי שמואל, ויחד עם שני רבבות יהודים נלקחו ליער שבפאתי העיר שם נרצחו בדם קר ובאכזריות על קידוש ה'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 11:14 |
|
| |
 I remember Daled Av as the Bobover Rov HY"D's Yohrtzeit from when I was a child. In Spinka there was a very subtle Bobover influence, especially in summer camp, where many of the counselors were Bobover bachurim and yungeleit. In cheder we had a Bobover Chossid as Menahel and he would teach lots of Kemp Shalvah songs, as well as the older Bobover nigunim. Come daled Av the Bobover boocherim would pack out and head to New York or to one of the Bobover camps to prave the Yohrtzeit. If it fell out on Shabbos it was a whole Shabbos away from us kids. Anyway. Those are my childhood memories of that day. Looking back I would say that some of us were envious of the bachurim; maybe it was for all the wrong reasons, maybe it was because they got to leave camp and not us, but maybe it was because we also wanted to go to the vaunted Bobover Rebbe. Bobov was way cooler than Spinka, in the eyes of a young kid anyway. Not that we used words like "cool" back then in Spinka, but you get my point, I hope. One can appreciate the Bobover Roov's greatness when we look back at what he accomplished back in Galicia. If my memory serves me correctly there were dozens of Bobower Jeschiwoth spread all across the Galicianer plain. Many of these boys were sons of very simple folk and had very little potential. Many, not necessarily the majority. I once heard Rabbi Dr. Hershel Fried talk about the Roov and how he would take these "Mountain Jews" who didn't own a pair of shoes and would make " mentshen" out of them. Besides for teaching them Torah he would teach them how to speak properly, teach them how to eat using cutlery - fork and KNIFE - and how to take them care of themselves. Kind of a Kovod Ho'Odom approach, but without sacrificing the Chassidishe Levush and ideals. Yes, they were jealous of him, his cousins, especially the other Sanzer Eyniklach who had very little to show as far as accomplishing in the realm of Yiddishkeit. ב א ב ו ב is Roshei Teivos " בא אחיך במרמה ויקח ברכותיך," they said. While many of the Sanzer Rov's children were still alive and well, their brother's GRANDCHILD was building Yiddishkeit and producing feine Yungeleit, talmidei chachomim, by the hundreds. He took the zeide's broches and ran with them, so to speak.  Matzeivah recently placed at the site of the mass murder outside Lemberg/Lwow. Reb Benzion Halberstam of Bobov was one of the murdered.The Belzer Chassidim laughed at him and called him a Mechalel Shabbos because he came to shul with shiny shoes on Shabbos morning after walking home from shul on a muddy street. "It must've been that he polished them," they said. It never ocurred to them that he had a second pair... So while Belz was losing their young men and women to the ills of the day, Bobov was building. The Bobover Roov saw past the "s'nisht inzer minheg & choodesh ooser min Hatoyreh" (in this case) and confronted the ills of the times head on. It takes a big man to recognize that what he's doing is right no matter the scorn from others. We saw some of that in RBZ's son in our days, when his son took a decimated group of survivors and restored SOME of the glory here in the United States. But In America, when all groups see themselves as belonging to the same cookiecutter Yiddishkeit/Chassides it's tough to stand out and shine. Here too Bobov was the butt of many jokes among other Chassidic groups, but here they have less to point to as far as accomplishments. Less, I said, not that they have nothing. May Hashem avenge the blood of the Kedoshim, veHu Besoychom, speedily and in our days!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 17:03 |
|
| |
קברי אחים לבוב: צוין מקום הירצחו של הקדושת ציון מבאבוב 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר הקדושת ציון מבאבוב יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד‚ פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד! ד' אב ה'תש"ע קבר אחים בלבוב מתקופת השואה ובו טמון יבין היתר האדמו"ר רבי בן ציון מבאבוב זיע"א אהלי צדיקים לאחר מאמצים מרובים שארכו למעלה משנה והחלו מאז גילו באגודה את מיקום קבר האחים בעיר לבוב שבאוקראינה, בו נטבחו ונטמנו עשרות אלפי יהודים בשנות הזעם בידי בנאצים ימ"ש, ובניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב בנו וחתניו הי"ד. לאחר מחקר מקיף ומעמיק שערכה אגודת אהלי צדיקים בסיוע הרה"ג רבי מרדכי באלד שליט"א רב העיר לבוב (המוכרת בשמה האוסטרי: למברג), גילו פעילי האגודה את המקום בו נטבחו ונטמנו רבבות אחינו בני ישראל על קידוש ה′ בשנות הזעם סמוך לעיר לבוב, ביער יאנובר שבאוקראינה. לא הרחק משם ניתן עדיין לראות שרידים מהגטו בו שהו עשרות אלפי יהודים, שבאותו יום מר ונמהר ד′ לחודש מנחם אב ה′תש"א נלקחו כשני רבבות יהודים ביניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, בנו רבי משה אהרון ושלושת חתניו ועוד, שם נרצחו על קידוש ה′ בידי הנאצים ימ"ש. עוד ארבעים אלף יהודים נרצחו במקום בימים אחרים.
זקני האזור מספרים כי אינם יכולים לשכוח את המחזה המזעזע, איך שלושה ימים לאחר אותו יום מר ונמהר עדיין זזה האדמה במקום, נראה כי לא מצאה מנוח, ועד היום האדמה במקום רכה מאוד ובשל כך הוצרכו למהנדסים מיוחדים על מנת להקים את המצבה שלא תזוז ממקומה.
מאז שגילו את המקום השקיעה אהלי צדיקים מאמצים ודמים מרובים תרתי משמע, ולמרות הקשיים הבירוקרטיים והמכשולים שהציבו אנשי השלטון המקומי, נשאו המאמצים פרי ובשבוע שעבר, 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד, פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד (!) להציב במקום מצבה לציון מקום מנוחתם, תנאי קודם למעשה נכתב באישור העירייה: "העבודות יבוצעו תוך חמשה ימים שהוקצבו לכם, ולא האישור בטל ומבוטל".
כאמור, השבוע, ביום ד′ אב, יהיה יום השנה ה-69 לרציחתם.
למרות הקשיים הכרוכים, מייד עם קבלת האישור המיוחל הגיע למקום הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים יחד עם מהנדסים, קבלן מקומי ופעילים מהאגודה וללא שהות החלו מיד בהקמת המצבה, ובתוך ארבעה ימים, לילה ויום, כמעט ללא תת תנומה לעפעפיהם הוקמה המצבה במימון שהגיע מכיסה הדל של האגודה, למרות החובות הכבדים הרובצים על כתפיה.
למרות הכל עדיין המקום נמצא בסכנת חילול יום יומי, מתושבי המקום שרוצים לבנות על המקום, ובאגודה נערכים למנוע את החילול על ידי גידור המקום והרחבת המצבה על כל המקום בו טמונים הקדושים.
תולדות חייו:
הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד נולד בי′ אייר תרל"ד בעיר בוקובסק שבגליציה, לאביו הרה"צ רבי שלמה האדמו"ר הראשון לבית באבוב ולאמו בת הרה:צ רבי יהושע מקאמינקא.
רבנו כיהן כראש הישיבה שפתח אביו בעיר וישניצה משנת תרנ"ב בעת שאביו עבר לכהן כרב העיר באבוב, עד אשר נחלש אז עבר גם הוא לבאבוב ותמך באביו בשארית ימיו. רבנו ניהל את עדת החסידים בערוב ימי אביו, ולאחר פטירתו בר"ח תמוז תרס"ה הוכתר כממלא מקום אביו.
בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט רבנו לאוסטריה, וכשתמו ימי המלחמה חזר רבנו לבאבוב שבפולין והקים שם את ישיבת ′עץ חיים′, הישיבה פרחה ועשרות סניפים נוספים הוקמו ברחבי גליציה בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה.
רבנו אף הקים את ′ארגון רבני מערב גליציה′ ובין השאר התמקד בהצלת בני הנוער שחלקם הגדול נמשכו למשכילים, רבנו עמד בפרץ ורבים השיב מעוון. משנת תרצ"ב עד תרצ"ז התגורר בטשיעבין.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט רבנו לעיר לבוב שבאוקראינה שם מצא מסתור בבית הנגיד רבי אליהו ברינר שהיה חסידו. בר"ח מנחם אב תש"א הגיעו הנאצים יחד עם איכרי הסביבה לנהור ללבוב ובדרכם תקפו כל יהודי שנקרה בדרכם, שלושה ימים לאחר מכן בעת שרבנו חלץ תפילין של רבנו תם פרצו לבית לקחו אותו כשהוא לבוש בבגדי שבת יחד עם בנו רבי משה אהרון, שלושת חתניו ורבי שמואל, ויחד עם שני רבבות יהודים נלקחו ליער שבפאתי העיר שם נרצחו בדם קר ובאכזריות על קידוש ה′..
לביוגרפיה מורחבת לחץ כאן
עדכון: על השלט שעל המצבה נכתב בטעות (כפי שצוין בתגובות) כי במקום נטמן גם כ"ק אדמו"ר מבאיאן למברג זי"ע. הטעות ידועה לנו, אולם השלט הוצב כמו שהוא בשל הזמן הקצר שעמד לרשותינו להעמדת המצבה, כמתואר בידיעה. שלט חדש ומתוקן כבר נשלח, ויוצב בימים הקרובים בע"ה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2011 00:11 |
|
| |
|
|
|
|
|
1 
